שאלה
"יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ"- ישנם סוגיות על כך בתלמוד- האם צריך לעסוק בתורה בלבד, או שצריך לשלב לימודי אומנות/ עיסוק בפרנסה עם לימוד התורה? למשל, המחלוקת בין רשב"י לרבי ישמעאל וכן בין ר' נהוראי ורבי מאיר, שרואים במקומות שונים בתלמוד שכל אחד מהם אמר את שני צדדי המחלוקת! הכיצד? נפש החיים וכן הרב קוק באורות התורה מסבירים שיש על כל אדם לבחור לעצמו את דרכו בחיים ע"פ הטבע הנפשי שלו- יש אלו שנועדו לעסוק בתורה בלבד ואלו הם יחידים, ויש את רוב העם שמותאם לטבע נפשם שילוב תורה עם פרנסה ובכך הם מיישבים את הכפילות- שמדובר בסוגי אנשים שונים.
אז אם המהלך החינוכי שיש להתוות בעם הוא שילוב של תורה ועבודה מדוע הקו של הישיבות הגבוהות והכוללים נשמע כקו החזק?! הרי הוא נועד רק ליחידים... אומנם אין הם פוסלים לימוד אומנות לאחר ישיבה/ כולל אבל בזמן הישיבה/ כולל יש להשקיע רק בלימוד תורה וכמה שיותר- טוב יותר, אך 'עבודה' מה עליה? וזה הרי גם בסיס המחלוקת בין השקפת הדתי לאומי לבין החרדים!החינוך האידיאלי נשמע כמי שמשקיע בתורה בלבד כמה שהוא יכול ומסוגל, זה נוגד את הנכתב לעיל...
יש אלו שטענו שאם הישיבות התיכוניות היו מוציאת תלמידים שאכן רואים את התורה כמרכז חייהם אז הם לא היו צריכים את הישיבה הגבוהה ואותם בנים היו יוצאים כבר לעבוד עם קביעת עתים, ללא לימוד איטנסיבי של תורה בלבד...
אשמח לתשובה עם המקורות לכך. תודה רבה רבה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום וברכה
את מנחת יפה מאוד את הסוגיה הרעיונית ואת קובעת בצדק שהרוב צריכים ללכת בדרך מסוימת והמיעוט בדרך אחרת.
הישיבות רואות את עצמן כמיעוט, ואפילו כמיעוט כפול. ראשית, רק מעט לומדים בישיבה. שנית, מול המציאות היום, בה יש צורך בכוחות רוחניים גדולים, יש צורך באיזון מהכיוון הישיבתי.
על כן, מה שעושים הוא שמקדישים תקופה ארוכה ללימוד תורה בלבד. זה כמו להיכנס לתבת נח, ולהתרכז בתחום מיוחד של תלמוד תורה. על ידי כך מתקשרים בתורה והופכים להיות אוהביה ולומדיה. לאחר מכן, רוב מוחלט של בוגרי הישיבות שלא מתאים להישאר בישיבה הולך לאחר מכן ועוסק ב"עבודה" במובן הרחב של המילה, וכך הן מנסות לבנות עולם, ומצליחות במידה מסוימת.
כל טוב