הכנה מקודש לחול

לשואל היקר שלום רב,

בירושלמי (שבת פי"ד דף ט"ו טור א' ה"ד) מובא הסיפור הבא:
"מעשה בחסיד אחד שיצא לטייל בכרמו בשבת וראה שם פירצה אחת וחשב לגדרו במוצאי שבת אמר הואיל וחשבתי לגדרה איני גודרה עולמית מה פעל לו הקב"ה זימן לו סוכה אחת של נצפה ועלת לתוכה וגדרתא ממנה היה ניזון וממנה היה מתפרנס כל ימיו".

ובהלכה מצינו:
כתוב בישעיה (נ"ח, י"ג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קודשי.. ודבר דבר".
אומרת הגמרא (שבת קיג,א, וכן נפסק להלכה שו"ע, או"ח שז, א) "שלא יהא דיבורך של שבת כדיבור של חול".
כך פוסק גם הרמב"ם (שבת פכ"ד, ה"א) "יש דברים שהן אסורין בשבת, אף על פי שאינן דומין למלאכה, ואינם מביאין לידי מלאכה; ומפני מה נאסרו--משום שנאמר "אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך ביום קודשי" (ישעיהו נח,יג), ונאמר "וכיבדתו מעשות דרכיך, ממצוא חפצך ודבר דבר" (שם). לפיכך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת, ואפילו לדבר בהן, כגון שידבר עם שותפו מה ימכור למחר או מה יקנה, או היאך יבנה בית זה, ובאי זו סחורה ילך למקום פלוני--כל זה וכיוצא בו, אסור: שנאמר "ודבר דבר", דיבור אסור; והרהור מותר" (עיין שם עוד בסעיפים ב-ד).
וכותב המשנה ברורה (שז, א) שמותר לדבר בשבת רק שעניינים שמותר לעשותם בשבת.
בשש"כ פכ"ח (סע' סט-פה) מאריך בדינים אלו וכדאי לעיין שם.

לסיכום:

צירפתי מקורות רבים לענין ההכנה משבת לחול.
על כן, אין להכין בשבת את צרכי יום חול. (אין להתכונן למסע, טיול, הצטידות, מסיבה במוצ"ש.... והרשימה עוד ארוכה).
ראינו שגם בפעולה פסיבית, יש משום פגיעה בקדושת השבת ועל כן ראוי להמנע ממנה (לעיתים, יש דברים המותרים בשבת ויש לשאול מורה הוראה כל דבר לגופו של ענין).

גמר חתימה טובה ושנה טובה,
שלמה, חברים מקשיבים.
shlomo@makshivim.org.il.