שאלה
לעומת אברם שאמר "אם השמאל ואימינה וכו'.." בין יצחק לישמעאל הבחירה בנו היא בכוחניות של גירוש ובין יעקב לעישו הבחירה בערמה ואחר כך אנחנו לובשים פוזה של "איש תם יושב אהלים" .
הדבר שמנחם אותי שהתורה לא מתייפייפת ומספרת לנו גם את הדברים האלה. אנחנו אהבים לספר שאברהם קנה את מערת המכפלה בכסף מלא, אבל יעקב השיג את הבכורה- הברכה ב"לחם ונזיד עדשים".
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
הואיל ולא מצאתי בדבריך שאלה, אלא קביעת עמדה החלטית, לא נותר לי אלא להגיב כלפי הגישה שלך:
בהגדה של פסח מופיעים בן חכם ובן רשע. לכאורה אין הבדל בין החכם והרשע:
החכם שואל: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ד´ אלוקינו אתכם"?
והרשע שואל: "מה העבודה הזאת לכם"?
שניהם מוציאים עצמם מהכלל!
נחמה ליבוביץ בעיונים שלה מסבירה שההבדל טמון בתחילת הפסוק (שלא נזכר בהגדה).
על הבן החכם כתוב: "כי ישאלך(!) בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ד´ א-להינו אתכם" (דברים ו; כ)
בפסוק שמתאר את הבן הרשע נאמר: "והיה כי יאמרו(!) אליכם בניכם: מה העבדה הזאת לכם". (שמות יב; כו)
מסבירה נחמה ז"ל: כאשר הבן שואל, הוא לא מוציא עצמו מהכלל, גם שאלות קשות ביותר, כל עוד הבן לא קבע עמדה, והוא מעוניין להקשיב לתשובה שלנו - אנחנו נקבל את שאלותיו הקשות באהבה מפני שהוא מעוניין להחכים.
הרשע לא שואל, הוא אומר : "כי יאמרו אליכם בניכם..." הבן, לא שואל, לא מוכן להקשיב לתשובה, הוא אומר, הוא מודיע לנו את עמדתו ומצהיר עליה בפנינו: זהו בן רשע - אין מה להסביר למי שלא מוכן להקשיב: "וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמור לו: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה´ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלא לו. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לא הָיָה נִגְאָל".