בית שמאי ובית הלל

*
ראשית בדרך ארץ לענות לך על הערתך –
המערכת ניפתה שאלות שממתינות זמן רב. כל הרבנים שאני מכיר שעונים באתר עושים זאת בהתנדבות בנוסף לעיסוקים רבים כמו מתן שיעורים הדרכה יעוץ תשובות לאנשים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע ועוד פעיליות רבות.
ע"פ השו"ע חובה לענות קודם כל על שאלות הלכה למעשה ולכן שאלות כמו שאלתך נדחות לסוף.
גם לי 'נעלמו' שאלות בהם חלקים שהיו טעונים בירור. מצד שני לפני מספר חודשים הקדשתי זמן רב לשאלה שהסתובבה במערכת כמה חודשים ועד היום שואל השאלה לא קרא את התשובה. גם אם זה מאכזב אותך – הגיוני מאד להוריד שאלה אחרי כמה זמן ושהשואל, במחילה, ישלח אותה מחדש – אם התשובה עדיין מעניינת אותו, והוא לא בירר אותה במקום אחר.
*
תשובה
ראשית צריך לזכור שהתורה היא תורת חיים ולא ספר חוקים. לפי הצורך ומתוך ראיה עמוקה צריכים חכמים לגזור גזירות או להופיע בעולם הלכות שממתינות להם.

הביטוי 'נגזר' אינו מדויק. הגזירה לא היתה משמים אלא עלו תלמידי בית שמאי כאשר באו לבקר את חנניה בן גוריון שכיוונו הרוחני היה דומה להם, הם ראו שהם רוב ובאותו מעמד הם סיכמו ביחד על 18 גזירות שעמדו לדיון באותה תקופה.

דרכה של גזירה כמו שמבואר בגמרא היא גם לראות אם הציבור יקבל אותה דהיינו אם היא תתפשט כפי שנאמר אין גוזרין על הציבור גזירה שאינו יכול לעמוד בה, וגם כאן זה תחילת התהליך של הגזירות, הגמרא בעצמה עוסקת בחלק מגזירות אלו שלא התקבלו וגם הראשונים עדין מתחבטים במנינם.

הכלל של 'הלכה כבית שמאי' הוא אינו מוחלט ובכל מקרה יש לברר וכך תוכל למצוא משניות רבות במסכת עדויות העוסקות במצבים בהם הלכה כבית שמאי.

במקרים בהם אין החלטה ברורה של בית דין הגדול יש מצב שחכם גדול ממשיך להורות אחרת במקומו אלא עד שמתברר כיצד עם ישראל נוהג באותה גזירה (רבי יוסי הגלילי).

לגבי המעשה בירושלמי – אין זה מענין אותנו אם הוא היה במציאות או לא, ואם מישהו נענש או לא. הגמרא אינה ספר סיפורי הסתוריה אלא מביאה את הדברים שהובאו בבית המדרש ושחשוב לנו ללמוד מהם. במסגרת זו היא הביאה את התיאור ולנו לא משנה אם היה במציאות או משל היה.

אם תרצה ללמוד עוד על הסגנונות השונים של בית הלל ובית שמאי תוכל לעיין בספרו של הרב זוין – לאור הלכה, וכן בדברי הרב קוק ב'עין אי"ה' על הביטוי בגמרא "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ..."


בברכת שבת שלום
דוד לוי