בילבול..

גלית יקרה,

לעניין דברי חז"ל, על שהניסיונות "גדלים" עם האדם. צריך להבין שחז"ל לא תיארו מציאות ומפחידה, כפי שאנחנו נוטים לפרש זאת בהסתכלות ראשונה. זה לא שמי ששומר מצוות באופן מינימאלי, הניסיונות שלו הם שאין לו רכב, ומי ששומר מצוות ביתר הקפדה, הניסיונות שלו הן שאין לו פרנסה, ואולי מי שממש צדיק, הניסיונות שלו הם שאין לו בריאות חלילה... אם אכן כך היה, השאלה שלך מוצדקת לחלוטין, למה לי להמשיך לגדול, אם יבואו עלי ניסיונות קשים שאינני חפץ בהם.
אולם לא זאת המציאות, כמובן. דברי חז"ל מתייחסים לכך, שכאשר אדם גדל מבחינה רוחנית, הוא מתמודד ברמה גבוהה יותר עם דברים שבאים עליו. ילד בגן חובה – מפחד מהחתולים שליד הפחים, ילד בבית ספר – מפחד ממלך הכיתה, ובחור באוניברסיטה – מפחד מכישלון בבחינות.
אין זאת אומרת שכדאי לילד להישאר בגן כי קל יותר להתמודד עם חתולים מאשר עם חומר של סמסטר... בכל מקרה כדאי לגדול ברוחניות. בכל מקרה הרווח הנובע מכך הוא עצום ואינסופי. אלא שכמובן, נקודת הבחירה מתאימה את עצמה למצבנו הרוחני, ואנחנו לומדים לעבוד על נקודות יותר דקות ועמוקות בנפש, על מידות יותר פנימיות, ועל דברים ברמה יותר גבוהה.
במידה מסוימת, דווקא מי שאינו עושה עבודה רוחנית פנימית, חשוף חלילה לפגעי החיים בצורה יותר מאיימת. את בודאי מכירה אנשים, ששקועים עמוק כל כך במרדף אחר החומר, שרק טרגדיה חיצונית כמו תאונת דרכים או מחלה קשה עוצרת אותם. אבל אדם שלומד לעצור מיוזמתו, מתפלל ופונה לבורא עולם גם ללא טרגדיות, אליו קוראים משמיים גם בעזרת דברים קטנים ויומיומיים, אין צורך שתפרוץ אצלו שריפה, הוא מתעורר גם מהעובדה שלא הצליח לקום בבוקר ואיחר לתפילת שחרית.

לשאלתך השנייה, לגבי אמא שלך. במקום לנסות להגיד 40 יום שיר השירים, אולי תנסי להתבודד לזכותה. להתבודדות כוח עצום והיא תמיד ממשיכה ישועה. הקדישי לה מדי יום כמה דקות, בקשי מבורא עולם שייטיב איתה בזכות ההתבודדות שלך. חפשי, במילים משלך, להקיף את המצב שלה. היא לבדה כבר זמן כה רב, היה לה טוב לבנות את עצמה מחדש. בקשי ישועה גם בחיצוניות וגם בפנימיות. הנושא של שידוך אינו מתחיל ונגמר בהצעה מתאימה ובגבר שיגיע. לפני כן אמא שלך צריכה לרצות, להתפלל, לעשות השתדלות, להיות פתוחה לרעיון ולבחור בו. השם יתברך תמיד ממתין עד שהאדם בוחר בדבר, ורק אז הוא מעניק לו אותו. כשאת מתבודדת, אל תבקשי רק את התוצאה הסופית – שאמא תתחתן, אלא על כל הדרך. וכמובן, סייגי את עצמך. אנחנו לא יכולים לדעת מה הטוב האמיתי לזולת (ובמקרים מסויימים גם לא לעצמנו), לכן חשוב להוסיף בתפילה – "אם זה מה שטוב עבורה", "אם זה מה שיגרום לה אושר", וכו', ואגב כך גם לבקש עבורה אושר פנימי אמיתי בלי קשר לשום שינוי חיצוני.
מהתבודדות כזאת, אם תצליחי להתמיד בה בעזרת השם, בוודאי תראי שינויים משמעותיים.
בהצלחה!

ארז