התאהבות בגיל צעיר - מה עושים?

שלום לך טליה מקסימה!

איזה כיף לקבל מכתב כזה. מלא ברצון אמיתי וכן להיטיב, מלא באמונה ובטוב וכוחות חיים ממש של נוער. מעריכה אותך מאוד על הכתיבה אלינו.

את מתארת מצב מאוד מורכב. מצד אחד, את מתארת שנעים לך וטוב לך, מפגש עם אדם מהמין השני שתמיד מעורר בנו אמוציות נוספות מעבר לקשר רגיל. מצד שני, את מתארת עיקרון שחשוב לך, מה שבטח מעורר תחושה של מה אני עושה ותחושה של איך אני לא מצליחה לעמוד בגבולות שלי ואיך והאם בכלל אפשר לשמר אותם.

אז קודם כל אני רוצה שתדעי שהרצון שלך הוא מבורך וטוב, ושאת מתארת סיטואציה בריאה והגיונית לחלוטין.

בתור התחלה, אני רוצה לספר לך סיפור.

לפני כמה וכמה שנים, הייתי מדריכה בסניף נפרד. המדריכה הדוסית של הצוות, שלא מכירה את הבנים בצוות, זאת שמתעקשת שיהיו עוד אורייתות בסניף. והיה גם מדריך בצוות, זה ה-דוס שמרעיל חניכים על תפילה ודואג לדבר תורה בכל מסע. מוכר?

ערב שבת אחד, אחרי פעולת חב"ב, יצא שחזרנו יחד לאותו כיוון. התחלנו בכלל לדבר על הסניף ועל מה נכון לעשות עם השבטים שלנו. החניכים שלי ושלו התחילו לדבר ביניהם ובתור הדוסים של הסניף ברור שרצינו לעצור את זה. עברו שעות ומפה לשם מצאנו את עצמינו מדברים על נושאים באמת ברומו של עולם, על החינוך בפנימיה מול בית ועל איך משמרים ומקדמים את הסניף ופתאם ממש בלי ששמנו לב כבר הגיעה השעה 2 וחצי בלילה.

ולהגיד לך את האמת? היה לנו נעים לדבר, אפילו נעים מאוד וכיף. מין תחושה כזאת של קצת פרפרים ובאמת לא הרגשנו שעשינו משהו רע כי דיברנו על הנושאים הכי חשובים בעולם, שנינו רק רוצים להוסיף קודש לסניף.

מוכר קצת?

אז אצלינו זה הסתיים מהר, אבל התחושה זהה- הדיבור והחיבור הזה באמת נעימים לנו. לכל אחד ואחת, בטח בגיל הנעורים. יש משהו באפשרות לדבר עם מישהו אחר מנקודת מבט אחרת שנותן לנו תחושה מאוד טובה.

למה אני מספרת לך את זה?

כי קודם כל אני רוצה להרגיע אותך שזה קורה, ואפילו המון. ולא רק זאת, אלא גם שזה פשוט עובר. לפעמים כשאנחנו בתוך הסיטואציה נראה לנו שזה לעולם לא ייגמר ואנחנו נמצאים בנקודה הכי נמוכה בעולם, אבל כן, זה עובר. כמו שאצלינו עברו כמה חודשים וזה הסתיים, והאמת היא שגם לא יצא מזה כלום אחר כך. בסוף הזמן עושה את שלו. אל דאגה, לפעמים חשוב להרפות ולהבין שהתחושות האלה הן לגיטימיות וקורות המון בגיל שלך לכל סוגי הנוער, ופשוט עוברות עם הזמן.

וחוץ מזה, עד שהזמן יעבור, מה אנחנו עושות עכשיו?

1. קודם כל אני מציעה להבין שגם אם זה קשר שיכול להמשיך בעתיד, את צריכה לקבל החלטה שגם אם זה יקרה, זה בטח לא יהיה עכשיו. שניכם צעירים מאוד, ואני מניחה שלא מתכננים להתחתן בארבע שנים הקרובות לפחות. לכן חשוב להבין שגם אתם מחליטים בעתיד שזה קשר לחתונה, בטח שעכשיו זה לא הזמן הנכון שבו הוא יתחיל.

ברגע שמבינים את זה קל יותר לשחרר ולהבין שאני לא "מפסידה" כלום. בלאו הכי, גם אם זה בעלי, אנחנו ניפגש אחר כך ונבנה את הקשר שלנו בזמנו ובעיתו, ואל תדאגי, לה' יש את הדרכים שלו לדאוג שתתחתנו.

שאלת על סימן משמיים, ואולי זה איתות מה' שהוא בעלך. אז ראשית כל אני רוצה להרגיע אותך שתסמכי על ה', אם הוא החליט שאת אשתו, הוא ידאג לזה בדרכיו שלו.

מצרפת לך כאן תשובה על הנושא הזה בהרחבה:

https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-4/

2. דבר שני וחשוב לא פחות, אני מציעה לך לחשוב איך אתם מגדרים את עצמכם. למשל, לקבוע שכל פעם אחרי כל תפילה או מפגש, את חוזרת עם חברות. נסי למנוע מעצמך את הסיטואציות האלה שבהן אתם רק את והוא.

3. דבר שלישי- להקיף את עצמך בחברות טובות. הרבה פעמים אנחנו בורחים לאנשים מהמין השני כשקשה לנו ואנחנו רוצות לפרוק, ומרגישות שאין מי שיקשיב ויבין אותנו. לכן צריך לדאוג לחברה או שתיים הטובות ממש שאיתן אפשר לפרוק תמיד אחרי יום רע שעברנו. אם את מרגישה שחסר לך דמות יותר בוגרת או סמכותית, אפשר גם לנסות לפנות למחנכת/אמא/אחות. זה יכול לעזור מאוד!

תמיד קל לשאת בהתמודדות שיש לנו עם עוד מישהו ולא לבד. תתפלאי לדעת כמה אמא שלך תשמח שתשתפי אותה. לא רק זאת, אני בטוחה שתגלי שיש לה עצות חכמות מאוד בשבילך. בסופו של דבר, גם אמא שלך הייתה בת 14 וחוותה כנראה דבר או שניים. לכן, היא כל כך לא תכעס, אלא להיפך- תשמח בך, בכנות ובישרות שלך.

4. חוץ מזה, תדאגי להעסיק את עצמך והמון. תמלאי את היום שלך בהתנדבות, גיטרה, שיעורים, לימודים, שיעורי תורה, חברותא, סניף. כל דבר שיכול להעסיק אותך יותר ולא להשאיר אותך במחשבות עליו.

5. ונקודה אחרונה, תלמדי על זה. יש הרבה ספרים שמדברים על העומק והגודל בקשר טהור שמתפתח רק לחתונה או אפילו ספר על כוח של תשובה, ממליצה מאוד על אורות התשובה עם הפירוש של הרב לונדין. יש ספר של הרב אבינר בשם טל חרמון על צניעות שאולי גם יכול להועיל.

כשלומדים על העוצמה שיש בזוגיות שמתפתחת מכל כך הרבה קודש וטוהר לחתונה, זה עוזר קצת להבין מה נכון עכשיו והאם נכון שאתאפק כמה שנים תמורת שכר כל כך יקר שאקבל בהמשך.

האם תהיי מוכנה ללכת בדרך זו?

ועד שתגיעי לגיל המתאים, כמה טוב שיש נוער מתוק ובריא כל כך, שכבר עכשיו מרגיש את התחושה הזאת. איזה יופי שאת בריאה!

מוזמנת לפנות אלינו שוב בכל עת.

מאמינה בך מאוד מאוד,

נעה

(28)