שאל את הרב

מה מונח בשורש כל הבעיות עם הצבא ועם הליברליזם?

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 13/12/16 13:19 יג בכסלו התשעז

שאלה

שלום הרב

רציתי לקבל תשובה מפורטת ומעמיקה על שאלה שנראה לי שמציקה לא רק לי, אלא לרבים בוגרי צבא, וגם משרתים בצבא כיום.

השאלה היא מה הבעיה העקרונית עם גיוס בנות לקרבי, ובכלל לצבא עם חיילים גברים? זה נכון שיש תזוזה בזה, אבל תמיד היו חולשות. אני שם לב שיש משהו. השאלה שלי היא לא על העניין לבד אלא לחדד מה בדיוק המחלוקת כאן, כי זה בלי ספק לא רק על בנות בשריון פה ושם, ואני שם לב שמדברים הפעם כמו שלא דיברו בפעמים אחרות מול הצבא, ורציתי להבין או יותר נכון לחדד לי מה יש מתחת לפני השטח?

אני מכיר את התשובות על הצניעות וההלכה, ועל מה שקורה בטנקים, אבל השאלה שלי הפעם רחבה יותר, זה לא רק זה הרי בכלל יש כאן מלחמת תרבות ואני חושב שההתרחשויות בצבא (ואני קצין) הם סימפטום, וזאת תהיה טעות לראות אותם כדבר מבודד וכמקרה.

מה השורש של הסיפור, מי נלחם כאן במי ולמה?

לא מצאתי משהו מסודר ועמוק שיסביר את מה שהולך כאן. אולי הרב יעזור לי ולא רק לי...?

בתודה רבה,מאיר *

תשובה

שלום

במקום שאענה לך אני הקטן, אני מצרף את דברי האמת והצדק של הרב צבי ישראל טאו שליט"א, בהם תמצא מנוחה והבנה יסודית של המגמות בעולם הגויי המחשבתי הפנימי, והמערבי בפרט, לעומת קדושת תורתנו, וממילא גם ביחס לסוגיית צה"ל וההשפעות שחודרות לפיקוד, שאכן אלה נגזרות מהתובנה הכללית יותר כפי שציינת.
עליך לזכור שתורת ד´ תנצח, בודאות. ודוקא משום כך אנו מתמלאים כוחות ומרץ לתקן את הטעון תיקון כעת ולפעול עם אל.



"אנחנו באמצע המאמר ´נחמת ישראל´. יש כמה דברים שנוגעים למאמר, ביחס לסגולה, איך היא הולכת ומוסיפה מהאבות ועד מתן תורה ואח"כ היא יותר ויותר מתגלית. מתן תורה זה כמו המכה בפטיש על הצורה הלאומית של ישראל. שם נחתמה המהות של האומה.
כך הרב כותב במהלך האידאות, בסוף הפרק השני: "הכשירה לזה האידאה האלוקית את ישראל בתכונה פסיכית ביחס גזעי", כל הבחינות, כל החיים, כל הצדדים של החיים קיבלו הכשרה והתאמה עם התפקיד, עם הערך הנשמתי והפנימי של כנסת ישראל. אבל היא הרי צריכה לחיות את זה ולהוציא את זה לפועל, "על כן הכשירה לזה האידאה האלוקית את ישראל... שכולם מסייעים ומכשירים בכך את כוחותיו העצמיים...", כל ייחוסי החיים הוכשרו להיות מתאימים עם המשימה הזו. האידיאה האלוקית פועלת את כל זה. "וכנסת ישראל במעמדה הנישא", במעמד הר סיני, במדרגה היותר עליונה של חשיפת נשמת כנסת ישראל בעולם, כפי שהרב כותב בעין איה שבת חלק ב´ ביחס ליצחק שחותם את מחשבת הסליחה לישראל. "כנסת ישראל במעמדה הנישא והנשגב, בימים מקדם, בימי פריחתה והתחלת גידולה, בימי חסדי נעוריה ואהבת כלולותיה", כל זה שייך להכנה וההכשרה בשביל המעמד הזה של גמר הצורה, של המכה בפטיש. זה דבר שאחרי זה כל הדורות יצטרכו להוציא את זה מהכוח אל הפועל.
"הגיעה בנשמתה המזהירה בתעופה גדולה למקור האורה העליונה". אורה זה תורה, אבל "מקור האורה העליונה", שמה זה ´אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו´, שם היו כולם, אפילו שפחה וכו´. זה המעמד היותר נשגב. מעמד היסטורי חד פעמי היותר גדול שהיה. לעתיד לבוא תיחשף הסגולה הזו והאידאה האלוקית תופיע באופן קבוע ושלם. כל תורה שאדם לומד בעולם הזה היא הבל בפני תורתו של משיח. טעמי תורה שלא נתגלו למשה רבנו יתגלו לעתיד לבוא, כשכל העולם יתעלה. כמו אצל אדם הראשון לפני החטא ועוד יותר מזה. "את תכונתה הלאומית השרישה במעמקי האידאה האלוקית... בכל להבת אש עוז אהבתה ובכל תפארת הוד רעם גבורתה". זה הכול ביטויים שמופיעים ביחס לתורה – "כה דברי כאש נאום ה´", "ה´ עוז לעמו יתן´", "אין עוז אלא תורה", "תפארת זה מתן תורה", "תורה מפי הגבורה ניתנה". הכול ביחס לתורה. "ובאוצר האידאה הלאומית שלה נגנזה ונזרעה בתכלית הכישרון". עם ישראל הוא בעל הכישרון לקלוט את התורה, לחדש בה, למסור עליה את הנפש. "אל השכלול העליון והגמור המאיר את העולם כולו...". כמה שה´ חפץ לגלות מסודו ואינסופיותו, כנסת ישראל היא שקולטת את זה ומסוגלת לזה, וממנה האור הזה והטוב הזה, והיא משפיעה על כל העולם דרך התורה שלה.
אחרי זה יש עוד פירוט, לענייננו, גמר הצורה זה בהר סיני.
אנחנו עכשיו נמצאים בצמיחה של מהלך הגאולה האחרונה. אמרנו שהלאומיות בזמן הגלות היא לגמרי לא פעילה, היא גנוזה בשורשה, כמו שהרב מתאר באורות בפרק ל"ב של אורות התחיה ועוד. ודבר הקץ הוא שלאט לאט ובהדרגה מתחילה הסגולה הזו, עם כל הכיוון וההכשרה לקראת האיחוד של ישראל ואורייתא לעתיד לבוא, היא תופיע ותתגלה. כל זה מתחיל להתעורר, לצמוח ולהתגבר באופן פנימי. הכיוון של כל המאמר הזה זה להורות שסימני ההתעוררות של עם ישראל ותקומתו הן אותות למה שמתחולל באופן פנימי. אע"פ שיש סיבוכים שצריכים להתיישר מכל מקום הדברים קורים. עם ישראל צריך להכיר את עצמו, להכיר את גודלו. לדעת מאיפה מגיעים לו פתאום כל הדברים האלה של אהבת הארץ, אהבת האומה וכו´ וגם מה מקור כל המשברים שעוברים עליו אח"כ. בסוף הוא יצא יותר מחושל ומבורר מהדברים האלה. המעבר מתחיית החול לתחיית הקודש, ´טולא דכופיתא דחמרא´, זה מציאות שאנחנו נמצאים בעיצומה.
האבות קיימו את התורה, אבל לפי חלק מהדעות הן לא קיימו אותה בתור חובה אלא בתור מידת חסידות. ולפעמים גם הנבואה הורתה להם לקיים דברים אחרים. בכל מקרה זה לא באותה מדרגה כי הם עדיין לא עברו דרך הר סיני, זה לא באותו כוח אלוקי. צריך להבין את הבדלי המדרגות האלה. הרב יעסוק בזה בעמוד הבא של המאמר.
בשביל להבין את העניין קצת יותר אנחנו נלמד כמה דברים. היום נלמד את עין איה בשבת על הנוכרי שבא לפני הלל וביקש להתגייר. יש שם שלוש עובדות שהברייתא מונה, וזה המשך של הסוגיה של ´לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי´. להלל ושמאי היו בתי דינים וחז"ל מספרים לנו איך הם התנהגו עם הבאים להתגייר, מזה גם כן מובלט ההבדל בין שיטת שמאי לשיטת הלל. זה לימוד ארוך, לא נלמד את הכול. אנחנו רוצים ללמוד את סימן ק"מ על המעשה השני שקורה שם.
"שוב מעשה בנוכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". מצד אחד יש כאן רצון לקבל את התורה, מצד שני יש כאן אי הבנה מוחלטת מהי תורה, במידה כזאת שזה כבר מלמד על כך שהוא בכלל לא רציני בבקשתו להתגייר. שמאי באמת בתגובה על כך ´דחפו באמת הבניין שבידו´. מסביר רש"י: מקל שהוא באורך אמה. כמו סרגל כזה. ומודדים בו אורך הבניין. משתמשים בזה כדי לדעת מה בעל הבית רוצה כשהוא מזמין קבלן. שיהיה ברור ומוסכם על איזה גודל של בניה מדברים. מודדים בשטח, שמים מקלות, והשטח הזה, בגבולות האלה תבנה לי בניין. שמאי דחה אותו וכשהוא בא לפני הלל הוא גייר אותו. תוס´ ביבמות מסביר שהוא גייר אותו כי הוא היה בטוח שהוא יוכל להדריך אותו בקבלת כל התורה ובהבנת ערכה של תורה, שהוא יגיע לתפיסה הנכונה ותהיה לו קבלה שלמה וגמורה כפי שראוי לפי מידתה של תורה. על סמך זה הוא גייר אותו. הוא ידע שהוא יוכל להוביל אותו למקום הנכון. הוא היה בטוח בזה ולכן הוא היה יכול לגייר אותו.
(זה אני אומר כלפי מי שאולי חושב שאפשר מזה ללמוד שאפשר עם כל מיני אנשים שלא שייכים ולא ראויים ולא מתכננים לקיים מצוות, אפשר אולי להקל בדיני גיור מהסיפור הזה. חלילה).
"בא לפני הלל וגיירו. אמר לי דעלתך סני לחברך לא תעביד. ואידך זיל גמור". רש"י מפרש: יש פסוק במשלי "רעך ורע אביך לא תעזוב". מי זה רעך? יש מדרש בבראשית רבה ממנו רש"י לקח את הפירוש הזה שרעך ורע אביך זה הקב"ה. אל תעבור על דבריו, שהרי עליך שנאוי שיעבור חברך על דברך. ממילא זה כולל את כל התורה כולה. רש"י לא מסתפק בפירוש הזה: "לישנא אחרינא, חברך ממש", לא בתור כינוי כלפי שמיא אלא חברך ממש. מה כל התורה זה בין אדם לחברו? מסביר רש"י: "כגון גזילה, גניבה, ניאוף", שהוא אוסר אותה על בעלה. כלומר לא מדובר על כל התורה כולה אלא על רובה. שני הפירושים קצת דחוקים. להגיד שחברך זה הקב"ה, חברותא כלפי שמיא, וגם הפירוש השני יש בו דוחק, להגיד שכל התורה כולה היא בין אדם לחברו. בשני הפירושים יש דוחק, אבל הם אפשריים. "ואידך", מסביר רש"י: "שאר דברי תורה פירושא דהא מילתא הוא".
צריך לראות בפנים מה הרב מסביר על זה.
קודם כל הרב מסביר מה כוונתו במילים ´על רגל אחת´. לפי מה שהרב מסביר הוא היה אדם אינטיליגנט, אדם מוכשר. בתקופה של הלל ושמאי תרבות הגויים, התרבות המתקדמת והנעלה של הגויים הייתה תרבות יוון. לפי מה שהרב מסביר פה, חכמת יוון בצד הגבוה והנעלה שלה, חז"ל אומרים שבין הפילוסופים של יוון יש חלקים שקרובים לאורחא דמהימנותא. כך כתוב בזוהר. נראה שהבחור הזה, לפי איך שהרב מסביר את הדברים, הוא בא מהפילוסופיה הזו, מהצד הגבוה והיפה שיש בחכמת יוון. הוא הכיר שיש בתורה יתרון על חכמת יוון. באותה תקופה של ההלינזם פה בארץ (התרבות של יוון שהתפשטה והשפיעה על העמים מעבר לגבולות יוון), היא התפשטה והרשימה רבים. היו מתיוונים שלחמו נגד התורה, הם רצו להשתלט על המקדש ולהנהיג פה תרבות לא לנו. יש מקורות היסטוריים על כך שבאינטיליגנציה הזו של חכמת יוון היו כאלה שמאוד השתוממו והשתהו על עם ישראל שחי את התורה. הם השתהו מהצניעות והטהרה שהייתה בישראל ועל כל החיים שלהם, באיזה רמה וגובה אידיאלי הם חיים. יש לזה מקורות, לא הכנתי את זה אז אין לי כאן. זה הסיבה שהיו גם מתגיירים. הם הגיעו מהזרם הזה. יש כאלה שמוזכרים בחז"ל בשמותיהם, שהתגיירו והגיעו למדרגות מאוד גבוהות אחרי גיורם.
הרב כותב במאמר המחשבות, בעקבי הצאן, שמבחינת המחשבות הגבוהות, חלקים מהפילוסופיה הגבוהה, בעלי ההסתכלות העליונה, אפלטון וההולכים בשיטתו, יש בהם צדדים שקרובים לאורחא דמהימנותא. לא שזה תורה או נבואה, אבל זה קרוב. הרב מסביר שם במאמר שהמחשבות האלה, שהן מצד עצמן מציגות אידאות ואידיאלים נשגבים ועליונים, דברים אציליים, כשהם באים להדריך בחיי המעשה על פיהם, דהיינו בחיים החברתיים, בחיי המשפחה, כשהם באים להנהיג את החיים בפרטיהם על פי היסודות המופשטים שלהם, אז הכול מסתבך ומסתאב. הכול נכנס לזוהמה היותר נמוכה עד שיש סתירה נוראה בין החיים המעשיים ובין הצפייה הרוחנית הגבוהה. הם לא יודעים להנהיג את חייהם שיהיו קדושים וטהורים ומתאימים בהרמוניה עם אותם הרעיונות, השאיפות והחזיונות הרוחניים שלהם.
מי שבא להתגייר, פירוש הדבר שהוא מחפש משהו אחר. הוא מתפעל מהאמיתות הגבוהות והאידאליות, אבל כיוון שאת חיי המעשה הם לא ידעו איך לטהר אותם ולהנהיג אותם על פי אותם רעיונות גבוהים, וכמובן שיש לזה גם סיבה – הרעיונות האלה הם רעיונות אנושיים, הם לא אמיתות נצחיות מהמקור האלוקי. הקב"ה הוא בורא שמים וארץ, רוח וחומר, קודש וחול. המגמה האלוקית היא איננה מחלקת בין הדברים. ההוראה האלוקית באה מהמקור שמנהיג את הכול אז ממילא היא כוללת את הכללים ואת הפרטים, את החיים המופשטים ואת החיים המעשיים. התפיסה היוונית היא שהעולם הוא קדום, יש חלק שהוא בכלל לא שייך לזה. יש סיבה שמאצילה את הכול אבל המציאות המעשית היא לא משתנית כי האלוקים הוא לא המקור של זה. אנחנו אומרים ששום דבר לא מתקיים מבלעדי אלוקים וממילא העצה שבאה מאותו מקור יוצאת ידי חובה כלפי הכול – כלפי ההשלמה הרוחנית כמו ביחס להשלמה הפרקטית, המעשית. אם העולם הגשמי הוא קדום אז אחדות הבורא לא מקיפה אותו.
חוץ מזה, כל רעיון אנושי הוא תמיד חד צדדי. לתפוס את הכול יחד באחדות אחת זה צריך לבוא ממקור אחד. ר´ דוד היה אומר בשביל להבליט את ההבדל בין האידאות, חוץ ממה שאמרנו ביחס לפער בין המעשה לבין הרוח, הוא היה אומר שהם קרובים לאורחא דמהימנותא אבל יש הבדל מהותי עד שאין בכלל אפשרות של השוואה כמעט. משום שהאידאות של אפלטון הם רעיונות והוא גם מאמין שכל המציאות וכל מה שיש בעולם נגזר נמדד ונערך בעד כמה הוא לוקח חלק באידאות האלה וכמה לא, אבל האידאות האלה הפילוסוף הוא משיג אותם. הוא בהשגתו, בהסתכלותו הוא משיג אותם. זה הצורות האידיאליות המופשטות שכל היש נגזר מהם. הוא משקיף על הכול דרך האידאות האלה. אבל זה לא הנסתר של ישראל. כי הספירות והפרצופים, וכל מה שיש בנסתר, שום מקובל ושום בעל רוח הקודש ושום נביא לא ראה אותם ולא יכול לראות אותם, כי הם דרכי ה´, הם נצחיים, הם אינסופיים. זה ההבדל בין דבר שהוא אנושי לדבר שהוא אלוקי. דבר שהוא אלוקי ונשגב מכל בינת אנוש וכל מה שיש לנו זה רק להשתדל ולהבין איזושהי התרשמות מזה ולהבין על פי זה דברים, אבל זה לא שהמהות של דרכי ה´ ומידותיו אנחנו יכולים לראות. אם אנחנו יכולים לראות את זה זה כבר לא אלוקי.
באותה רפובליקה של אפלטון יש את כל הדברים המסואבים ביותר. צריך להבין את החברה הזו שעליה הוא מדבר. אני חושב שמה שיש לנו היום, הקבוצה הקטנה של שמאלנים קיצוניים מאוד, שהם תפסו עמדות מפתח ומכוונים את משרד החינוך ואת ההתנהלות של הצבא מבחינה אידיאלית ומוסרית, מבחינת השאיפות, וגם את המשפט, וגם עמדות המפתח של עיצוב התרבות והנורמות של החברה, איזה תרבות תהיה לנו ואיזה שאיפות יהיו לנו ואיזו דפוסי התנהגות יהיו לנו, אני חושב שהם תפסו את הרפובליקה של אפלטון והם דבוקים אליה. אני לא אומר את זה מידע, אני רק משער את זה מצד העובדות והנתונים שיש בשטח. זה כולל גם את העניין של מה שקוראים היום להטבי"ם. עם כל הנשגבות של המחשבות שלהם, של הפילוסופיה שלהם, לא זו שיש בה דברים לא חיוביים במחשבה, אני מדבר על החלק הזה של פילוספיה יוונית שעליה נאמר קריבין לאורחא דמהימנותא, זה לא מנע את זה שהיה להם אורחות חיים כאלה. כל אחד היה לו חוץ מאישה משפחה וילדים היה לו גם נער שהיו מלווה אותו. היה שם משכב זכור וזה היה נחשב לדבר נכבד ואדם מהשורה הגבוהה של האינטילגינציה והאריסטוקרטיה של המדינה. זה מופיע בכתביהם. הם לא מתביישים בזה, יש להם תיאורים על היופי של הנער הזה.
יש היום קלקולים בצבא. יש היום כפייה על שירות משותף בין בנים לבנות. זה לא צחוק. זה מאוד חמור ואנשים נופלים, ואנשים דתיים ולא דתיים נופלים. זה חלק ממגמה מפורשת של עקירת הקודש מליבותיהם של ישראל, מהאומה. זה נוגע לא רק לאנשים דתיים, זה נוגע לכל האומה, זה בא להרוס ולהחריב נורמות בסיסיות של אנושיות וצלם אלוקים, שזה עוד מתחת לתורה, זה פשוט אנושיות פשוטה. תראו מה שכתוב שם במסמכים שלהם תחת הסמל של המטה הכללי. תסתכלו על זה, העם לא יודע מה קורה שם עכשיו. בלי לשאול אותו, בלי להתדיין אתו, בלי לבקש את רשותו, הם לוקחים מנדט שהם לא קיבלו. הם עושים את זה בצורה מתוחכמת בלי שאף אחד ידע ובלי שיהיה כתוב על זה עיתון. אין שום חוק שמונע אותם והם עושים ככל העולה על רוחם. הרי אנחנו בדמוקרטיה, אם אתה בא לשנות את ערכי התרבות וצביון החיים של המדינה אז תשאל את העם. הכוונה שלהם זה לא רק לשנות את הצבא, ברגע שזה יהיה בצבא חובה זה ממילא יתפשט לכל המדינה. הם אומרים את זה במפורש. זה לא שכל אחד יודע על זה. מי שרואה את זה הוא לא מצפה, הוא משתהה, הוא משתומם על זה מאוד, אפילו אנשים לא דתיים משתוממים על זה מאוד. תקראו מה שמונח פה במסמך שלהם.
חשוב שאנשים ידעו מה הנושא, מה קורה, זה דבר שנעשה, זה לא צחוק, דבר שהוא מאוד חמור ומאוד חודרני ועסוק בשינוי כל איכות החיים וערכי החיים של הנוער והעם כולו. זה במכוון ובזדון נעשה. זה נעשה בדרך שקטה, שלא נרגיש, עוד שלב ועוד שלב. בודקים אם מגיבים או לא, ואם לא מגיבים אז ממשיכים לשלב הבא. זה התחיל עם הלהטבי"ם ושתקנו, אז ממשיכים. זה תכניות שנמצאות. אנחנו שתקנו, זה היה פיילוט ועכשיו ממשיכים. מקיימים מצעד של נאצה והתרסה בעיר הקודש ירושלים תחת שלטון עם ישראל במקום הכי קדוש, בהולי סיטי, שם לעשות צעדה של סוטי מין בצורה הנוראה ביותר, ורצו ללכת גם לכותל, הם מחכים עם זה עוד שנה, זה הם עוד לא עשו. זה לא יתואר. בהגנה של הצבא, בהגנה של המשטרה, זה תחת כל הרשויות, בצורה מכובדת. ראו שאפשר לטהר את השרץ באופן פשוט ביותר ע"י כמה שדרנים ופרופסורים שידברו, שכולם ישנו את הלשון שלהם ואת ההגדרות שלהם ואת ההסתכלות שלהם, ככה אפשר את הסטייה הכי מכוערת שעוקרת את חיי המשפחה, שפוגעת בילודה, הבסיס הראשון של האנושיות שאדם נושא אישה ומוליד ילדים, אפשר להפוך את הכול באופן כזה של סטייה וטומאה, לעקור מושגי יסוד של אנושיות. יש מי שמעוניין בזה. הרבה כסף נשפך עבור זה ע"י גורמי חוץ בשביל להחליש את המדינה, להתיש אותה, להעביר אותה על דעתה.
האינטילגנציה באירופה כבר מזמן מתחרטת על זה שהיא הסכימה אחרי השואה להקים מדינה יהודית. הם מזמן חוזרים בהם וחושבים שאנחנו הכי מסוכנים בעולם. אנחנו גורמי כל הצרות והמלחמות, ככה הם אומרים, לא דעאש ולא כלום, רק מדינת ישראל אשמה בכל. צבאית לא יכולים להתגבר עלינו אז צריך להחליש את הצבא ע"י הכנסת פקודות שיתוף מגדרי. רוצים להחליש אותנו ע"י החלשת הצבא ולעקור מהחברה כולה את הנורמליות שלה. זה חילול ה´ נורא גם כלפי כל העולם. זה הולך ונכנס לכאן בכפייה, אילו העם היה יודע מה שקורה, אפילו עמך פשוט היו יודעים מזה, לא רק דתיים, רוב עמך בית ישראל, לא היו שולחים את ילדיהם לצה"ל, זה לא יעלה על דעתם. זה לא בהסכמה, זה נעשה בשקט.
אז איך עושים דבר בלי הסכמה? מה זה חונטה צבאית? זה נעשה במעטפת של דמוקרטיה שהיא תופסת את ההגה בידיים ועושה מה שהיא רוצה, היא אומרת שצריך לכבד את צה"ל, ואם לא זה סירוב פקודה וכו´. אני לא סתם מדבר על זה, זה נוגע לכל אחד מכם, כל אחד הולך לצבא ופוגש ויפגוש, אם לא היום אז מחר, זה נהיה יותר לוחץ וכפייתי, ואם לא תקיים את זה תיכנס למחבוש ולא תוכל לשרת בצה"ל וכו´. כבר שאלו אותי בחורים מהישיבה אם להיכנס לטנק עם בת. אתם יודעים מה המשמעות של להיכנס לטנק עם בת? אתם יודעים איך זה אמור להיראות. סליחה שאני צריך לדבר על זה, אבל אין שם מקום מסודר לעשות צרכים, אני חייב לדבר על זה, הצרכים נעשים אחד בפני השני, לא מתייחדים בתוך תא מסודר. אז תארו לכם שנמצאים בחלל כזה קטן ארבעה אנשים ואחת מהן היא בחורה, תארו לעצמכם איזה תת אנושיות זו, זה פשוט ביזיון וחרפה, זה אובדן צלם אלוקים שבאדם הבסיסי. זה לא קשור לתורה, זה פשוט בהמיות. אח"כ יגיעו ללינה משותפת ומקלחות משותפות. כל זה נמצא בספר של הרפובליקה של אפלטון. שם אין חיי משפחה בכלל. זה החזון שלו של המדינה האידיאלית. אין שם חיי משפחה בכלל. יש שכבות – באותה שכבה יש המון אנשים, שם אף אחד לא יודע מי אבא שלו כי הנשים הן משותפות לכולם. כל ילד חייב לקרוא לכל מי שגדול ממנו בעשרים שנה ´אבא´ כי הוא ספק אבא שלו. יש לו ספק כיבוד אב כלפיו... תארו לכם איזה מצב זה שאין חיי משפחה בכלל.
יש אנשים שלא אכפת להם כלום. אם אפשר גם לתת ילד לשני גברים שחיים במשכב זכור שכל הבית מסריח ממה שהם מתעסקים כל היום, הם מתעסקים עם פי הטבעת כל היום, אז כל הבית מסריח מזה, וכך מחנכים ילד, ואת זה אפשר להעביר וכל העם שותק על זה ואף אחד לא פותח את הפה, אז הולכים שלב הלאה. בשביל מה צריך בתי דינים ומסורבי גט וכו´, שצריך לקבל אישור שלהם על כל דבר, לפי אפלטון לא צריך כלום, אפשר לשלוח את כל הדיינים הביתה כי אין בכלל חיי משפחה. בשביל מה צריך משפחה. הפיילוט של הלהטב"ים עבר, שתקנו וזה עבר, והיום כבר אסור להגיד אחרת ומי שאומר אחרת הוא פאסה והוא לא מכובד, הוא לא מעריך את השונה ולא מכיר אותו וכו´. החלטנו שזה טבע אז הכול בסדר, החלטנו שהטומאה הכי גדולה היא טבע, אז עוברים לשלב הבא, זה ילך הלאה. זה יגיע ללינה משותפת. מה אתם חושבים שכולם הם פלטי בן ליש שלא נגע במיכל כמה שנים...? ככה זה יהיה אתם חושבים. יצטרכו להקים שם בתי יולדות. גם היום, על חשבון צה"ל יש הפלות. כל חיילת יכולה לקבל שתי הפלות בשנה על חשבון צה"ל. זה יילך הלאה, זה יהיה בכמויות.
סליחה שאני צריך לדבר על זה אבל אין ברירה. תראו למה מכניסים אותנו. אתם תלכו למילואים ויגידו לכם להיכנס לטנק עם אישה. זה ברור שאי אפשר להשתתף עם זה בכלום. אנחנו נאמנים לצה"ל מוכנים להילחם ולמסור את הנפש, צה"ל לא מקבל את הערך מהשחיתויות האלה, אבל בדבר הזה לא יעלה על הדעת שמישהו יעשה משהו שהוא במשהו כנגד התורה. כמו שאמרו לנבוכדנצר חנניה מישאל ועזריה: אתה המלך בשביל כבוד מלכות ומיסים, ונקיים מה שתגיד, אבל כל מה שאתה אומר כנגד התורה אתה אפילו לא ככלבא לידו. כל הדברים שלא קשורים לכבוד מלכות וכו´ אז אתה והכלב שווים. אתה אמרת, אז מה אם אמרת, אתה והכלב שווים. ככה אמרו כל היהודים הנורמלים בכל הדורות, וזה לא משנה אם יהודי כופה על זה או גוי כופה על זה. אני מוכן להיכנס לסכנות בשביל להציל את עם ישראל אבל מה זה שייך לכל הטינופת והתת אנושיות שמכניסים. זה לקחת את צלם אלוקים מהאדם.
היה פה מעשה בימים אלה. היה כאן אסיפה אתמול. אני רוצה שהדברים יוודעו כי הם נוגעים לכולם. הייתה פה ישיבה וסיפרו בעדות נאמנה: בקורס טיס היה שיעור התעלמות. דרך אגב אצל אפלטון התעלמות של נשים וגברים ביחד היא לגמרי בלי בגדים. ר´ יעקב עמדין ביחס לאיזה נושא מצטט מהספר שם לגבי ההתעמלות בעירום, והוא מסיים: "עד כאן לשונו הסרוחה". אני רוצה להגיד שזה נוגע לפה בגלל שאלה שבאים להתגייר זה בדיוק מה שנפשם בחלה בו. בחלה נפשם בפריצות ובהפקרות שיש בחיים היווניים אבל הם כן קלטו את היופי והנשגב של פילוסופיית מסוימת של אפלטון ותלמידיו וזה מה שהביא אותם להתגייר. הם ראו שביהדות, אפילו חיי המשפחה של אדם פשוט, הם בטהרה וצניעות. אשתו זה אשתו ולא אשת חברו והוא נזהר מלהסתכל עליה. מזה הם באו להתגייר.
היה שם בחור, חייל, שלא מאבד את העשתונות שלו וברורה דרכו לפניו, הוא יודע מה אמת ומה שקר, מה קדושה ומה טומאה. היה להם שיעור התעלמות, הייתה להם מד"סניקית אחת שהייתה לבושה בצורה איומה, כמעט אין מה שיכסה אותה. זה היה מאוד בולט. כולם עומדים מולה והוא נעמד עם כל גופו הצידה. הוא עשה את התרגילים אבל לא מולה. הוא לא הסתכל עליה. ניגש אליו קצין ואומר לו ´אתה יודע כמה את פוגע בה, אתה מעליב אותה, ככה מתנהגים? זה לא יקום ולא יהיה´. או שתסתכל עליה או שתלך מפה. הוא לא התבלבל, הוא הסתכל לו בעיניים ואמר לו ´אתה אומר שאני מעליב אותה, אני מגן עליה?´. אח"כ אתה לא יודע, אבל כשכולם הולכים לחדרים בחזרה, כולם מדברים עליה כמו איזה חפץ, כמו איזה פרוצה, בצורה לא אנושית בכלל. אני אומר להם שהיא לא ככה, שהיא בת ישראל כשרה ורק משום שמצפים ממנה ומחייבים אותה והיא לא יכולה לעמוד נגד הלחץ והיא חושבת שכך צריך להתנהג כי זה התרבות וזה הקידמה לכן היא מתנהגת ככה. אני משקיט אותם.
הקצין הזה הוריד את העיניים ואמר לו שהוא צודק ועזב אותו.
אתם מבינים כמה כאלה יש, כמה אנשים יש שהם יכולים לעמוד בפני לחצים כאלה, כנראה שלא הרבה. כשכולם אומרים לך שאתה לא בסדר זה מאוד קשה. המבחנים האלה והניסיונות האלה הם לא במקום רחוק, הם יכולים לקרות מחר לכל אחד ואחד. זה לא רק בזה .זה גם בלינה משותפת ועוד דברים נוראיים. זה עניין אישי שכל אחד צריך למסור עליו את הנפש, הרב כותב שזה לא משנה אם גוי כופה או יהודי כופה. יש אנשים שלא אכפת להם מהחלשת צה"ל, הם מוכנים לוותר על הכושר של צה"ל רק בשביל לא לפגוע בנשים. הם מודדים את הכול לפי היכולת של האישה. יש ספר שכתב אלוף משנה בגמלאות, אף אחד לא מתחשב עם הספר שלו למרות שהוא מדעי ומפורט ומתאר דברים בצורה מאוד מדויקת. הוא כותב שם מחקרים וגם כותב מי עומד מאחורי כל הדברים האלה. הוא כותב גם לאן אנחנו צועדים. זה סכנה למדינה, גם פיזית ומעשית וגם סכנה רוחנית. עקירת הקודש, עקירת נורמות בסיסיות של אנושיות, קיום החברה והמדינה תלוי בזה.
אני חושב שהגרים שהתרבו בזמן ההלינזם הם בגלל זה באו. יש עדויות על זה. אחד מתלמידי אריסטו, פעם היה לי את זה, הוא פגש יהודים בתורכיה והוא השתהה איך אנשים פשוטים, לא מלומדים ולא פילוסופים, ואיך הם חיים את חייהם בצניעות וטהרה, במחשבות ישרות ויפות ולא מסתאבים עם כל טומאת החיים. איך הם בבריאות ושמחה ועוז. הוא כותב את זה בהשתאות גדולה. היה קו פילוסופי ביוון של הסתפקות במועט, פילוסופים שהיו פרושים מכל חיי ההוללות שהיו שם, הם ביקשו לחיות חיים פשוטים. הם רצו לחיות חיי רוח. אלכסנדר מוקדון היה מתעניין בכל הפילוסופיות שיש, הייתה לו מטרה להפיץ את היוונות בכל העולם, הוא עסק בזה, הוא היה מוכרח להכיר כל דבר. שם בתורכיה היה שם פילוסוף יווני אחד, כי חלקים שם היו יווניים לגמרי, אז היה שם פילוסוף בשם דיוגנס שהיה מהמסתפקים במועט, הוא גר בחבית. אלכסנדר מוקדון מאוד התפעל ממנו. הוא שאל אותו: מה אתה מבקש? הוא היה קיסר גדול, היה יכול לתת לו הכול. הוא ביקש ממנו שיזוז קצת הצידה כי הוא מסתיר לו את השמש. עד כדי כך הייתה ההסתפקות במועט שלהם. יש עוד סיפורים על הטיפוסים האלה.
אז היו כאלה, אבל לראות בעלי בתים פשוטים שהם לא פילוסופים גדולים כאלה והם חיים חיי פשטות, שלא מסתכלים על נשות חבריהם ואין שם את כל ההפקרות ואין שם נערי ליווי וכל הדברים האלה, אז הייתה התפעלות גדולה מזה. מה זה עם של פילוסופים? ככה יש לו ביטוי כזה.
בדיוק אותה טעות, מה שאמרתי לכם שחשב אפלטון שהוא יכול את האידאות להשיג, שהיו לו רעיונות יפים, אבל אי אפשר להדריך עם זה חיי מעשה ולגבור על הבהמיות של האדם ולהסתדר עם כל היצרים, לדעת מה מותר ומה אסור. אבל הסיבה היא בגלל שהוא מודד את הערכים האלה לפי קנה מידה אנושי. אם זה אלוקי אז זה חודר עד פרטי הפרטים לכל החיים. הקב"ה הוא בורא הכול וממנו באה ההדרכה וההתעלות של הטוב לכל. אבל איפה שאין, איפה שזה אנושי, אז זה תמיד צדדי, הוא מסתכל על צד אחד אז הוא לא רואה את הצד השני, אם הוא רוחני הוא לא מעשי ואם הוא מעשי הוא לא רוחני. הוא לא יכול לחבר את חיי הנשמה עם חיי המעשה. הוא צופה על אידיאלים של תיקון העולם אבל זה לא מחובר לכל רגע ושניה בחיים המעשיים. הוא לא מחובר באותו זמן גם לאידיאלים גבוהים וגם לתיקון החיים.
זה מה שגורם אולי לאותו גוי לרצות שילמדו אותו את כל התורה על רגל אחת. רק נסיים את הנקודה הזאת שדיברנו עליה: ההליכה אל הגורמים ולהסביר את הקשיים שיש לבחור הדתי בצבא באופן כזה ובאופן אחר, וקצת תתחשבו, ואל תכפו את הסגנון החדש הזה ואת הדרכים החדשות האלה, ומה אתם עושים אתם פוגעים בעצימות של צה"ל כי הרי ברור שהבנות לא יכולות להילחם כמו בנים, זה ברור, וגם כמו שאמר הרב וויצמן ממעלות – הוא אמר שהציעו למכבי ת"א לצרף בנות בתוך הקבוצה כי צריך להשוות את המגדר וצריך שוויון ושותפות בכל, הם לא הסכימו לזה... הוא שאל למה הם לא מסכימים? הם אמרו לו שזה בגלל שהם רוצים לנצח... אנחנו חייבים לנצח את הפועל אז אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לצרף בנות. זה לא צחוק. בדרך צחוק הדבר הזה מעמיד את כל צה"ל במצב מסוכן ולא פשוט. יש לנו אויבים שאנחנו צריכים לנצח. האויבים שלנו מקבלים תאבון מכל הדבר הזה. זה משחק באש. זה אנשים שלא אכפת להם בכלל לפגוע בצה"ל. האלוף משנה הזה שכתב את הספר עליו דיברתי כותב במפורש שזה לא מפריע להם.
אבל יש עוד משהו חמור עליו צריך לדבר. כל זה נעשה בלי לשאול את העם. הרמטכ"ל לא קיבל מנדט מהעם לשנות את ערכי החיים, את צביון החיים, את המושגים. הרמטכ"ל אייזנקוט הולך וגונב את לב העם במעשיו. כמו שאסור להגיד היום על משכב זכור שזה סטייה, ככה יהיה אסור להגיד על לינה משותפת שזה אסור. לשנות את החיים ע"י שינוי ההגדרות. הם מכוונים במפורש שע"י הצבא זה יעבור לעם, כי בן גוריון אמר שהאחדות שיש בצבא מגבשת את העם ומנהגי הצבא יהפכו להיות מנהגי העם. שירותים נפרדים זה פגיעה בנשים, ככה הם אומרים, הם רוצים שזה יהיה גם באזרחות ככה. המציאו פגיעה חדשה בנשים. לא שאלו את העם על זה. לנהל בלי לשאול את העם זה סגנון של דיקטטורה צבאית. האי זה הכול עטוף במעטפת של דמוקרטיה, לא מספרים לך, שמה זה מבוצע ביד חזקה, מעלימים את זה מן העם וכשבאים לדבר אתם, עם ראש אכ"א והרמטכ"ל הם אומרים וואו לא ידעתי, נמחוק את זה... קח את הטלפון האישי שלי ותפנה אלי ביום ובלילה... ככה הוא אומר לראש מכינה. הוא הולך הביתה ואומר מעולה יש לי קשר ישיר עם הרמטכ"ל אז מה כבר יכול לקרות. זה הכול רק בשביל להשתיק אותם, אין לזה שום תוצאות בשטח ולמעשה לא השתנה כלום. עכשיו פוקחים עיניים.
ראשי המכינות מפחדים ושותקים, הם כולם מוכי אלם, הם אילמים ולא אומרים כלום. אני חושב שהדבר היחיד שאפשר לעשות פה, האנשים שיקריבו את עצמם ואת הקידום שלהם, את ההשתתפות שלהם, זה יהיו מספר מועט של אנשים כמו החייל הזה בקורס טייס אבל רובם לא במדרגה כזו וזה מסוכן מאוד. לכן אין הרבה מה לקוות מזה וזה שחלק יוצאו מצה"ל זה לא אכפת להם. היום האג´נדה של צה"ל בראש כתוב זה לא לנצח את האויב אלא קודם כל לממש את השיתוף, זה בראש, אחרי זה גם צריך לנצח. זה כתוב. זה שקצינים מסוימים יעזבו או שיוצאו בגלל זה, יכול להיות שהם ישתו לחיים על זה, הם לא יתרגשו מזה. מי שקובע את המדיניות היום זה האנשים האלה. מוכרחים לשלוח אותם הביתה, לשים אנשים אחרים במקומם, אנשים שיהיו ישרים וינהלו את צה"ל כפי המנדט שהם קיבלו – להגן על המדינה, להביא את החיילים לחיילות טובה ומצוינת, להגן על המדינה. מי שלא מתעסק בזה הוא נמאס ושיילך הביתה, מה יש לנו איתך. אבל כולם מפחדים ושותקים, הרבנים שותקים, הכול בשקט, פשרה פה ופשרה שם. שתקנו על הלהטבי"ם, מספיק! מזה הם שואבים כוח וביטחון, ע"י זה הם הולכים הלאה.
אל תחשבו זה לא כל המדינה, עמך ישראל לא שמה, יש כאן קבוצה קטנה שבעזרת תקשורת ואנשים חסרי אחריות עושים ככל העולה על רוחם, מגנים על כל דבר, מגנים על כל שרץ ע"י פרופסור זה וזה ורק כאלה נהיים פרופסורים. יש פה השתלטות שמסוות בדמוקרטיה. צריך לשאול – קיבלת מנדט מהעם לעשות כאלה שינויים, שינויים שפוגעים בצלם אלוקים של האדם, מאיפה לקחת את זה? עובדים עליך, תקבל טלפון פרטי שלי ואני אפתור לך את הבעיות.. ככה משתיקים את הרבנים. ההשתלטות הזאת נקראת פטרנליזם: זה אבהות. יש תפיסה של חלק מהאינטיליגנציה שאומרת שבעצם אי אפשר לתת דמוקרטיה לכל אחד. גם באתונה זה היה כך. על כל בן חורין שהיה יכול להרים אצבע להצביע, היו חמישים אנשים שהיו משוללי כל זכות לבחירה, אנשים שהם היו קניין, הם היו חפצים ועבדים. אתם מבינים?! המספרים הם מדהימים. הייתה קבוצה קטנה שבינה היה דמוקרטיה ואת השאר הם סידרו בדיקטטורה מוחלטת. גם כאן זה אותו דבר – כיוון שהמוסר זה רק הם, מה שהם קובעים והם יודעים, רק זה מוסר וצדק, ומי שלא שמה הוא פשוט פרימיטיב, הוא כ"כ פרימיטיב שהוא עוד לא הגיע למדרגה של דמוקרטיה. תארו לכם ילד בן חמש שרוצה לעבור כביש סואן בלי לתת יד. אפשר להתחשב אתו? מבטיחים לו סוכריה או נותנים לו שתי סטירות אבל לא נותנים לו מה שהוא רוצה. מה עם דמוקרטיה? ברור שאין לו דעת. זה נקרא פטרנליזם.
זה יכול להיות מיליונים של אנשים, לא משנה כלום, הם כולם תינוקות שלא יודעים כלום מימינם ושמאלם, לכן צריך להחזיק אותם ביד, לעבוד עליהם. מספרים להם כל מיני סיפורים: קח את הטלפון שלי, העיקר אל תעשה רעש. העמך אין מה לשאול אותו בכלל, הוא שבוי בדברים פרימטיביים של ימי הביניים של עקרונות נושנים. כל העולם משתנה, שום דבר לא עומד על מקומו, אנחנו מחליפים את כל הערכים בעולם. מי אומר שצריך איש ואישה להתחתן, אפשר שני גברים, אפשר בלי משפחה, יש הנדסה גנטית ואפשר להנדס כל דבר במציאות. תנו לנו לאינטילגנציה לעבוד, רק אל תדברו עם העם על זה. על הרבנים נאיים, את החיילים הבעייתיים נזרוק.
האנגלים שבאו מאירופה לאמריקה הם מצאו שם אינדיאנים. האינדיאנים עוד לא ידעו אפילו שיש גלגל. הם רכבו על סוסים וירו חיצים. הם היו פרימיטבים, באו האינטיליגנטים מאירופה ואמרו מה זאת אומרת לשאול אותם לדעתם, אפילו את הגלגל הם לא מכירים, אז הם פעלו בפטרנליזם. אנחנו דמוקרטים, אבל הם כמו ילדים בני חמש, אי אפשר לדבר איתם בדמוקרטיה כי הם לא בגיל הזה. זה ההיתר שלהם, זה נקרא פטרנליזם. אנחנו ´נייטיבז´, אנחנו פרימיטיבים ועוד לא ראויים שיתחשבו בדעתנו. מי שיודע את האמת זה רק הפרופסורים לכל הדברים האלה בעלי האג´נדה. קבוצה קטנטנה, אחוזים מועטים, הצליחה להשתלט. הם חונטה צבאית במעטפת של דמוקרטיה. אנחנו שותקים.
אני אומר שצריך ללכת לעם וליידע אותו בזה. עם ישראל הוא עם פיקח, יש לו נורמות, יש לו מסורת, תרבות גבוהה הרבה מעל העמים שכל הפרופסורים האלה נשענים עליהם. הם לא יקבעו לנו מה צודק ומה לא, מה אינטילגינטי ומה לא. צריך ללכת אל העם. לא התקשורת תעזור לנו ואני רואה שהרבנים שותקים חוץ מבודדים. ולא הפרופסורים יעזרו לנו. המבנה של איך שהצבא בנוי כרגע זה בידיים לא טובות, מבחינת הניצול של צה"ל בשביל לשנות את החיים במדינה, צביון הדת, התרבות, המוסר והמצפון, כל אלו בידיים לא טובות.
אני יודע שמקליטים אותי והדברים האלה ממשיכים הלאה. אני אומר את הדברים האלה באחריות. אין עצה אחרת – רק לפנות אל העם. העם צריך להגיד שהוא לא נתן מנדט לראשי הצבא להנהיג הנהגות כאלה ולהשתמש בפקודות הצבאיות כדי להנהיג ככה, דברים שלא נוגעים לצבאיות, ורק פוגעים בצבאיות. רק משום שפלוני נדר לאהובתו שהוא יספק לה את הסחורה של שילוב המינים ולינה משותפת וכו´. יש לי עוד דברים להגיד על זה. לא נעים לי כי יש פה ציבור תורני ואני לא רוצה לנבל את הפה יותר מדי. יש לי עוד כמה דברים להגיד על ההנהגה הזו של שילוב המינים ולינה משותפת וכדומה. ה´ ירחם.
עם ישראל יתגבר על זה, אל תיכנסו לייאוש, התגברנו על אנטיוכוס ועל עוד כמה כאלה שניסו לעקור את התורה ולעקור את עם ישראל מן התורה. לא יעזור כלום. אנחנו נתגבר על זה ואחרי שנכנסו את אנטיוכוס אנחנו מדליקים נרות ואחרי שנכנסו את פלוני יש לנו אוזני המן. היום אני עוד לא יודע מה נאכל אחרי הסיפור הזה, אבל ברור שהתורה תתקיים והתורה תמשיך.
בסופו של דבר כופים פה על דברים שהם בכלל לא בשום נורמה. כל הכפייה הזו היא לא טבעית, היא עוקרת את הבסיס של צניעות אנושית וטהרה אנושית. אתם מבינים שהדבר הזה בהתחלה הוא נחמד וכיף אבל ההשלכות שלו אחרי זה הן הרסניות. כתוב שיבוא משיח, ברמב"ם, והוא יכוף את כל העם ללכת בדרך התורה. ממש תהיה פה מדינת הלכה רבותיי... אתם מבינים... ככה כתוב שם במפורש בפרק י"א בהלכות מלכים. "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". הכפיה הזו תהיה מאוד נעימה לבסוף. הכפיה שיש היום היא כפיה נגד הטבע, לכן הם גורמים לכבדות. אבל כשתהיה כפיה על חוקי התורה שמעמידים את החיים כפי שהם אמורים להיות, אז זה יהיה נעים מאוד. אז יש היום הכנה לזה, כופים על דברים... אפשר לכפות, רק תלוי מה כופים ומי כופה.
אסור לתת לזה לעבור, אסור לשתוק, זה מפיל חללים כל היום. זה ממשיך כל הזמן, זה כל הזמן מקבל ממדים יותר מקיפים שלא חלמנו עליהם. מי חלם על בחורה בתוך טנק. יש היום פילבוקסים, עמדות שמירה בכל מיני צמתים ביהודה ושומרון, זה מאויש ע"י ארבע חיילים, ובחלקם יש שני בנים ושתי בנות. הם נעולים שם במשך זמן ארוך. מה יעשה הבן ולא יחטא. זה אנשים פשוטים, זה לא פלטי בן ליש. יש שתי מיטות למעלה ושתי מיטות למטה. זה עוד לא בכל הפילבוקסים. כיוון ששתקת, אחרי זה אם תתחיל לצעוק יגידו לך, ´טוב, אנחנו כבר הרבה זמן ככה... עד עכשיו סבלת את זה, אז אל תעשה את עצמך כל כך מתרגש...´. זה שיטות של פטרנליזם בטהרתו. יש לדרוש שתקום אמירה רמה- "נמאסת, לך הביתה אייזנקוט!". במקום להעצים את צה"ל, הוא עסוק בהחלשת הצבא.
הייתי מוכרח להגיד את זה. לא נעים לדבר על זה אבל זה דבר שהוא הכרחי. ישנו פסוק בנבואת ישעיהו (ג יב)- "עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ; עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים, וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ". המצודות מסביר שם כך: " ´בלעו´- משחיתים דרך הישר שהלכת בו מאז למען לא תשוב אליו. ´מאשריך´ - המנהיגים המדריכים אותך המה מתעים אותך מדרך הישר. ´נוגשיו מעולל´ - הליצנים שבהם המה לוחצים אותם ומושלים בהם, והנשים הנואפות המה משלו בהם, כי הטו לב השרים אחרי דעתן". דבר ד´ ביד ישעיהו הוא אמת לכל הדורות. מיהם הליצנים דנן? הם העיתונאים, העושים צחוק מכל קודש, כפי שמסבירים הראשונים על מידת הליצנות, אשר מרחיקה את היחס הרציני ואת כובד הראש מענייני הקדושה והופכת כל דבר למגוחך, כל גדול לקטן, כל קודש לחולין. המימשל מפחד כיום מהליצנות העיתונאית, במקום להוביל עמדה ישראלית תרבותית קדושה, נגררים אחר התרבות הבהמית הזו, מפחדים מהתקשורת.
ומיהן הנשים עליהן ניבא ישעיהו? אלו מייצגות את המגמה הליברלית הקיימת כיום, לחלל את קדושת הברית, לפגום בתא המשפחתי הבריא בישראל. מגמה זו מפרקת את כל יסוד החיים הישראליים. אין אבא ואין אמא, אין זכר ואין נקבה, אין חובה ואין ייעוד. מה שיש לדעתם הוא הדחף התאוותני לחיות כפי היצר לבדו, גבר עם גבר, אשה עם אשה, כבהמות השדה, נגד כל קודש בישראל. אלו הן ´נשים משלו בו´, זוהי מגמה כללית, וגם ארגונים מוגדרים המובילים את הטומאה הזו. במי מושלות הנשים הללו? בהנהגה שלנו. ברמטכ"ל, בממשלה. וכולם מפחדים מהן.
יחזקאל הנביא מנבא על מנהיגים אשר מובילים את העם למקום איום ונורא (כא ל)- "וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ". מפרש המצודות: " ´חלל´ - מחולל והוא הפוך הקדושה. ´בא יומו´ - שקעה שמשו והצלחתו בעת עשותו העון המשלים את הקץ וממלא את הסאה". ישנו מנהיג שבמעשיו הוא גורם לכך ששמשו תשקע, הוא חושב שהוא פועל הצלחות, אך האמת היא שתחת ההצלחה המדומה מתפשט רקב פנימי שסופו קריסת אותו מנהיג ואותה מגמה אשר הוא הוביל. וכן בימינו, במנהיגים אשר נכנעים למגמה הזו, ומובילים אותה, לערב את המינים בחוסר צניעות נורא, לגרום פרצות בישראל, ובמחנה הצבא שעליו הזהירה התורה ´והיה מחניך קדוש´.
עכשיו נחזור לנוכרי הזה. כיון שנהיה מאוחר נגיד רק את הרעיון בכללותו. יש הקבלה בין הגוף לנפש. הגוף מתהלך בעולם בשני רגליים. הנפש, גם היא מתנהלת על שני יסודות. זה מקביל עם הרגלים שבגוף – היא מתנהלת בעזרת השכל והרגש. זה שני רגלי הנפש בהם היא מתנהלת בחיים, בכל ההליכות שלה. הוא רצה את כל האידיאלים של התורה, הוא חיפש אותם כי הם מונעים את אותו הבלבול וההשחתה שהוא רואה סביבו בחיי ההוללות והפריצות של תרבות יוון. מה שלקח את ליבו זה יופי האידאות של אפלטון, של הפילוסופיים הפנימיים שעסקו באמת ברוח, והוא רואה את היופי שבאידאות האלה, הוא רוצה שגם חיי המעשה יהיו יפים כאלה, שיותר ויותר יקחו חלק בהסדרה המעשית, בפרטי הפרטים, יקחו חלק באידיאליות הזו. האידאליות הזו היא תורה את החיים המעשיים שיהיו גם הם מלאי צדק ויופי. לכן הוא פונה לתורה, הוא יודע ששם כל החיים גם בפרטיותם מתנהלים ע"פ העקרונות היותר אידיאליים.
אבל מה הייתה הטעות שלו? האידיאלים של אפלטון הם נצפים ע"י ההסתכלות הרוחנית של הפילוסוף שהוא רואה אותם, מגדיר אותם, מכיר את מהותם, ואמרנו שבגלל זה דווקא הם לא יודעים איך לנהל עם זה את החיים המעשיים. זה אנושי ולא אלוקי, ואנושי זה תמיד חלקי. אחדות העולם היא תמיד מגיעה ממקור העולם. הוא שאף שהחיים המעשיים יהיו יפים וטובים, הוא לא יכול לסבול את הקלקול והשחיתות שיש בחיי המעשה. אבל הוא חושב שכמו שאת האידיאלים הגבוהים הם סוף סוף דבר שנצפה על ידינו ומוכר על ידינו ומזוהה על ידינו, ככה גם התיקון של העולם המעשי צריך להיות באופן שאני מיד רואה את היופי והשלמות שבו. זה מושג מצומצם, זו תפיסה מצומצמת. התורה היא פועלת על העולם, אבל לפעמים אנחנו צריכים לכבוש את עצמנו ולנהוג הנהגות שרק ה´ יודע איך הן בסופו של דבר יובילו לזה שהן יתקנו את העולם ולא יהיו שחיתויות ולא תהיה טומאה. בשביל זה צריך להתאמץ באמונה גדולה, לדעת שה´ יודע מה שאנחנו לא יודעים, שה´ יודע מהן הדרכים שעל ידן מביאים את האידיאלים שישרו בעולם גם בתחומים המעשיים והפרטיים. זו דרך ארוכה להבין את זה. זה שייך לנבכי הנפש, לכוחות החיים שצריכים להיטהר ולהתיישר.
כיוון שהוא תקע את הכול במה שאני מבין, במה שהשכל האנושי רואה, זו חכמת יוון. חכמת יוון לא יכולה לתקן את העולם כי כיוון שאתה מגיע למעשה כל הטומאה חוזרת ולך אין יכולת לתקן אותה. לאהוב את הטוב זה לא רק לאהוב את הטוב כפי שאתה מבין אותו. צריך לאהוב את הטוב כפי שהוא יתגלה בעולם שהתורה פעלה עליו והעשירה את לב האדם והעמיקה את תפיסתו והעצימה אותו ורוממה אותו. זה לא טוב כפי שאנחנו רואים אותו בצמצומנו. התורה מובילה אותנו למקומות שאנחנו בעצמנו כלל לא יודעים איך להגיע אליהם בעצמנו. אם אתה רוצה כבר היום לקטוף את הפירות, לדעת איך כל דבר מוביל לכל דבר, להרגיש בכל דבר את הטוב והדבקות האלוקית, זה לא אפשרי. צריך אמונה גדולה, שה´ יודע שעל ידי כל הפרטים, שע"י ארבעת חלקי שו"ע, שהשמירה הקפדנית של כל אלה, הם יעשו את האדם טהור צדיק וקדוש, שמח, מתענג ומלא נועם ה´ בכל התחומים. את הקרדיט הזה אדם לא נותן לקב"ה. אתה רוצה את הקב"ה שאתה תבין אותו והוא יתן לך הרגע את הסחורה וזה יהיה מידי ומקומי.
"ואהבת לרעך כמוך", כפי שאתה מבין את זה זה רק כלפי השכן שלך והקרובים אליך, אבל האידיאלים של התורה הם כלפי כל העולם. כדי להגיע לזה, צריך עם שלם שיחיה את חייו לפי האידיאליים האלוקיים. לעמוד על רגל אחת, על הרגש, שעל פיו נאמוד מה טוב ומה לא טוב, אז אתה לא תקיים את התורה. אתה לא תשקיע בקיום הדברים כי אתה לא חש אותם ברגש שלך. אתה בכל ל"ט מלאכות שבת ובפרטי הפרטים את חש את הדבקות האלוקית?! כמה שתחוש, זה עדיין לא קרוב למה שטמון בהם.
יש כאן התמודדות עם חכמת יוון – עם מה שאנחנו מבינים ואנחנו רואים. זה ההסתכלות הגויית, הנוכרית, אפילו השיא שלהם תקוע בזה. אחד מגדולי הפילוסופים בדורות האחרונים אמר שכל הפילוסופיה בעולם מאז אפלטון ועד היום היא הערות שוליים לכתבים של אפלטון. הוא היה כזה גדול שהוא חדר לכל העומקים. יש ממנו התפעלות גדולה מאוד. עד היום הוא נחשב לעיון הפילוסופי היותר מפותח ונעלה ועמוק. זה אותה המחשבה הגאוותנית שהוא מבין את הכול ולא שהתורה תורה לו והקב"ה הוא יורה לו. שערי העתיד נעולים לפנינו ואנחנו לא יודעים את כל נבכי הנפש לכלכל אותם. "אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי". צריך הדרכה אלוקית ממי שברא כל אלה, שהוא יורה את הדרך איך לטהר אותם ולכלכל אותם.
אח"כ בא הלל והוא יודע להעלות אותו מהמצב בו הוא נמצא, הוא בטוח שהוא יכול להסביר לו את זה, שיקבל קצת ענווה לפני הקב"ה והתורה, ענווה לפני דיני התורה, שהם לא לפי המבט האנושי, שהם לפי החזון האלוקי שרק ה´ יודע את סודו ואת משמעותו. זה המהלך פה. ובלי נדר פעם הבאה נלמד אותו בעיון.
(הספר שכתב אותו אלוף משנה הוא ´נלחמות בצה"ל´) המחבר אומר שכל חבריו בפיקוד העליון בצה"ל מודים שדבריו הם אמת. אבל יש מצב כזה שאנשים שקובעים את הנורמות כולם עושים מה שמצפים מהם וכולם מפחדים לפתוח את הפה. זה מצב של חולשה. הסמארטפונים האלה מכניסים את כולם לאיזה בועה ולא מעזים להגיד ביקורת על כל מה שמתחולל. זה ספר מאוד חשוב, מדעי. המחבר לא דתי".


עד כאן דברי האמת והצדק של הרב צבי טאו, המבארים הדק היטב את המתרחש בזרמים הפנימיים בדורנו.

כל טוב

כתבות נוספות