סגור

מאוד נפגעתי מהחברה שלי!

שלום ותודה על המקום.

חברה טובה שלי ב"ה מתחתנת ממש בקרוב,

עברנו המון ביחד.. היא יודעת עלי הרבה דברים,

היא יודעת מה פוגע בי, מה יכול לעשות לי טוב.

ופשוט נשבר לי מהעולם הזה. זה לא פעם ראשונה שאני חווה מעין "בגידה" (היו לי עוד כמה חברות "טובות" שהתחתנו ופתאום לא זכרו אותי) היא החליטה שהיא לא רוצה שאלווה אותה, אלא אולי חברה מהמקום שבו היא גרה.

בבקשה בבקשה אל תגידו לי תשובות כמו "זה לא אישי נגדך" , "ביום של החתונה זה לא בהכרח חברה טובה אלא מישהי שהיא תרגיש בנוח איתה ושתשמח אותה",

לא לא. כואב לי כ"כ. אני מרגישה שהיא עושה את זה מתוך מודעות, מתוך מקום שהיא יודעת שזה ייפגע בי אבל מנצלת את זה שיש לה כוח ועושה את זה בגדול.

בעיקרון מתחשק לי לפגוע בה בחזרה ולא להגיע לחתונה שלה, ושתוריד את ההתנשאות שלה וההרגשה שאני יהיה שם בשבילה באש ובמים.

כואב לי ממש. אני מרגישה שאין לי באמת חברות טובות.

שבסוף ברגע האמת הן לא אוהבות אותי.

הלוואי וכשאתם קוראים את זה תיכנסו לנעליים שלי.

תודה רבה.

תוכן התשובה:

שלום לך יקרה!

בפתח הדברים אני רוצה להביע את הערכתי הרבה על הכנות שלך ועל היכולת שלך להגיד את מה שאת מרגישה. גם אם אולי לא העזת להגיד את זה לאף אחד, ופתחת את זה רק פה. עצם המודעות לרגשות שלך, גם אם זה כואב, זו יכולת עצומה, וכבר חצי מהדרך לפתרון.

חשוב לי להגיד לך, אני מזדהה כל כך עם הכאב שלך! אני מכירה את זה מקרוב. חברה טובה שמתחתנת זה כבר דבר מורכב, בטח אם את מרגישה שבדרך, היא לא מתחשבת בך. אז אני רוצה שתדעי, ההרגשה היא לגיטימית. הגיונית. את מרגישה נבגדת וזה בסדר! אני לא רואה עניין להתווכח עם ההרגשה. לרגשות שלך תמיד יש מקום ואת גם יכולה לבטא אותם באיזו דרך שתרצי. תני לעצמך! את יכולה לבכות, את יכולה לשמע שירים. ומותר לך גם לא ללכת לחתונה! את לא צריכה להכריח את עצמך לעשות משהו שלא טוב לך איתו. הרבה פעמים אנחנו עושים דברים רק כי "מצפים" ממנו, אבל בעצם זה לא עושה לנו טוב בכלל.

אז יש מצב, שתחליטי להתמודד עם הקושי וללכת לחתונה כי חשוב לך לשמח את החברה שלך או כי את לא רוצה שידברו עלייך או כל סיבה אחרת. וזה הגיוני ובסדר גמור. אבל, חשוב לי גם שתדעי, שזה בסדר גם אם תחליטי לא ללכת. אני חושבת שצריך לדעת לשים את הגבול. אם משהו כואב לך מדי, את ממש לא חייבת לעשות אותו! זה שיש ציפייה מסביב, זה לא מחייב אותך בכלל. תהיי כנה עם עצמך ותקשיבי ללב שלך ולמה שאת מסוגלת לעשות. תני לעצמך לבחור.

דבר נוסף, אני רוצה שנתבונן רגע על המושג "חברה", או "חברות".

חברות היא דבר נורא דינאמי. נורא משתנה. דפוס היחסים משתנה בין אדם לאדם ובין שלבים שונים בחיים, והתפקיד שלנו זה להפיק את המיטב מהדבר הזה. במהלך החיים כולנו משתנים, החברות שלנו משתנות, אנחנו משתנות. וב"ה שזה ככה, שאנחנו לא נתקעות על אותו דפוס של בן אדם שהיינו אלא מתקדמות ומתפתחות כל הזמן. ממילא, מישהי שהיתה חברה נורא טובה בתיכון, לא בטוח שתישאר חברה נורא טובה גם אחרי התיכון. אולי כן, ואולי לא. וזה בסדר. ובמיוחד בתחום הזה של חברות שמתחתנות. זה דבר נורא מורכב, ואני אומרת את זה ממקום שאני לגמרי מזדהה איתך! פתאום לחברה יש סדר עדיפויות שונה וגם נושאי השיחה משתנים, והחברות שלנו כנראה תיראה שונה בין איך שהיא היתה כששתינו היינו רווקות, לבין אחרי שהיא תתחתן. ובעז"ה כשאת תתחתני, זה שוב ישתנה. בסוף, חברות אמורה לעשות לנו טוב. ואם היא לא – אז לא. אנחנו נבחר כמובן כמה להשקיע בדבר הזה, אבל רק אם זה עושה לנו טוב.

עוד דבר שבעיניי תמיד עוזר, זה לעשות תיאום ציפיות, לדבר על הדברים. לשתף ברגשות. יכול להיות שהחברה שלך בכלל לא מודעת לזה שנעלבת. וכך היא לא תדע להתייחס בהתאם, אולי היא נורא רוצה להמשיך להיות חברה שלך, ואין לה מושג בכלל שאת פגועה ממנה!

מהניסיון שלי, השיתוף והכנות עושים רק טוב. לי לא יצא לראות שזה פוגע, אלא ההפך - רק מוסיף.

אני אגיד עוד דבר, שיש דרך שאני מכירה ושלמדתי, מתוך עולם הטיפול. הדרך הזו אומרת שאם במקום לשים סימן קריאה, נשים סימן שאלה, יהיה לנו הרבה יותר קל להתמודד עם כל מיני סיטואציות. ולמה אני מתכוונת?

שיתפת שאת מרגישה שעכשיו, אחרי המקרה הזה עם החברה שמתחתנת, אין לך חברות. אז אני רוצה שבמקום נקודה, נשים בסוף סימן שאלה: האם אחרי המקרה הזה, אין לי חברות?

כלומר, יכול להיות שזה סחף אותך למקום מאוד מאוד כואב, ופתאום את מרגישה בודדה. אבל אז את גם מוסיפה קצת ואומרת שבכלל אין לך חברות. אני רוצה שתהיי כנה עם עצמך, ותשאלי: האם באמת אין לך חברות? האם באמת את בודדה? כולן פגעו בך? או שפשוט היה כאן מקרה ספציפי, שמאוד הכאיב לך, וזה קצת "צבע" את הכל בצבע שחור מדי. ובעצם יש לך חברות. שאוהבות אותך. ושאת אוהבת אותן. ושהחברה הזאת היא לא החברה היחידה.

יקרה ואהובה מאוד!

מחזקת את ידייך ושולחת חיבוק גדול.

ממליצה מאוד ומבקשת שתשוחחי עם אדם קרוב ותשתפי את מה שעובר עלייך. עצם הדיבור והשיתוף בעל פה, לא רק בכתב, יכול להוריד מעלייך הרבה משקל ואולי אף תקבלי עצות חכמות יותר משלי.

בהצלחה רבה! נשמח לענות לכל שאלה שתהיה לך.

נעמה

(7)

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כז בסיון התשפא
,
07 ביוני, 2021
לקריאה נוספת
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: פלאש 90

פרשת הצוללות: גנץ קורא להקמת ועדת חקירה שקד וסער מתנגדים

קרא עוד