שאלה
שלום רב.
ראיתי ברוב הספרים הקדושים וגם בזוהר ובספר ראשית חכמה ומשנת הצדיק מלובלין שאין כמעט מישהו בדור שניצול מחטא ז"ל בנערותו. וזה מעידים הצדיקים בדורם מה נאמר היום בדורינו?
אם כן עד שאדם לא ייתחתן ולא תמיד זה בשליטתו... סביר להניח שייכשל גם יותר השני פחות. אם הזיווג הוא מהשם יתברך איך אלוהים יכל להעניש רווקים נעריים שאין להם אפשרות לחיות חיים נכונים ולהוריד אותם לעונשי גהנם בז"ל. מאידך הנשוי דאלוהים נתן לו פת בסל ניצל כביכול מהתמודדות של האיפוק הלא טבעי... אני מאמין שכבוד הרב נשוי וכו... ומודע לכך שזה לא מציאותי לטווח הארוך להתאפק עם מתח גופני... ואיפוק רגשי וכו.... הרי כל אדם נשוי היה יכל להיות אותו יהודי פוטנציאל שהולך בעולם ערירי ללא אישה וילדים... וודאי שזה גורל. כמו אברם ושרי שהיו עקרים וללא התערבות ניסית והוספת האות ה לשמם לא היו מביאים ילדים. אז איך אלוהים מדבר על ז"ל.... והעונש שמחכה בזמן שהוא הגורם המרכזי לאותם בחורים שלא נשואים... ולא משנה הסיבה לדחיית השידוכים מכיעור קיצוני או מחלות נפש וכו... את הכל אלוהים עשה.
זה לא פייר שאדם נשוי יינצל מז"ל בזכות אישתו והשני שאין לו פת לא יינצל. התורה מעידה שרק יחידי סגולה 2 או 3 ניצלו מקרי לילה... וכו... הזוהר הקדוש כותב שלא מן הנמצא שמישהו יגיע לדרגת האדם הראשון טרם החטא וזה לא מציאותי בעליל... וזה תיקון של משיח בלבד.... יש מקורות בזוהר על כך .
אז מדוע עונשים לרווקים? הרי אדם הראשון בעצמו לא הצליח להיות בלא אישה... אז אנחנו נשרוד בלי ליפול ואיפוק ממושך שהוא בעצמו וודאי ואינו בריא... ולא ייתכן שאדם יחיה בלי האפשרות לבטא את מה שמבפנים...
. מאמין שכל אדם נשוי אם ייקחו לו את האישה שלו יחזור למציאות הרגילה שכולנו שווים השאלה מה אלוקים נתן לכל אחד . אף אדם נורמאלי לא יכל לחיות ולהשאר שפוי בנפש בלי אישה.
ולכן כל נשוי בלי אישה חוזר למצב החטא הידוע. אשמח להתייחסות.
תודה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
אני רוצה לחלוק על כמה מהנחות יסוד שלך:
א. אין כוונת מה שראית בספרים שזה בעצם מציאות שהאדם כפוי לעבור,. אלא זה עדיין מצב של בחירה, גם אם הניסיון קשה מאוד, עד כדי כך שרבים מאוד נופלים בו.
ב. העונש על עבירה זו, כמו על כל עבירה אחרת, הוא לא אחיד, ויש הבדל עצום בין מי שמכניס את עצמו ברצון למצב של עבירה (ולמשל מגרה את עצמו) ובכלל לא מפריע לו לחטוא לבין מי שנמצא בניסיונות קשים ומאוד לא רוצה ליפול, ובכל זאת לפעמים נופל. זה הבדל שמים וארץ. עיקר מה שהקב"ה רואה זה לא את מעשה החטא עצמו, אלא את עולמו הפנימי של האדם, והוא יודע יותר מכל אחד, ואפילו יותר מהאדם עצמו, מה בדיוק עצמת הניסיון ומה רמת האחריות של האדם, ומה רמת חיבורו אל החטא או ניתוקו ממנו.
ג. גם אנשים נשואים מתמודדים עם יצרם.
ד. קרי לילה זה לא חטא, מכיון שזה לא נעשה ברצונו של אדם. אם לאדם יש אחריות מסוימת על כך בגלל שראה מראות אסורים וחשב מחשבות אסורות, אז על כך הוא ייתן את הדין. אבל עצם הקרי בשינה איננו באחריות האדם, וזה לא נחשב ז"ל
כפי שכתבתי למעלה, האדם הוא בעל בחירה חופשית, ויש כאלה שגם מצליחים לעמוד בפני החטא הזה (אני לא יודע לומר כמה הם ואיזה אחוז הם מכלל האוכלוסייה), אבל המשמעות הגדולה ביותר של זה שהאדם הוא בעל בחירה חופשית, זה שהוא תמיד יכול לשוב. לא משנה כמה הוא נפל, כל עוד תשובתו באה מעומק הלב ומרצון אמיתי, היא מתקבלת. וכמו שכותב הרמב"ם בהלכות תשובה (על פי דברי חז"ל), זה נכון לגבי כל חטא, ונמחלין לו כל עוונותיו.
בעניין זה אני ממליץ לקרוא את התשובה הבאה ואת התשובות בקישורים שמופיעים בסופה -
https://www.kipa.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91/%D7%96%D7%A8%D7%A2-%D7%9C%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94
בהצלחה רבה וגמר חתימה טובה