סגור

הפער בין האמונה בה' לבין מימוש האמונה בפועל, קיום מצוות

קשה לי. אני מאוד מאמינה בה' ואוהבת ללמוד תורה וגם יודעת להשיב על שאלות באמונה. אבל בפן המעשי קשה לי. אני לא מתפללת אף יום, אני מוצאת את עצמי חסרת "כח" לברך ברכת המזון, משקרת מלא, רואה תכנים לא מתאימים באינטרנט.

בקיצור קשה לי, כואב לי המצב שלי מבחינת קיום מצוות, ואני לא יודעת להכיל את הפער בין מה שאני מרגישה ומאמינה לבין המעשים והמצוות שמקשים עליי, מה לעשות?

תוכן התשובה:

שלום יקרה.

נשמע שהעלית בשאלה נקודה כואבת. הפער בין האמונה בה' לבין מימוש האמונה בפועל, קיום מצוות. הפער בין האמונה לבין המעשה לא רק בעבודת ה' אלא בהרבה תחומים בחיים יש פער בין פן אחד בתחום לבין פן אחר באותו תחום. הפער הזה נובע בין היתר מחיבור מסוים לצד אחד בנפש, למשל, צד המחשבה, וכך הצדדים האחרים ננטשים. אם מזהים את הפער הזה, כמו שאת זיהית, אפשר לצמצם אותו ולפתח גם את הצדדים האחרים שבנפש הקשורים לאותו תחום. 

עבודת ה' היא עבודת חיים המקיפה את כל תחומי החיים ובאה לידי ביטוי במחשבה, דיבור ומעשה ואף בכל חלקי נפש האדם של הרמב"ם. יש מצוות שקיומן מפעיל את השכל והלב, יש מצוות שקיומן מפעיל את הפה ואת החלק המדבר באדם ויש מצוות שקיומן מפעיל את הידיים ואת הרגליים כלומר את הצד המעשי שבאדם. "פיזור" המצוות בין החלקים השונים שבאדם נועד כדי שנהיה מחוברים לה' בכל החלקים שבנו וממילא נידבק בו לגמרי.

כאמור לכל אחד יש צד המפותח בו יותר ולכן הוא משתמש בו יותר. אך אם בגוף האדם יש צד חלש יותר, ידוע שצריך לחזק אותו יותר מהצד השני, כל שכן ברוחניות יש לחזק את הצד החלש ולחבר אותו לה' כדי שכל כל מהות האדם תהיה מחוברת לה'. 

כתבת שקשה לך עם הצד המעשי של המצוות. חכמינו הורו לנו "כל שמעשיו מרובין מחוכמתו, חוכמתו מתקיימת וכל שחוכמתו מרובה ממעשיו, אין חוכמתו מתקיימת" (מסכת אבות ג, יא). חוכמה שמתקיימת הכוונה לחוכמה שיוצאת מן הכוח אל הפועל ושפועלת בעולם. כמו שלימודים לשם מקצוע, אנחנו לומדים על מנת לשדרג את העולם ולפתח אותו, כך גם בלימוד תורה אנחנו לומדים על מנת לשנות את העולם באמצעות השינוי הפנימי שלנו. המעשה הוא הוצאת החוכמה האינסופית לפועל בעולם סופי, כך שככל שמופיע מעשה עם החוכמה, סימן שהחוכמה פועלת. הלימוד הוא מחיה, מחזק ומדייק את הדרך אבל אינו יכול לבוא לבדו. מהסיבה הזו בברכות התורה אנחנו מברכים "לעסוק בדברי תורה" ולא "ללמוד תורה". אפילו בלימוד אנחנו מצווים להיות פעילים.

אז בטח את שואלת, איך מוציאים את הלימוד אל הפועל? בוחרים עניין אחד שבו את רוצים להשתפר בפן המעשי ובו מתמקדים. לומדים את הנושא לעומק, את הלכותיו ואת הצד הפנימי שבו, ולאחר מכן מנסים לדייק יותר באותו עניין. אפשר להתחיל ב"קטנה" ולהרחיב את לאט לאט ההקפדה באותו עניין. למשל, אם את רוצה לדבר דיבורים ראויים, את יכולה לשמור על הלשון שעה ביום, במקום מסוים או בחברה מסוימת ואם את  רואה שאת מצליחה לעמוד בכך, את יכולה להרחיב את ההקפדה לזמן ארוך יותר או למעגלי חברה נוספים. אחרי שתרגישי שהעניין של הדיבור, למשל, תוקן ואת שולטת בו, תוכלי להמשיך ל"דיוק" הבא, לעניין נוסף שבו את רוצה להתקדם. ככה מתקדמים בחיים. שלב אחר שלב. גם אם נראה שהכול לא כמו שצריך והכול לא כשורה, אם לא נתחיל במשהו, המצב יישאר כמו שהוא ולא נתקדם בכלל.

בהקשר הזה חשוב לזכור שעבודת ה' אינה נמדדת בתוצאות של אם בירכתי בכוונה, לא אמרתי לשון הרע, התפללתי או כיבדתי את ההורים אלא אם נמדדת במאמץ שלנו לשמור על הדברים האלה ולהקפיד בהם. כלומר אנחנו לא נבחנים בכמות של המצוות אלא בדרך אליהן ובמאמץ שהושקע בהן. למשל, לא מעניין את ה' אם בירכתי ברכת המזון בפועל אלא אם ניסיתי לא לשכוח לברך וכן אם ניסיתי לכוון בברכה. המאמץ הוא העיקר ולכן גם אם לא מצליח לנו, מוכרחים להמשיך לנסות ומה גם שעל כך נקבל שכר ולא על המצווה בפועל. כך כותב הרב זילברברג:"... אבל ה' יתברך רוצה שנשריש בנפשנו שאין הוא דורש מאיתנו שום הצלחות ושם תוצאות ושום הרגשות בלב, כי אם רק דבר אחד ויחיד .חפץ ה' מאיתנו: להשתדל ושוב להשתדל ושוב להשתדל..."(מתוך "שיחות התחזקות", הרב צבי מאיר זילברברג) 

מקווה שהדברים יסייעו לעבודת ה' שלך ותעלי מעלה מעלה.

מוזמנת לכתוב לנו שוב בנושא ובכל נושא אחר.

כל טוב,

רינת

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
כ באב התשפ
,
10 באוגוסט, 2020
לקריאה נוספת
12.08.2020

1. אפשר להקפיד לפחות על תפילה אחת ביום (לנשים) ולהתחזק לאט לאט (יונתן)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מיקי זוהר צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

מיקי זוהר: "הצבעה בעד פסקת ההתגברות הייתה מובילה לבחירות"

קרא עוד