שאלה
שלום לכב' הרב,
כידוע, אם אוכלים לחם בשיעור 2 כזיתות (דהיינו כביצה), מתחייבים בברכת המזון מהתורה ואם אוכלים כזית אחד, זה ברכת המזון מדרבנן.
אך ידוע גם שצריך לאכול את הכזית בתוך זמן שיעור פרס (כ-4 או 7.5 דקות), אחרת לא מברך עליו כלל.
השאלה היא מה קורה כשאני אוכל 2 כזיתות: כזית אחד בתוך שיעור זמן פרס, אך כזית שני ביותר מזמן - האם אני מתחייב בברכת המזון מדרבנן או מהתורה?
תודה!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לרוב הדעות, וכן נהוג להלכה, החיוב דאורייתא הוא אם שבע מהאכילה, ודרבנן אם אכל כזית.
להלן מתוך 'פניני הלכה':
מהתורה חייב אדם לברך ברכת המזון כאשר אכל ושבע, שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". וחכמים הוסיפו ותקנו, שגם אדם שאכל כ'זית', כיוון שנהנה, יברך את כל ברכת המזון...
...לדעת רוב הראשונים והאחרונים, מהתורה רק מי ששבע חייב בברהמ"ז, שנאמר: "ושבעת", וחכמים הם שחייבו לברך ברהמ"ז על פחות, לר' מאיר על אכילת כ'זית', ולר' יהודה על כ'ביצה' (ברכות מט, ב). וכ"כ בה"ג, רש"י, רמב"ם, ר"ת, הרי"ד, רא"ש, סמ"ג ועוד רבים, ופסקו כר' מאיר. וכן נפסק בשו"ע קפד, ו, וע' באו"ה 'בכזית'.
לעומת זאת, י"א שהואיל ונאמר: "ואכלת", גם מי שלא שבע חייב בברהמ"ז מהתורה (והגמ' ברכות כ, ב, אינה להלכה). לדעת הרמב"ן והראב"ד, החיוב מהתורה כבר משאכל כ'זית' לחם, ולתר"י ורי"ו, האוכל כ'ביצה' חייב מהתורה.
מהרבה פוסקים משמע ששיעור שביעה תלוי בהרגשת זה שאוכל, וכ"כ בספר החינוך. אמנם לדעת רבותיו של רש"י (ברכות מב, א), גם כשלא שבע, אם אכל שיעור שמקובל לשבוע ממנו – חייב מהתורה (מ"ב קפד, כב, שעה"צ כה).
https://ph.yhb.org.il/10-04-06/