בן איש חי

בס"ד

הבן איש חי קבור בבגדד וע לזה אין מחלוקת. אבל יש אומרים שנשמתו עלתה לארץ למקום מסוים על הר הזתים ליד קברו של הרש"ש. וכמובן שזה אינו ענין הלכתי שיש למקום איזה ערך הלכתי. אלא שיש כאן משהו רוחני.

הוא לא אחרון שהתעסק בקבלה. להפך הוא לימד קבלה ברבים והדריך את תלמידיו איך ללמוד קבלה, למשל בספרו "דעת ותבונה" שכתוב בשפת הדור. חוץ מתשובותיו הרבות בקבלה הנקראות "סוד ישרים".

צורת הכיסוי על ראשו היא בפשטות הדרך שבה היו נוהגים חכמי בבל לכסות את ראשיהם כמו שאתה יכול לראות חכמים אחרים שהיו הולכים עם כיסוי דומה. אינני יודע שיש בזה משהו הלכתי מיוחד מלבד כיסוי רוב הראש. אבל נכון הוא שזה נותן לו הדר מלכות ותופס את תשומת ליבם של הרבה אנשים. אינני חושב שלזו היתה כוונתו. ויותר מכך אני חושב שההדר נוצר דוקא ממאור פניו המיוחדים, ומעוצמתו הגדולה שכידוע היתה מתגלה גם בדבריו שהיו נשמעים מסוף בית המדרש ועד סופו.
הסבא שלי היה בעל תשובה שבתחילת דרכו הופגש עם הבן איש חי ונפשו נקשרה בנפשו. הרב הדריך את הסבא בלימוד חכמת הקבלה. ויעץ לו לעלות לארץ ישראל, במיוחד כשבני משפחתו של הסבא לא קיבלו את תשובתו בעין יפה.
בהקדמת הספר דעת ותבונה מסופר סיפור על חכם אחד שעלה לארץ ישראל ורצה לדעת ממי ללמוד קבלה. שמעתי בשם הרה"ג צדקה זצוק"ל שאמר כי מסורת בידיו שהאדם שעלי ומסופר הסיפור הוא מו"ר סבא כפי שגם ניכר מבין השורות.
כיון שהסבא היה בעל השכלה כללית רחבה, בוגר אוניברסיטה באנגליה, וצורת החשיבה היתה שלו היתה צורת חשיבה מערבית, כתב הבן איש חי את ספרו מותאם גם לצורת החשיבה הזו. ועל כן ספרו זה כל כך מובן לבני דורנו שגדלו על פי הדגם החינוכי הזה.
זו גדלות של אדם שיודע לכתוב לענקים שבענקים ולילדים ולעמך ולנשים ולבני תורה ולכל אחד ואחד לפי שפתו ולפי כוחו.
בזה כתבתי מעט מן המעט על הבן איש חי לפי שאלותיך, אף שאם הייתי צריך לכתוב לפי האמת לא היה מקום באתר להכיל את כל גודל אישיותו של הבן איש חי.
ואצטט לך משהו קצר שיש לי בכתובים


-----
"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". ובתורה כלולים מקרא, משנה, גמרא, הלכות, אגדות, דיקדוקי תורה, דיקדוקי סופרים, קלים וחמורים, גזרות שוות, תקופות, גמטראיות, שיחת מלאכי השרת, שיחת שדים, שיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלין, מעשה מרכבה, הוויות אביי ורבא ועוד הרבה הרבה בכמות ובאיכות לאין ערך ולאין שיעור )עיין סוכה כח:( ובתורה זו רמוז כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, כל מה שהיה וכל מה שעתיד להיות, סודות הבריאה ולמעלה מהן לאין קץ )הקדמת רמב"ן לתורה, אבן עזרא שמות לא יח. ועוד(. חכמה אדירה זו נמסרה דור אחר דור מימות משה דרך נביאים לאנשי כנסת הגדולה ולחכמי ישראל תנאים ואמוראים סבוראים וגאונים ראשונים ואחרונים וגדולי הדורות דור דור ודורשיו. )עיין רמב"ם בהקדמה למשנה( בדורינו, הדור האחרון, זיכנו הקב"ה ליהנות מאורו של בוצינא קדישא ופרישא הגאון האדיר ח"ר יוסף חיים זיע"א בעל ה"בן איש חי" רבן של כל בני הגולה, שהיה בקי בכל חדרי תורה בפשט ובקבלה. במקרא ובאגדות, במדרשים ובמשלים, בתורת האר"י ובדברי הרש"ש שר בית הזוהר. והיה ליבו כלב הארי לדעת כל דברי הראשונים והאחרונים מהש"ס ועד לאחרון הפוסקים בספריהם ובספרי השו"ת. כל רז לא אניס ליה, ומספריו ניכרת בקיאותו הרבה בכל מקצועות התורה. )עיין בקיצור שולחן ערוך של הגאון האדיר רבי ברוך טולדאנו זצוק"ל(. מרן ח"ר יוסף חיים זיע"א שילב בספריו ובמיוחד בספרו העיקרי "בן איש חי" את פסקי מרן רבי יוסף קארו ז"ל ואת פסקי הזוהר והמקובלים ובראשם האר"י הקדוש זיע"א, וחיבר בין הנסתר והנגלה וכל חלקי התורה. והוצרך רבי יוסף חיים ז"ל בספרו לשקול במאזני צדק ברוח קודשו איזה דברים אפשר לציבור לילך בהם כדברי האר"י ז"ל והמקובלים, ואיזה מהם בנתיים רק ליחידי סגולה. וזיכהו הקב"ה ונתקבלו פסקיו בכל ישראל. עד שאמרו עליו גדולי הדור הקודם שהוא הפוסק האחרון ועל פיו ישק בית ישראל.