סגור

אלישע הנביא והילדים

ממש מציק לי הסיפור של אלישע הנביא, על הילדים שהציקו לו והסוף האכזרי שלהם. זה הפריע לי תמיד אבל לאחרונה נשאלתי על זה בידי אנשים לא דתיים ועמדתי בלי תשובה.

אני יודעת שיש מדרשים בנושא, אבל אני לא מכירה. תוכלו לענות לי, למה זה קרה ואם זה לא באמת קרה, מה זה בא ללמד אותנו, ולמה זה נכתב?

תוכן התשובה:

שלום לך,
קודם כל, אנחנו צריכים להבין שאדם שהגיע למעלת הנבואה, ואפילו לא התנבא הוא כבר במעלה גבוהה מאוד. הרמב"ם בשמונה פרקים כותב שנביא צריך להגיע לרמה כזו שכל מידותיו יהיו בדיוק במינון הנכון, כלומר, דרך האמצע, או כפי שהוא מכונה בפי כל – "שביל הזהב של הרמב"ם".
לכן, כל פעם שאנו באים לבחון את הנביא, תמיד ננסה לראות איך מעשיו מסתדרים לנו עם מה שאנו צריכים לחשוב עליו – שהוא שלם במידותיו, וננסה להבין איך מעשיו אינם נובעים מזעם רגעי, אלא המעשה מחושב מאוד.
נחזור בקצרה על הסיפור כפי שהוא מופיע בנביא: אחרי שהנביא מרפא את המים ביריחו, והופך את המעיין העכור למים מתוקים, מתקלסים בו נערים קטנים ואומרים לו "עלה קרח, עלה קרח", ולאחר מכן הוא מקלל אותם בשם ה', ובאים דובים ואוכלים אותם.
כשאנחנו לומדים את הסיפור, מתעוררות אצלנו שתי שאלות:
א. מדוע הנביא מעניש בעונש חמור כל כך על פגיעה קטנה כל כך?
ב. מדוע הנביא בכלל מתייחס לדיבורים של ילדים?
האברבנאל עונה על שתי השאלות בכך שהוא מבאר שנערים אלו היו בנים לעובדי הבעל שהגיעו מבית אל במצוות אבותיהם במטרה לקלל את אלישע, אלישע מזהה שכיון שיש שני כוחות בעיר, כוח טוב – בני הנביאים שהיו בעיר, וכוח רע – נביאי הבעל, והילדים האלו, אמנם היו ילדים, אבל כבר הצהירו הצהרות כוונות, מה הם מתכוונים לעשות ואיך הם מתכוננים להתנהג כלפי הנביא. לכן הנביא מתייחס למעשם כל כך בחומרה, כיון שהם ייצגו קבוצה מאוד פוגענית באיזור. בעל המצודות אף מעמיק יותר ואומר שהאמירה "עלה קרח" נועדה להבליט את העובדה שאלישע שונה מאליהו שעליו נאמר "איש בעל שער", ולכן אין הם מקבלים את נבואתו ומרותו. בעצם הביטוי 'עלה קרח' מבטא פגיעה חמורה בדבר ה', ואין בו רק צחוק גרידא על מום חיצוני.
חז"ל במסכת סוטה (דף מו עמוד ב, חלק מובא ברש"י) מקשרים את הסיפור הזה, לסיפור הקודם על הנס של אלישע ביריחו ובכך נותנים עומק נוסף לסיפור:
"ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח, אמרו לו: עלה שהקרחת עלינו את המקום. מאי ונערים קטנים? אמר ר' אלעזר: שמנוערים מן המצות, קטנים - שהיו מקטני אמנה.
למעשה, המצב ביריחו היה רע מאד אנשי יריחו בפסוק יט אומרים לאלישע: "המים רעים והארץ משכלת", כלומר, ביריחו ישנה מצוקת מים גדולה, עד כדי כך שאנשים מתים, אלישע מתקן את המצב בכך שמוסיף מאגר מים שלם לעיר יריחו, דבר שכמובן, גורם לאנשי העיר רווחה גדולה, אך הנה, ישנם אנשים שמתנגדים למהלך, מי הם? אנשים שלא מעניין אותם כלל טובת אנשי העיר, אלא רק טובתם האישית המצומצמת – סוחרי המים, שמתנהגים כילדים, אף שהם כבר נערים, וצועקים על הנביא בלי בושה, שהוא גורם להם לאיבוד הפרנסה, "שהקרחת עלינו את המקום" (ומפגינים נגד הנביא על צעדיו). מה שמראה שאנשים אלו איבדו כל טיפת אחריות כלפי אנשים אחרים, והם אנשים שאכפת להם רק מעצמם.
בשביל לבטא באופן יותר חריף את הבעיה של אותם נערים ממשיכה הגמרא מביאה את דברי שמואל, שהאמהות של כולם התעברו ביום כיפור. שוב אנו פוגשים את ההתעלמות מהכלל. הנביא ראה שגם ההורים שלהם, בזמן שכל היהודים היו בתפילת כל נדרי הם חשבו על עצמם, על הנאה רגעית שלהם. ומכך ילדים אלו נוצרו. כל זה מזכיר לנו מאד את דברי התורה בפרשת ניצבים, שכל מי שחושב שהוא יפרוש מהכלל לטובת הנאותיו הרגעיות – 'לא יאבה ה' סלוח לו, כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים. הנביא, בעצם, רק הוציא לפועל את אותו עונש אלוקי, את אותו חרון אף ה', על מי שבשעה הציבור כולו נרתם ועוזר, הוא דואג לעצמו. מכל מקום, על פי חז"ל, אין הם ילדים, והכינוי נערים הוא בעצם כינוי גנאי 'מנוערים מן המצוות'.
לסיכום: אפשר לפרש את חטאם של הנערים בשני דרכים. או מרידה בסמכות הרוחנית של הנביא, או פרישה מהציבור. יתכן שהנערים היו בגיל צעיר, והם נענשו מכיון שהם גרמו להתנגדות לנביא. יתכן גם, שהם היו אנשים מבוגרים והם כונו נערים ככינוי גנאי
עיון נוסף ניתן לעיין בקישור הבא (ביאור של הרב סמט לסיפור):

http://www.etzion.org.il/vbm/archive/10-elisha/06elisha.php

מקווה שהועלתי קצת

עקיבא

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים,
ח בסיון התשסח
,
11 ביוני, 2008
לקריאה נוספת
25.06.2008

1. לא דובים ולא יער ()

בסוטה מ"ז מובאות שתי דעות - האחת שכל הענין לא היה ולא נברא ומכאן הביטוי השגור "לא דובים ולא יער" ואף דעה אחרת לפיה אלישע נענש על כך
תגובת הרב
חז"ל במסכת סוטה באותה גמרא, אכן אומרים ש"לא דובים ולא יער" (ומכאן המקור לאימרה הידועה, שאגב, שונתה קצת מהכוונה המקורית, ומכאן אולי הטעות), אבל אין כוונתה לומר שלא היו דובים שהרגו ילדים, אלא שכוונתה לומר שלפני שאלישע קילל את הילדים לא היה יער ולא היו דובים במקום ההוא, אלא היה נס שנבראו דובים לצורך כך.
לגבי מה שכתבת שאלישע נענש על כך שהרג את הילדים, הגמרא מתייחסת לכך וכותבת שאלישע חלה אחד מחלאיו בגלל ש"גירה דובים בתינוקות", אך אין כוונת הגמרא בהכרח לומר שאלישע לא נהג בסדר, כיון שלא היה צריך להרוג את הילדים, כיון שהם לא חטאו, אלא יתכן שהעונש מבחינת הילדים היה מגיע להם. אלא שאלישע לפי מידתו (שהיתה תמיד לפי חסד) לא היה מתאים לו לגרות דובים בתינוקות (עיין גם במאמרו של הרב סמט בקישור המצורף שם הוא מתייחס לכך).
[דבר מעניין הוא שמידתו של אליהו היא הקנאות, ולכן הוסר מהיות לנביא, ומידתו של אלישע היתה הפוך, לעזור לעם ישראל גם כשחוטאים, הילדים, לפי חלק מהפרשנויות גינו את אלישע שאינו כרבו אליהו, שהיה בעל שער, והוא קרח, ושונות מידותיו, והוא גם מתהפך ומקלל אותם, באופן שמתאים לאליהו, ולא לפי מידתו, מעין מידה כנגד מידה]

דווח על תגובה לא ראויה
01.03.2009

2. אלישע הנביא (אללי)

דווח על תגובה לא ראויה
25.04.2010

3. סיבה אחרת (אליעזר)

דווח על תגובה לא ראויה
25.11.2014

4. ללא נושא (Gershon dor rami)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מירי רגב צילום: יונתן סינדל/פלאש 90

ארגוני החינוך לשרה רגב: הקדישי למחנכים את טקס המשואות

קרא עוד