בשנתיים הראשונות לחיים מתרחשות גדילה ועלייה במשקל במהירות הרבה ביותר. בדרך כלל תינוקות מכפילים את משקל הלידה שלהם לאחר 6 חודשים ומשלשים אותו בגיל שנה. תזונה מגוונת המכילה את כל קבוצות המזון מספקת את כל הויטמינים והמינרלים הדרושים לגדילה והתפתחות תקינות. תזונה גרועה במהלך השנים הראשונות לחיים יכולה לפגוע בהתפתחות השכלית והגופנית ובמקרים קשים אף לפגיעה לכל החיים.
תזונה בגילאי שנה עד שנתיים
בגיל שנה הפעוט כבר מצטרף לשולחן האוכל בארוחות ואוכל יחד עם כל המשפחה. בדרך כלל, 4-6 האכלות מספקות את האנרגיה הדרושה לו (כולל חלב אם או תמ"ל). רצוי לשמור על מסגרת מסודרת של ארוחות ולהימנע מהאכלה מתמשכת. קצב הגדילה, פעילות, עייפות, תסכול, הסביבה והחברה- כולם יכולים להשפיע על התאבון של הפעוט על כן חשוב שהארוחות יהיו קטנות, תכופות, מזינות ועתירות אנרגיה עם אפשרות לקבלת תוספת אם הוא עדיין רעב.
אחריות ההורים (וגם המטפלים) היא להציע לפעוט מגוון מאכלים מזינים בזמן ובמקום המתאימים. המגוון מבטיח מניעת מחסורים ברכיבי תזונה שונים. עם זאת, יש להתחשב ולכבד את רצון התינוקות והפעוטות לקבוע את הכמות הנאכלת ולעיתים גם אם הם יאכלו בכלל. לא כדאי לתת לפעוט להתמלא ממתקים וחטיפים אך גם לא להכריח אותו לאכול כאשר הוא לא רוצה. ברב המקרים, אם מוגש לפעוט אוכל מזין ומגוון, הוא יאכל כמויות מספיקות של רכיבי תזונה ואנרגיה במשך מספר ימים או שבוע. לכן כדאי להציע לפעוט את המזונות הבריאים ביותר שניתן, אך לא לצפות שהוא יאכל כמויות גדולות בכל ארוחה.
כדי לעודד מיומנויות אכילה בריאות, ההורים והמטפלים חייבים להכיר ולהגיב בצורה נכונה לרמזי הרעב המילוליים ולא מילוליים של הילד (למשל חוסר מנוחה או עצבנות) ולרמזי השובע. כאשר הילד לא מתעניין יותר במזון, מפנה את הראש הצידה, דוחף את המזון ממנו, מסרב לאכול או משחק עם האוכל לא כדאי להכריח אותו לאכול יותר. ניסיונות האכלה נוספים למרות איתותי השובע מצד הילד, האכלה תוך כדי משחק והסטת תשומת הלב של מהאכלה או הפעלת לחץ לאכול עלולים להביא לגישות שליליות לאכילה ולהרגלי אכילה גרועים בעתיד.
למרות שזה קשה, צריך לכבד את הרצון של הילד לאכול את האוכל המועדף עליו בתקופות שונות. מאוד שכיח שילדים רוצים לאכול אותו הדבר בכל יום. הם גם משנים את דעתם בקיצוניות- יום אחד הם מאוד אוהבים תפוח ולמחרת כבר לא. חשוב להישאר רגועים, להמשיך להציע אפשרויות מזון בריאות אחרות ולזכור שההתנהגות הזו תיפסק יום אחד. יכול להיות שהילד לא יאכל את מה שנראה בעיננו כארוחה מאוזנת, אך במשך תקופת זמן הוא יקבל את כל מה שהוא צריך לבריאות טובה.
איך אדע אם הילד אוכל מספיק?
ילדים אוכלים כשהם רעבים, ובדרך כלל מפסיקים כשהם מלאים. יש הורים הדואגים מכיוון שנראה שילדים צעירים אוכלים כמויות קטנות מאוד של אוכל, במיוחד בהשוואה לכמויות של המבוגרים. זכרו - אם הילד גדל היטב סימן שהוא אוכל מספיק.
כדי להיות בטוחים עקבו אחר הרגלי האכילה של הילד. שימו לב שאין קבוצת מזון ממנה הילד לא אוכל. אם זה קורה במשך כמה ימים אין מקום לדאגה, אך "הזנחה" מתמשכת של קבוצת מזון מסוימת עלולה לגרום לחסר ברכיבי מזון. זכרו שאספקה תקינה של רכיבי מזון לא נבחנת לפי תפריט של יום אחד אלא על פי מספר ימים.
מנות של מבוגרים נראות מוגזמות לילדים קטנים לכן המנות צריכות להיות בגודל מתאים לילדים: רבע עד שליש מגודל המנה של המבוגרים או 1 כף לכל שנה של גיל הילד. כדאי להגיש פחות ממה שחושבים שהילד יאכל ולתת לו לבקש תוספת אם הוא עדיין רעב.
עם הקיבה הקטנה שלהם, הילדים לא יכולים לאכול מספיק בארוחה אחת כדי לספק את הדרישות האנרגטיות הגבוהות שלהם. לכן ילדים חייבים לאכול לעיתים קרובות, רצוי 4-6 האכלות ביום. כדי להפיק את המקסימום מהארוחות כדאי לדאוג לסוג המזון ולזמן ההגשה:
בחרו מזונות כאלה שהמרכיבים התזונתיים בהם מצדיקים את התכולה הקלורית שלהם, ותכננו מראש את זמני הארוחות וארוחות הביניים.
מיתוס הליחה ושברו
אין הוכחה מדעית למיתוס הרווח בדבר הקשר בין צריכת חלב ומוצריו לבין מחלות דרכי הנשימה העליונות (נזלת, דלקות אוזניים, אסטמה). קיימת תפיסה חסרת כל בסיס מדעי או הגיון מדעי שמוצרי חלב מגבירים ייצור ריר על ידי מערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת הסימפטומים של אסטמה. תפיסה זו גוררת אנשים רבים להימנע מצריכת מוצרי חלב לשווא או לחילופין, למנוע אותם מילדיהם.
מחקרים קליניים רבים בדקו האם לצריכת חלב ומוצריו יש השפעה על החרפת סימפטומים אסמטיים או הרעה כלשהיא בתפקודי נשימה בקרב מבוגרים וילדים שלא סובלים מאלרגיה למוצרי חלב. במחקרים אלו לא נמצא כל קשר בין התופעות הנ"ל לצריכת חלב.
כך גם על פי נייר העמדה של החברה לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א 2007): "לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת השימוש בחלב: דלקות חוזרות של האוזן התיכונה; אסטמה; שיעול כרוני; נזלת כרונית; ליחה".
תופעות במערכת הנשימה נצפו רק בקרב אנשים שנמצאו כאלרגיים לחלבון חלב ותופעות אלו הופיעו עם צריכת מוצרי חלב והפסיקו מיידית עם הפסקת הצריכה.
אפשר ואפילו רצוי: מוצרי חלב בזמן שלשול
בעבר נטען כי בזמן שלשול חריף יש להגביל את כמות מוצרי החלב בתפריט, וכשמדובר בתינוקות יש לתת להם תמ"ל צמחי (תרכובת מזון לתינוקות או פורמולה על בסיס סויה). מחקרים מהעשור האחרון הראו כי להמלצה זו אין בסיס ועל כן שונו ההנחיות.
כבר בשנת 1996 פירסמה האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נייר עמדה בנושא טיפול בילדים עם שלשול חריף. ההנחיות המעודכנות הן לחזור באופן מיידי לאכילה רגילה, כולל מוצרי חלב בילדים שאינם מיובשים. בילדים מיובשים (מצב המחייב מעקב רפואי) יש לספק נוזלים לטיפול בהתייבשות ורק לאחר מכן לחזור לאכילה רגילה כולל מוצרי חלב. רק במקרים של שלשולים קשים (בד"כ כאלה המחייבים אשפוז) או שלשולים ממושכים קיימת אפשרות לנזק במעי הכולל פגיעה בלקטאז, במידה המחייבת הפסקת צריכת חלב. במרבית המקרים, לירידה זו בכמות של אנזים הלקטאז אין שום התבטאות רפואית.
כך גם על פי נייר העמדה של החברה לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א 2007): "אין להגביל או להפסיק צריכת חלב ומוצריו במצבים של שלשול חריף בילדים".
אכילה רגילה בזמן שלשול מקצרת את זמן השלשול ורוב הילדים מסוגלים לצרוך מוצרי חלב בזמן השלשולים ללא בעיות מיוחדות. בנוסף, נמצא כי אכילת מוצרי חלב מותססים (כמו יוגורט) בזמן שלשול יכולה לקצר את משך השלשול ולהוריד את חומרת הסימפטומים.
הכותבת היא דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית