"המלכה מחתה דמעה" - יום הזיכרון הבריטי והדוכסיות בלבוש חגיגי

מאז שהצטרפה לבית המלוכה, הפכה קייט מידלטון למכתיבת טרנדים רשמית, ועם הצורך בהקפדה על קוד הלבוש המלכותי, הפכה למודל גם עבור המגזר הצנוע. עם הצטרפותה של מייגן, זו הזדמנות ללמוד משתיהן כמה עקרונות סטיילינג מלכותיים. היום במדור - יום הזיכרון הבריטי

חדשות כיפה רונית בליי וינגרטן 14/11/19 13:29 טז בחשון התשפ

"המלכה מחתה דמעה" - יום הזיכרון הבריטי והדוכסיות בלבוש חגיגי
צילום: shutterstock

באחד עשר בנובמבר, 1918, בשעה 11:00, הסתיימה מלחמת העולם הראשונה, בה נהרגו כמיליון חיילים של האימפריה הבריטית.
 


החוק הבריטי קובע שיום הזכרון לכל החללים הבריטים, בכל המלחמות, יצויין ביום ראשון בשבוע של האחד עשר בנובמבר. הבריטים עונדים סיכה בצורת פרג כסיכת זכרון. הפרח נבחר בשל אזכורו בשיר ״בשדות פלנדרס״, שם נערך קרב עקוב מדם במהלך מלחמת העולם הראשונה. 



כל בני משפחת המלוכה שירתו בצבא. המלכה שירתה כנהגת בזמן מלחמת העולם השניה, כל ילדיה שירתו גם הם. ויליאם שירת בחיל האוויר כטייס מסוקים, ולאחר מכן שירת באזרחות כטייס אמבולנס מוסק. מתוקף היותו יורש עצר, הוא אינו מורשה לשרת באיזורי קרב כמו עיראק ואפגניסטן. 
הארי שירת בחיל הרגלים ואף נשלח לאפגניסטן. 

בסוף השבוע האחרון ציינו הבריטים את יום הזכרון בשורה של אירועים. ביום חמישי, הארי ומייגן יצאו לטקס בחצר כנסיית וסטמינסטר, שם נערך טקס הנחת זרים ומפגש עם וטרנים ממלחמת העולם השנייה.  


מייגן לבשה מעיל טדי כחול כהה בגזרת חלוק של המותג Sentaler, שיש לה כבר כמה שנים. היא הוסיפה פסינייטור נהדר מקטיפה כחולה וטול רשת של פיליפ טרייסי, מגפיים של תמרה מלון וחגורה של פראדה.
המעיל נקרא מעיל טדי כקיצור ל Teddy Bear, כלומר דובי, כי הצמר הוא צמר של בובות. הוא גם מחמם ביותר, מה שהתאים לחורף הלונדוני. העניין הוא שמייגן אחרי לידה, והמעיל גורם למראה כבד. גם המגפיים, בגזרה קצת רופפת, מוסיפים כבדות. הפסינייטור היה מושלם.
 
במקביל להארי ומייגן, ויליאם וקייט יצאו לפתיחת ארגון הצלה חדש, The National Emergency Trust. 
 


מטרת הארגון היא לתאם בין כל שירותי ההצלה בזמן אסונות אזרחיים, ושירותו של ויליאם כטייס אמבולנס הפך את המטרה קרובה ללבם. 

קייט לבשה שמלה בגזרת איי עם מחשוף סירה בצבע כחול כהה, של המעצבת אמיליה ויקסטד, נעלה נעליים של ג׳ימי צ׳ו וענדה את עגילי הספיר והיהלום של דיאנה. 
 


למרות ששני הזוגות היו בלונדון, נראה שמייגן וקייט היו כל אחת ביבשת אחרת. הסיבה נעוצה במסורת האריסטוקרטית הבריטית, לפיה זה לא מנומס לפשוט מעיל בציבור. מייגן הייתה חייבת בגדי חורף כיוון שהיא עמדה בחוץ, וקייט, שיצאה ממכונית לבניין, העדיפה לקפוא במשך דקה וללבוש שמלה בלי מעיל. 

במוצאי שבת, לראשונה מאז שהארי הודה שהם בריב, שני הזוגות נצפו יחד בציבור, יחד עם שאר בני המשפחה המלכותית.
 

/>  

בני המשפחה הגיעו לצפות במופע לזכר הלוחמים, שנערך מאז 1923. 
 

/>  

מייגן לבשה שמלת ברוקד שחורה בעיצוב אישי של ארדם, ונעלה נעליים של אקווזורה. השמלה יפהפיה. קו המחשוף נהדר, והדבר היחיד שלא הבנתי הוא הכפתורים. אבל כמו עם מעיל הטדי, הנפח בחצאית יצר לה מראה קצת כבד. 

/>  

קייט המשיכה את הקו מיום חמישי, ובחרה שוב שמלה בכחול כהה, בגזרת איי ועם מחשוף סירה. 

החלק המעניין בהופעה שלה הוא דווקא באביזרים. קייט ענדה עגילי פנינה ויהלום בהשאלה מהמלכה, ושילבה אותם עם קשת מנצנצת לשיער מזארה. הקשת נצנצה באולם, כך שהיה ניתן לראות אותה מרחוק. 

/>  

לשאלה החשובה, האם הזוגות ישבו יחד, התשובה שלילית. הסיבה היא שבני המלוכה יושבים לפי סדר ירושת הכתר. ויליאם וקייט ישבו ליד המלכה, והארי ומייגן ישבו מעט רחוק יותר. 

ביום ראשון בבוקר, נערך הטקס המלכותי הרשמי בוייטהול. הנסיכים צ׳ארלס, אנדרו, אן ואדוארד, ילדיה של המלכה, כמו גם ויליאם והארי, השתתפו כולם במצעד ובטקס הנחת הזרים. המלכה צפתה בטקס מהמרפסת, יחד עם קמילה וקייט. מייגן עמדה עם טימותי לורנס, בעלה של אן, וסופי, אשתו של אדוארד. 
כמו במופע, סדר העמידה נקבע מסדר החשיבות. 

מייגן לבשה מעיל של סטלה מקרטני וחבשה כובע של סטיבן ג׳ונס. הכובע נפלא, בסגנון הוליווד הישנה והזוהרת, ומתאים לה בדיוק. 
המעיל, שוב, פחות להיט, אבל הכובע הוא עיקר ההופעה והדרמטיות שלו מפצה על המעיל.
 


כוכבת היום הייתה, ללא ספק, קייט. 



המעיל הוא עיצוב אישי של קתרין ווקר. הגזרה הצבאית החביבה עליה קיבלה שדרוג בעזרת הפרנזים. התפירה וההתאמה הם למידתה ברמת המילימיטר. הפסינייטור, קטיפה וטול רשת של פיליפ טרייסי, מרכך את המראה הצבאי. 
העגילים הם בהשאלה מהמלכה. 
סיכת הפרג היא מחווה לסבתה, ששירתה במלחמת העולם השניה כמפצחת קוד האניגמה.
 

/>
יום הזיכרון הוא יום משמעותי לכל הבריטים, אך בראש ובראשונה, למלכה, שמחתה דמעה.

לטורים קודמים

רונית בליי וינגרטן כותבת הבלוג שאנז עליזה.