מפגשים רבים נערכים בעקבות ההפגנות האחרונות בין מתנגדי ותומכי הרפורמה. יש מפגינים בשוליים המוסתים בגלל סיבות חיצוניות, כמו למשל, הרצון להוריד את ביבי ולהפיל את הממשלה, אולם כאחד שמשתתף במפגשים עם חתך מייצג של מפגינים שכואב להם, וכמו רבים אחרים המשתתפים במפגשים כאלה ומגיעים לשורש הנקודה הכואבת, מתברר שהנושא הוא לא רפורמה כן או לא, אלא פחד על דמותה של המדינה כאשר החילוניים יהיו בה מיעוט והחרדים והדתיים רוב.
החששות של הציבור החילוני מהשינוי הדמוגרפי
אמר לי חבר שהיה איש צוות איתי בטנק, "אני מבוגר ממך בחמש שנים, יש לי שני ילדים ואף לא נכד אחד עדיין, ולך כבר 16 נכדים. הדמוגרפיה לטובתכם. פעם היינו 'דיירים' בבנין בו הייתה דירה אחת בה גרו דתיים. התחשבנו בהם והם בנו. היום, אנחנו הדייר הבודד בבניין!".
"גם אם נעביר שחוק פסקת ההתגברות צריך רוב של 70 ח"כים", ממשיך חברי וטוען בחשש, "בעוד עשר שנים יהיה לכם רוב כזה. מה הרווחנו?" הם חוששים איך ייראו החיים שלהם, הם חוששים מדמותה של המדינה, הם חוששים לחופש הפרט ועוד המון חששות. לכן הם מפגינים.
אנחנו עונים "גוש קטיף" אנחנו עונים: "בית משפט עליון מוטה" ועוד טענות דומות, אבל למעשה, לא זה מה שבאמת מעניין אותם. כחבר מועצת העיר אני רואה את ירושלים כמיקרו מודל למדינה כולה. גם בירושלים, עוד מעט החרדים יהיו רוב במועצה, שכונה אחרי שכונה מתחרדת. חילוניים מרגישים חנוקים ומתוסכלים.
ילדים בבית ספר חרדי, שינוי דמוגרפי, (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: Yonatan Sindel/Flash90
פסיקות רבנים מוכיחות: הלכות מדינה אינן הלכות פרט
בשאלות כלל ציבוריות אני מתייעץ עם רבה של ירושלים, שאף הסכים שאצביע בעד תמיכה בסיוע למרכז התמיכה של הקהילה הלה"טבית. רב אחר, חשב שנכון לתמוך בחתימת הסכם עם חברת השכרת מכוניות למרות שזו נותנת שירות גם בשבת - ועוד דוגמאות רבות. העיקרון שהיה מונח בפניהם הוא: שהלכות עיר הן לא הלכות פרט. ובהקבלה, הלכות מדינה אינן הלכות פרט.
כולם מבינים שאם ירושלים תהיה בני-ברק היא תחדל להיות עיר בירה. נכון, לא על פי חוק, אלא עובדתית בשטח. אף אחד לא "יספור" אותה. היא תפסיק להיות עיר מרכזית באומה הישראלית והיהודית.
מכון המדינה: זו המשימה העומדת לפתחינו
כאן ועכשיו מוטלת עלינו החובה להציג מודל חיים לעיר ומדינה, בה ציבור חילוני גדול מאוד רוצה ביטוי במדינה דתית. כן איך אנחנו רוצים לראות את המדינה? האם אנחנו בשלים לקבלת ההנהגה וההובלה במדינה?
צילום: Olivier Fitoussi/Flash90
בעבר הסתובבתי בין רבנים ואמרתי: "יש לנו מכון המקדש. אנחנו יודעים על כל לוי על איזה מדרגה יעמוד, ואיך נראה בדיוק המזלג ואיך תבנית לחם הפנים. אבל אין לנו מכון המדינה! אין לנו שום גוף נרחב ורציני העוסק בדמותה של המדינה כמדינה מודרנית המשולבת בכלכלה העולמית המהווה אבן שואבת לתיירים המפעילה תעשייה מתקדמת ויחד עם זאת מתנהלת ע"פ ההלכה".
הרב הרצוג התחיל לעסוק בזה ויש גופים העוסקים בנושאים דומים אולם בעיקר בשוליים. בעיקר ברמת הפרט בבתי דין רבניים לסכסוכי שכנים וכדומה. היכן המענה ברמה הלאומית?
זו המשימה העומדת לפתחינו. יעשו טוב מנהיגי הציבור עם ישבו בצמוד עם גוף רבני מייצג ויעלו את כל הדילמות בכל משרד ממשלתי ויציגו אותן לרבנים. יציגו להם את המרחב הציבורי בשבת וביום חול, יציגו להם את התרבות החילונית ואת בילויי הפנאי, יציגו להם התמודדויות כלכליות ויבנו מארג שלם של תשובות. הגיע הזמן לעמוד מול המראה ולענות בכנות על השאלה, איך תיראה מדינת ההלכה בחזון שלנו?
יוקם מכון המדינה!