"לא תגנוב", כמו אחיו הבכור "לא תרצח", הפך לנחלתם של רוב בני המין האנושי המתוקן. חוקים המגינים על רכושו של האדם, כמו גם על חייו, הפכו לנכסי צאן ברזל אצל המתוקנות שבאומות. הם פשוטים וברורים כחוק טבע ממש. כל כך ברורים הם החוקים עד שנשאלת השאלה: מדוע אנו זקוקים להם? האם אין הם נחלתו של כל אדם בריא בנפשו? השאלה מתחזקת נוכח דברי חז"ל שמצוות "לא תגנוב" אינה עוסקת בגניבת רכוש1, אלא בגניבת נפש, גניבת אדם. האם האדם הסביר, הישר, עשוי להיכשל בגניבת אדם? בימינו?!
ניתן לענות שהחוקים הללו נועדו לאותם "חולי הנפשות" שבמין האנושי, שתאוות רצח ממלאת את ליבם. אלה שאינם מכירים בגבולותיו של הזולת, ורכושו, בעיניהם, הוא רכושם.
אך עדיין דומה, שחוקים אלה ניתנו גם לנו, הבריאים בנפשנו. מה הם מלמדים אותנו?
כיצורים חברתיים תלויים חיינו במוסר האנושי המהווה תשתית לחברה שניתן לחיות בה. אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחיות בחברה בה שולטים שוד, אונס, רצח וגזל. יחד עם זאת "המוסר האנושי" המצוי, עם כל נחיצותו, יכול בהחלט להיתפס כחוקי 'ועד בית' בעלי אופי תועלתני בבחינת 'חיה ותן לחיות' או כחוקי 'העדר האנושי'. אך סכנה גלומה בתפיסה זו במיוחד כאשר האינטרס האגואיסטי של האדם גובר על האינטרס המוסרי שלו. כשאני ממהר מאד לפגישה, אני עשוי לעקוף עקיפה מסוכנת בכביש (לא תרצח!). אדם הדחוק מאד כלכלית, עשוי להעלים מס (לא תגנוב!). האינטרס האישי גובר על זה הציבורי.
הכללתם של המצוות שבין אדם לחברו, ובכללם "לא תגנוב", בתורה בכלל, ובמעמד הר סיני בפרט, מהווה מהפיכה של ממש בתפיסת המוסר האנושי. המוסר האנושי מוטמע בזה האלוקי. שתי החטיבות האלה (בין אדם למקום - בין אדם לחברו) הופכות לחטיבה מגובשת אחת.
למהפכת סיני שלוש משמעויות עיקריות:
הפגיעה באדם היא פגיעה בה'. מבחינה זו מעמד הר סיני אינו, כפי שניתן להניח בטעות, מעמד של "כפיית הר כגיגית"2 בו הופך האדם לעבד ה'. אלא מעמד בו הופך האדם ל'בן ברית'. לאחר שנצטווה האדם על 'אנכי ה' אלוקיך' - אוי לו למי שפוגע באדם, בן בריתו של ה'.
יתירה מזאת, הכניסה לברית הופכת את בני האדם לשייכים לקהילה מגובשת אחת. קהילה זו שותפה ליעד משותף של הגשמת ערכים אלוקיים במציאות הארצית שלנו. השכן שלי איננו רק מטרד שיש להתחשב בו, או משאב שיש לנצל אותו, הוא שותף למשימה, אני לא יכול בלעדיו ובוודאי שאין לפגוע בו.
השכן שלי איננו 'חפץ מהלך וחושב', השכן שלי הוא 'אדם'. מהפיכת סיני חשפה את היות האדם לא רק 'הומו ספיינס' = 'חי חושב', אלא יצור שחורג מהטבע, מנותק ממנו, וזכאי על כך לייחס שונה בתכלית. האדם איננו גנטיקה נטו, הוא שילוב מופלא של גנטיקה ורוח. כבר הצביעו על הקשר שבין התפיסה של האדם כיצור ביולוגי (כפי שהיא באה לידי ביטוי בתפיסת האבולוציה} לבין רצח העם היהודי בשואה. אם האדם הוא רק חיה (מתוחכמת אמנם) מדוע לא להפיק מגופו סבון?
מהפכת סיני בדורנו מחייבת שינוי תפיסתי. לא תרצח - איננו רק נושא לקרימינולוגים ולבתי סוהר הממוקמים בשולי החברה. לא תגנוב - איננו רק נושא למאפיות מפוקפקות.
לא תרצח פירושו: זהירות בדרכים. עבירה על חוקי תנועה שיש שהם פיקוח נפש מהווים חשש סביר של 'לא תרצח'.
לא תרצח - (במובן הרחב) פירושו המשפחה ממול, שממנה בוקעות זעקות לא מוסברות כל ערב. זה הילד שמסתובב עם סימנים כחולים לא ברורים על פרצופו באופן קבוע.
לא תרצח (שוב במובן הרחב) - פירושו, כי סרטי אלימות הינם סרטי תועבה הפוגעים בחברה לא פחות מפגיעתם של סרטים הפוגעים בצניעות.
לא תגנוב - פירושו העדר השתיקה על סחר נשים, המפורסם על דפי עיתונים הנפוצים המופיעים בכל בית.
לא תגנוב - פירושו הזלזול באחר, ברכושו, בכבודו.
לא תגנוב - פירושו, במובן הרחב, הוא איבוד צלם אנוש של שכבות נרחבות באוכלוסייה. עוני, אבטלה, בערות ומצוקה של רבים בחברתנו, שמהם לקחנו את מה שמגיע להם, לכל אדם.
מהפיכת סיני בדורנו, מחייבת אותנו לחבר את הקצוות. להבין שכל השאלות החברתיות, כפי שהן מכונות, הן לא פחות 'שאלות דתיות' מאשר תולעי החסה ודקדוקי השמיטה, עם כל חשיבותם.
מהפיכת סיני מחייבת שינוי דגשים בתפיסתנו היהודית, הרחבתה והחזרת מקומה כתורה המנחה את כל אורחות חיינו.
לעיון ולדיון:
כיצד משליכה העובדה שמצוות חברתיות ניתנו במעמד הר סיני על תוקפן של המצוות ועל מהותן?
האם הביטויים המעשיים של "לא תגנוב" הינם "פרשנות חדשה", או שמא הם חלק מכוונת הבורא? כיצד ניתן לתרגם את כוונתם של חז"ל "לא תגנוב - בגונב נפשות הכתוב מדבר"?
לא תגנוב - ולא מנה הכתוב אילו דברים אסור לגנוב אלא סתם "לא תגנוב" - משמע שום דבר, לא כסף, לא דעת הבריות ולא דעת עליון. (ש"ך)
1 לכך נתייחד פסוק אחר; "לא תגנובו" - ויקרא י"ט
2 עיין תלמוד בבלי, מסכת שבת דף פח' ע"א