החזרה לשגרה כבר מרימה כבר את המוראל הלאומי. משהו ביכולת להתחיל להרגיש אנושיים שוב, כנראה מרחיב את הריאות. אחד הדברים שאפיינו את נגיף הקורונה, הן התהפוכות שהוא הביא וממשיך להביא איתו ואני רוצה רגע להאיר על נקודה משפחתית בהיבט הזה.
בהרבה משפחות חלו תנודות בפעילות בין שני ההורים. יש מי שעולמו המקצועי המשיך כרגיל, ויש מי שהוגדר כ"לא חיוני". ואז, לעיתים, מצא את עצמו אדם שהיה מורגל בפעילות אינטנסיבית מרגשת יותר או פחות, בעצירה מוחלטת, או לעיתים בהיפוך תפקידים קיצוני בבית. ישנם הורים שבחיי ה"טרום קורונה" שלהם היו בעיקר בחוץ, ומצאו עצמם לפתע מורים בחינוך ביתי, טבחים, ומפעילי קייטנה בן לילה וללא כל הכנה, ולהיפך.
שינויי התפקידים הללו יכלו להתרחש גם מספר פעמים במהלך חיי אותה משפחה בתקופת הקורונה. באופן כללי, שינויים קיצוניים עלולים לייצר תחושה של טראומה. ואם נבין שלשינויים האלו בבית – מעבר לפן הטכני שלעיתים משמעותי מאוד, יש גם השלכות אישיות של תפיסת עצמי בתוך המערכת – נבין שזה עלול היה להיות מתכון לפיצוץ.
בכלל, הגדרת אנשים כ"חיוניים" יותר או פחות, מה היא משקפת? בשכל, ניתן להסביר לעצמנו שזו הגדרה תעסוקתית בלבד, ושאין לה השלכות על שום דבר אחר. העניין הוא, שהשכל משחק הרבה פעמים תפקיד משני בסרט הזה שהביאה איתה הקורונה. אצל הרבה אנשים, החוויה הזו של 'אני לא חיוני', חיים שהופסקו, תחושת משמעות שנעלמת או דועכת, פחות מודעים אבל נותנים את אותותיהם והשלכותיהם על הבית. בין אם בקשר הזוגי ולפעמים גם בתחושה של הילדים.
הרבה פעמים זוגות סיפרו שהם לא מבינים על מה ולמה פורצות מריבות בבית. לכאורה, יש הורה בבית, הילדים די בסדר, יש משכורת אחת לפחות שנשארת קבועה (לפעמים גם זה לא), הבסיס יציב ועדיין - המערכת מתערערת. אבל זה לא בראש. ולכן גם הפתרון לא הגיע משם.
לפעם הבאה בה תמצאו עצמכם בסיטואציה מאתגרת, ואני מבקשת להציע נקודה למחשבה: שבו רגע עם עצמכם לשיחה על כוס קפה. ספרו לעצמכם את הסיפור שרץ לכם בראש. בלי סינון או רצון להישמע הגיוניים. אם אתם רוצים לעשות את זה יעיל יותר – כתבו לעצמכם. במה אני חיוני? מה זה בכלל להיות חיוני? מה עובר עליי בעקבות השינויים ומה אני מרגיש? ורק אחרי שתבינו את עצמכם טוב. נסו ליזום שיחה זוגית כזו שבה כל אחד מכם יספר את סיפור החיוניות שלו. אולי תמצאו שם נקודות דומות.
אולי תגלו שאתם משלימים ויכולים לעזור אחד לשניה. ואולי לא. מה שבטוח, תוכלו להבין טוב יותר מה קורה בראשו של בן הזוג. ואולי גם להגיע טוב יותר לליבו.