לכאורה, רק לכאורה, יש לנו את כל הנתונים הזוגיים, סוף סוף להגשים חלומות זוגיים ואינטימיים. כמה התלוננו על קצב החיים המטורף שלא מאפשר להיפגש. על כך שבקושי מתראים, וכשסוף סוף נפגשים, זה כמעט כמו שני זרים.
ועכשיו, כשקצב החיים הואט, וזוגות מסוגרים בביתם, ורואים אחד את השניה כל כך הרבה שעות, היינו חושבים שאלו ימים מושלמים לפריחה ושגשוג אינטימי. אך דווקא בימים אלו, הפניות הכואבות לא מפסיקות להגיע. כיצד ייתכן? הרי תמיד אמרנו שאם רק היה לנו זמן לזוגיות, ואם רק החיים שלנו היו יותר שזורים אחד בשנייה, למה דווקא עכשיו הכל מתפוצץ או מתמוסס?
מעבר להצפה שאנחנו קוראים לה ניקוי, או אולי בשפת הקורונה- קריאה עמוקה של הבעיות הנשכחות "נא, טפלו בי כבר" קורו (קריאה) נה (נא) ודווקא על הצפה זו והמחשבה שאם נדחיק כאבים ותסכולים הם יעברו לבד, דווקא על זה אני לא רוצה לדבר הפעם. הפעם אני רוצה לשאול אתכם אם אתם מכירים את זה שמרוב שרואים, לא רואים?
בשיחת טלפון אתמול עם זוג צעיר ומתוק, שפתאום נעלמה אצלם התשוקה והמשיכה שדווקא חגגה במעונם עד ההסתגרות הזו, היא שיתפה שדווקא חלמו על ימים פנויים, על שבירת שיגרת מחויבויות, על שהייה משותפת ופתאום כשכל זה מתאפשר וקורה, נעלמה האש, המפגש בניהם לא מצית שומדבר. וכאן אני רוצה לחלוק כמה תובנות ועצות חשובות במיוחד לימי אלו. הדברים שנעלמו מחיי הזוג המתוק שאיתם דיברתי אתמול היו:
1.הנפרדות- דווקא הנפרדות, שיוצרת אינדיבידואליות, שונות, עניין וכמו מפגישה בין שני גפרורים.
2. המעברים - כיוון שהם כל היום בבית, הם לא עוברים מהחוץ לפנים, ממבט סביב על העולם למבט עמוק וממוקד אחד בשנייה, מעשיה לכמיהה לשיתוף.
3. זמנים ומפגשים מיוחדים- דווקא הזמינות התמידית גורמת למפגש מיוחד ומכוון להתפספס, להידחות ופשוט לא לקרות.
מרוב שרואים לא רואים.
אז איך כן? איך דווקא ימי התכנסות אלו יכולו להוות הזדמנות זוגית אינטימית?
1. אל תלכו לאיבוד (דווקא כאינדבידואליים!) בכל יום תעשו משהו קטן (או גדול) שמחבר/ מלמד/ מרגש/ מעורר אתכם. המפגש בניכם זקוק לנוכחות המעניינת, ערה, ומיוחדת של כל אחד/ת מכם.
2. שימו לב, תשקיעו ואפילו צרו מעברים - ואפרט, כי זה ממש חשוב. צרו לפחות מרחב אחד בבית (ועדיף יותר, כלומר- החדר הזוגי ועוד ספה או פינה שעליה אתם מחליטים), שמהווים עבורכם כניסה פנימה. מרחב שעוזר לכם לעבור משיחה סתמית או טכנית על דא והא למפגש בעל אופי אחר. הכוונה כאן אינה רק מינית כלל, אלא לעורר בניכם חזרה את איכות המפגש המכוון.
3. תקבעו להיפגש - גם בתוך שגרה רצופה זו של לכאורה "מפגש", תקבעו להיפגש. תקבעו זמן ומקום (בבית) תוסיפו לפינה הזוגית שהקדשתם לכם אווירה, נרות, מפה מיוחדת, לבוש נינוח או אינטימי- ממש כמו שבת. שפשוט מגיעה השעה וכדי להיכנס אליה, לא רק נשב ונחכה שתתעורר בנו.
המקלחת תקלף אותנו מהשבוע, לבושי השבת יעוררו בגופנו ונפשנו סיפור ואנרגיה אחרים, הנרות, סידור השולחן וריחות האוכל הטעים ייצרו אווירה. כך גם עם החשק והמפגש הזוגי, אם נמשיך לחכות שיגיע, אולי הוא יגיע ואולי לא, ואולי הוא דווקא יגיע ונפספס אותו מחוסר מכוונות ותשומת לב. ההשקעה במעבר וביצירת אוירה יעוררו את המפגש מבפנים.
העצות והדרכות למפגש אינטימי מעשיר הן רבות, צאו לדרך עם אלו ואנחנו פה בכיף עם ספר הדייטים, הקורסים והסדנאות שלנו לעוד מלא. בימי הקורונה בקלות אפשר להתפספס, אך הם באמת הזדמנות מדהימה להיפגש ודווקא להעשיר ולהעמיק את הזוגיות, האינטימיות, המיניות בחידושים בעומקים ובעינוגים שתמיד רציתם ולא היה לכם זמן... עכשיו זה הזמן.
הכותבים: יהונתן ויסכה שומר - בעלי "כלים שלובים", מרכז להתפתחות אישית וזוגית.
מוזמנים להצטרף לקבוצה הנקראת "עונג שבת זוגי". לקבלת קישור הצטרפות לקבוצת הוואצאפ, שלחו בקשה לכתובת המייל: orpnimi1@gmail.com