שפע מתוך התהום: יש לך ריק? עוד תראי את השפע שימלא הכל!

יש זמנים שבהם מעגל של שפע מתחיל, אבל כדי שהשפע יגיע, קודם כל צריך להיווצר ריק גדול - בכיס, בלב, במציאות, וזה קשה, באמת. קשה להביט למציאות של חוסר בעיניים אמיצות וקצת חולמניות ולומר שמכאן עוד יוולד משהו טוב, אבל כששבוע כמו השבוע הזה מגיע אלי, למשל, אני יודעת שגם השפע הזה, הוא תולדה של כל הבלגן ההוא

חדשות כיפה הדסה סאסי 24/10/19 11:33 כה בתשרי התשפ

שפע מתוך התהום: יש לך ריק? עוד תראי את השפע שימלא הכל!
צילום: הדסה סאסי, סטודיו כיפה

יש כל מיני תקופות שעוברות עלינו בחיים האלה. הערב לפני שמונה שנים למשל, נשרף לנו הבית. וזו היתה רק ההתחלה של כדור השלג שהתגלגל והתגלגל, עזבתי את התואר, חודשים שיקמנו את הבית ואת חשבון הבנק, ואת החיים. את ארון הבגדים ואת המזכרות ואת הקריירה שלי שאז לא נראתה באופק בכלל, לקח הרבה הרבה יותר זמן לשקם.

ואתמול היתה לי שיחה עם חברה טובה ואמרתי לה שהקב״ה מפתיע אותנו בכל מיני דרכים והשאלה אם אנחנו במוכנות להיות מופתעים, אם אנחנו בלב פתוח. השנה למשל, חזרתי מהחגים לשגרה לאט. כשהחג יצא, לקחתי את הזמן. לא רצתי החוצה, לא ברחתי, לא רדפתי אחרי שום אוטובוס, נתתי לזמן שלי ולקצב שלי להוביל, ידעתי שהשגרה ממילא מגיעה, אז לא יקרה כלום אם נתחיל אותה שעה יותר מאוחר. גם להקפות שניות לא ידעתי אם אספיק, והלכתי. בשתיים בלילה, במוכנות לגלות שאולי נגמר ואולי לא. בנחת. בשיחרור מאוד לא מוכר של המציאות. הרמוניה שאני לומדת להכיר.

והיו הקפות, ואת רוב השירים לא הכרתי, ועדין, שחררתי. העיקר שאני שם ושניסיתי ושבין לבין יש צליל שמתחבר אלי ללב. נשארתי עד הסוף שהגיע אי שם בחמש בבוקר, וחזרתי לשעתיים של שינה, וסרבתי לדאוג מה אם לא ארדם ומה אם לא אתעורר. מה שיהיה, יהיה. והתעוררתי בזמן. ועבדתי, ופתאום גליתי שאני הולכת להקליט את הרבנית, ומפה לשם אפילו עברתי ללפני הקלעים ושמעתי כמה שירים של ישי שאני אוהבת מאוד. אומרים שכשאדם פותח פתח, הקב״ה פותח לו עולם. אני לא הסכמתי ליפול אל השגרה, והבורא הטוב הזה הסתנכרן אלי והצמיח לי כנפיים.
 

צילום: הדסה סאסי

 

ובאותה שיחת טלפון מאוד מאוד ארוכה, דיברנו על החסדים של ה׳. איך לפעמים הזמן לא מראה סימנים אבל אנחנו פותחים לו פתח, שאליו כשיגיע סימן, הוא יוכל להכנס. שלחיוך יהיה מקום להתפרש. שלנחת יתפנה חדר בין החדרים הלחוצים של הלב. והנה, היום למחרת הגיע, על כל המורכבות שהוא מביא, ולא נכנענו אליה, אפילו שהיו סיבות. וה׳ הפתיע, את שתינו, במתנה שלא ציפינו לה בכלל, ושתינו היינו מאושרות עד הגג.

יש זמנים שבהם מעגל של שפע מתחיל, אבל כדי שהשפע יגיע, קודם כל צריך להיווצר ריק גדול - בכיס, בלב, במציאות, וזה קשה, באמת. קשה להביט למציאות של חוסר בעיניים אמיצות וקצת חולמניות ולומר שמכאן עוד יוולד משהו טוב, אבל כששבוע כמו השבוע הזה מגיע אלי, למשל, אני יודעת שגם השפע הזה, הוא תולדה של כל הבלגן ההוא. שזה לא יום של חלום שנולד סתם, שיש ימים כמו השריפה ההיא, שמספרים לך שהבית עלה בלהבות ואת מתמוטטת באמצע הקניון. ואז קמה, ועובדת קשה, וממש כמו שה׳ ברא את העולם דווקא מתוך התוהו ובוהו, ודווקא מתוך כל החושך על פני תהום, ככה נבראים עולמות חדשים ומתוקנים.

לפעמים פשוט צריך להתעקש להרים את הראש מעל הגל, אפילו שזה קשה וכואב כבר בצוואר, ואין כבר כוח, ופתאום רואים את התמונה המלאה, והיא יפה בהרבה מהגל הטובעני שנקלענו אליו, ומהתמונה העגמומית שיש לנו בראש. אז פשוט לצרוב את הרגע הזה בראש ובכל פעם שמרגישים שהשקענו ושקענו, להעלות בראש את הרגע הזה ולדעת שגם אם יקח קצת זמן עד שנראה את הטוב, באמת שכָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא, כל דבר שה׳ עושה, לְטַב עָבִיד. לטוב עושה. תמיד תמיד - לְטַב.

שׁוֹמֵר עָלַי, שׁוֹמֵר כָּל יוֹם, גַּם כְּשׁחוֹשֵׂךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם

לטורים קודמים