היא עומדת ליפול לבור עמוק עם הבחירה הזו שלה, מה אני יכולה לעשות?

הבת הביאה בן זוג וההורים בטוחים שהוא לא טוב עבורה, איך מעבירים לה את המסר מבלי לפגוע בקשר איתה ובזכות הבחירה שלה? חנה דיין מסבירה מה על ההורים להבין וכיצד בכל זאת מתווכים את העמדה שלהם לבת

חנה דיין 12/07/21 10:09 ג באב התשפא

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

“אני לא יודעת מה לעשות עם הילדה הזו, היא בוחרת לה בן זוג שפשוט לא מתאים לה. היא לא מוכנה להקשיב לנו, ניסינו הכל, בכינו, התחננו, רבנו איתה וכלום כלום כלום, היא פשוט מתעקשת להתחתן איתו, יצאה עקשנית כמו אבא שלה " אמרה אתי.

"כמוני? אני עקשן?" התפלא יורם.

"אתה מלך העקשנים. עכשיו בוא נראה אותך מתמודד עם זה שהבת שלך בוחרת בכזה לא יוצלח", המשיכה אתי.

"אנחנו חסרי אונים, איך עוצרים אותה מלהתחתן איתו? היא תהרוס לה ולנו את החיים" אמר יורם בייאוש.

"קודם כל, אתם חייבים להבין שהבחירה היא שלה. אתם לא יכולים לקחת לה את הבחירה או לכפות עליה בחירה אחרת בגלל מה שאתם חושבים" אמרתי.

"אז מה? פשוט נקבל את ההחלטות האיומות שהיא עושה? " שאלה אתי

"ממש לא,  חלק מדרכי הביטוי לייקר את הילדים שלנו זה גם לפעמים להתווכח איתם, לעמוד על שלנו, על מנת שהם ירגישו כמה הם חשובים לנו ואנחנו לא מוותרים עליהם. יחד עם זאת , אתם חייבים לכבד את הבחירה שלה" סיימתי.

"אבל אם היא לא בוחרת נכון? זה שקוף, שתוך שנה במקרה הטוב הם ברבנות" אמר יורם.

"אתה חייב לתת בה אמון אמיתי, להאמין בה באמת באמת" אמרתי.

"אבל איך אפשר? אני רואה שהיא ממש עושה את טעות חייה, פשוט לתת לה ליפול ככה?" יורם אמר בסערת רגשות כאשר עיניו מוצפות דמעות.

"אתם יודעים מה התפקיד שלנו כהורים כלפי הילד שלנו? אנחנו ההמחשה של האהבה של השם כלפיו, אנחנו צינור של אהבה אינסופית שמגיעה מהקב"ה אליו. אני מרגישה שהצינור הזה אצלכם סתום, חייבים לשחרר את החסימה הזו, אתם עסוקים בעצמכם במקום להיות עסוקים בה. רק כאשר תפנו את עצמכם עבורה, זה יתן לה חוסן נפשי לבחור" התחלתי להסביר

"אנחנו לא אוהבים אותה מספיק? את לא רואה כמה אנחנו דואגים לה? אנחנו עושים בשבילה הכל רק שתהיה מאושרת" התפרץ יורם

"אתם חייבים להרגיש כלפיה רחמים אמיתיים ולתת בה אמון מלא. אפשר לומר לה: 'אני מבין שאת נופלת, מותר לך, זה בסדר, אני פה מכיל איתך את הטעויות שלך'. זה נקרא להיות  נושא עוון. ככה היא תקבל  תחושה שהקיום שלה הוא חזק ויציב. כאשר זה היחס הנפשי, כאשר יש אמון מלא, אז אפשר להתווכח איתה ולומר לה: 'למרות שאני מרגיש שהבחירה שלך לא מספיק מגובשת היטב ואת עומדת ליפול. אל תדאגי, אני אהיה איתך בנפילה. אני לא לוקח לך את הבחירה, הבחירה היא שלך בלבד'. בדיוק ככה נראה אמון אמיתי.אתם צריכים  להרגיש, שהקיום שלה, יותר חזק מהטעויות שהיא תעשה", סיימתי

"אני לא מבינה, איך היא תתחזק מזה? זה נשמע כאילו אנחנו רואים אותה הולכת לגיהנום ואנחנו נותנים לה יד במקום לעצור אותה. איך זה אפשרי?" זעמה אתי

"תקשיבי אתי,  ככל שהיא תגלה את נקודת הקיום שלה, ככה יהיה לה יותר כוח להכריע. את לא מלמדת מה צריך להכריע, אלא את נותנת לה רקע נפשי שאיתו היא תוכל להכריע. ילד צריך השפעה נפשית ולא שכלית. ילד צריך תפארת. כשאת נותנת לה את התחושה ואת המקום הנפשי, שהקיום שלה יותר חזק מהטעויות שלה, את מאפשרת לה להגיע להערכה אמיתית".

ממש הרגשתי את הקושי שלהם, "ההסבר הוא קצת מורכב, אני יגיד את הדברים עכשיו בשפה קצת חסידית מה זה בעצם לתת לילד את התפארת בנפש? זה כשהאדם מרגיש, שהקיום שלו כל כך מפואר, שהוא לא זקוק לאף אחד שיפאר אותו. הטבע הנפשי הוא שמקבלים את הפאר מהסביבה והחברה - וזה לא מתוקן, כי אז האדם מחפש כל הזמן שהחברה תפאר אותו, הוא הופך להיות תלוי בסביבה" אמרתי.

"ומה זה בעצם תפארת מתוקנת? פנימיות התפארת זה רחמים?" יורם קפץ בהתלהבות. הוא ידוע כחובב חסידות ואיך שמתחילים לדבר איתו על ספירות וקבלה ,הוא מתחיל להתרגש כמו ילד.

"תפארת מתוקנת, זה לדעת שהשם מתפאר בי ואני לא צריך אף אחד שיתפאר בי, השם מתפאר בי, הפאר כל כך גדול ואינסופי כי אני התפארת שלו. 'ישראל אשר בך אתפאר'", סיימתי בחיוך.

"רגע, אבל זה לא הפוך מהחסידות? לפי החסידות אנחנו צריכים להיות בשפלות" יורם המשיך להפגין ידע.

"חשוב שזה יהיה שפלות אמת ולא של שקר. אם האדם לא יודע, שהשם מתפאר בו, כל השפלות היא שקר. שפלות אמיתית, זה להרגיש, שאני יותר גרוע מכולם, אבל זה לא פוגע בכלל בתחושה שהשם מתפאר בי. אני יודעת בוודאות חזקה, שהמקום שאני תופסת אצל השם, זה לא בגלל החוכמה שלי או המידות שלי, אלא בעצם הקיום שלי. נקודת המוצא: גם אם אני הכי גרוע, השם עדיין מתגאה בי, זו האמת.

"אבא ואמא הם ההמחשה הכי חזקה לילד לקשר שלנו עם האלוקים. זה בדיוק הנקודה הזו, כל ההתפארות האמיתית בילדים שלי (כשהיא אמיתית כמובן) נועדה לתת לילד המחשה, איך שהקב"ה מתפאר בו. כי בשבילו, ההורים הם אלוקים.כשהילד מתבגר, הוא משחרר את ההורים מהמקום הזה ומכניס במקומם את הקב"ה", הרגשתי שהצלחתי קצת יותר להגיע אליהם .

"אז מה? אני צריך להגיד לבת שלי כל היום כמה היא חכמה, כמה היא טובה מוכשרת ויפה? זה יפאר אותה?" תהה יורם.

"מה פתאום. התפארות אמיתית זה  בדיוק הפוך זה בכלל לא בתכונות שלה: הקיום שלך אצלי הוא מוחלט, הוא אינסופי לעולם, לנצח. הוא לא תלוי במה תבחרי במה תעשי או לא תעשי. את התפארת, אני מייקר את הקיום שלך מאוד מאוד. הקיום שלך אצלי זה הדבר הכי הכי יקר עבורי", השבתי.

"וואהו, זה כל כך עמוק. את חושבת שכדאי שפשוט נלך ונגיד לה את המשפט הזה שאמרת לנו? את יכולה לחזור על זה שארשום?" שאל יורם.

"ממש ממש לא. אתם צריכים לעשות עבודה רצינית פנימית עם עצמכם, תקשיבו שוב לכל ההקלטה של הטיפול הזה, תפנימו חזק מאוד את העמדה  הנפשית  שאתם צריכים להיות בה ורק מתוך מקום נפשי מתוקן תתחילו לפעול"

ברכה והצלחה

חנה דיין, MA טיפול זוגי ופרטני, מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר ברוח הפסיכולוגיה היהודית. טלפון: 054-4480705

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר