עד החתונה זה יעבור

אני מניחה שכולנו מגיעים למקום הזה בחיים, בשלב בו מסיימים להיות ילדים ומחליטים לקחת את החיים לידיים, ולהקים חיים משלנו. למצוא את האיש או האישה שאיתם נחליט לחיות את חיינו, ולהתחתן באושר ובעושר, עם שמלת הכלה המושלמת, טבעת הנישואים, הבית והחיים שיהיו לנו בעתיד.

החלטה זו כמובן לא מפריעה לי, אבל אולי אם תועילו בטובכם להתחשב ברווקים והרווקות, שעדיין לא הגיעו לשלב הזה, ולא לדרוש מאיתנו את הצ'ק השמן שאתם מצפים לו בכיליון עיניים?

לפעמים נדמה לי שמזמינים אותי לחתונות רק כדי שאתן צ'ק בסכום מירבי שיממן את החתונה. הזוג הצעיר שוכח שילדה בת 21 היא לא מיליונרית, אלא רק סיימה שירות לאומי לפני שנתיים, והמענק שלי עומד בסכום נמוך מהמצופה.

החודש קיבלתי 3 הזמנות לחתונות של חברות, שתיים מכרות, ואחת שהיא חברה טובה. אם זה לא מספיק, אירע לי מקרה בו שתי חתונות התקיימו באותו היום, והתלבטתי לאיזה חתונה ללכת, לחתונה של החברה הטובה, או של חברה מהאולפנא שבקושי דיברת איתה, אבל גדלתנו באותה שכונה. אז מה עדיף?

אל תבינו אותי לא נכון, אני מאוד שמחה שמזמינים אותי לחתונה כדי להשתתף באירוע המכונן, אבל בכל זאת, תחשבו לרגע האם הסיבה שאתם מזמינים כי אתם באמת חברים, או שסתם אתם רוצים עוד שארית של כסף מזומן.

כולנו וודאי נסכים שחתונה זה אירוע חשוב אין כמוהו. לחתן וכלה זה אירוע ששווה להתערב עליו בטבעת יהלום, אירוע של פעם אחת בחיים. אבל החתן והכלה שכחו מהעלילה המשנית. מה קורה לרווקים ולרווקות שנמצאים מחוץ לתמונה. אני לא מפנה אצבע מאשימה, או מצפה שירחמו על הרווקים והרווקות, אבל בכל זאת אני מצפה שהחתן או הכלה ינסו לעזור לחבריהם הרווקים, למצוא את חצי השני שלהם, ולא להשאיר אותם בצד. האפשרות הזאת יכולה לבוא לידי ביטוי בחתונה, באיחוד שולחן של רווקים ורווקות, בכדי ליצור אינטרקציה, גם אם לא יצא מכך משהו שווה לנסות.

בחתונה שהייתי בה בחודש האחרון הרגשתי בחיסרון זה. ראיתי כל-כך הרבה בחורים פונטנציאלים שיכולים אולי להתאים לי, אבל התביישתי לגשת, כי לא ראיתי עניין מצידם. ולעומת זאת נתקלתי בבחור שרצה לצאת איתי אך אני סירבתי בגלל חוסר התאמה. השתדלתי לא להיתקל בו בחתונה עצמה, אך הבעיה הייתה שהוא היה חבר קרוב לחתן והופיע בכל מקום שאפשר, במיוחד ברחבת ריקודים, לגמרי מביך.

ברור שיום אחד זה כבר לא יעלה בראשי, וכבר אמרו גדולים וטובים לפני: "עד החתונה זה יעבור" אבל עדיין עלי לסבול מפני שאני רווקה? להרגיש תמיד נדחקת לצד ולחכות עד שהחצי השני יופיע פתאום? אני לא רוצה להרגיש כך בכל חתונה שאשתתף בה במהלך חיי. איני מזלזלת בחתן והכלה, הם מרכז הערב. אבל מה רע שהרווקה הצעירה רוצה גם מישהו אחד לעצמה? בשארית חיינו אין ניסים ונפלאות, גם אם יש בורא עולם, דורש שנעבוד בכדי למצוא את הזיווג. ולהאיר את עינינו במעט תבונה עד לחתונה הבאה.