כאשר הזמן שברירי, הרקטות שורקות באוויר, רעשי פיצוץ מהדהדים מסביב ויוצרים אי וודאות וחשש, אילוצי ההתכנסות במרחבים מוגנים, כל אלה גורמים לנו להתחבר לאחרים, לדאוג לזולת, לגונן ולהתנחם זה בחברת זה - 'צוק איתן' של פתחון לב.
מבחינה כימיקלית דופק מואץ ופרפרים בבטן ועוררות מוגברת משחררים נוראפינפרין האנדרנלין האחראי על פרפורי הלב וההתרגשות המשליך על התנהגותנו ותורם לעלייה בהזדקקות חברתית ומגבירה את האמון בזולת התורם לחיזוק הקשרים החברתיים. מגלה בפנינו מעמקים מופלאים של דביקות במעשים טובים ובאהבה המקשר אותנו לכלל ישראל. כל המחקרים מראים שאנשים שנהנים מקשרים הדוקים עם אנשים, חברים, בני משפחה, בני זוג וצאצאים הם אנשים מאושרים יותר ועמידים יותר במתחים של החיים.
מזוית נוספת, חוקרים רבים הצביעו על זיקה שבין נישואין בריאות ואיתנות. במחקר שנערך ב-2010 ע"י קיקולט וגלאסר נמצא כי מי שלא נישא חשוף לסְטְרֶס הרבה יותר ממי שנישא. הם מצאו כי 'לחץ' קיים בהורמון הקרוי קורטיזול, ובהשוואת המתח בין נשואים ללא נשואים מצאו שרמות הקורטיזול גבוהות יחסית אצל מי שאינם נשואים והדבר עלול להוביל להרעה במצב בריאותם הפיזי והנפשי. המערכת המשפחתית היא מערכת חברתית ראשונית חיונית לפיתוח כישורי התמודדות בלחצי-החיים. היא מסוגלת להעניק אהבה, תמיכה וסיוע, היוצרים את הבסיס להישרדות ולמרפא במצבי מצוקה.
במחקר נוסף של אריק פרום - פסיכואנלטיקן ופילוסוף יהודי, (מחבר הספר 'אמנות האהבה') - נטען שמרבית התסכולים שאדם חש, בשל היותו מחונן בכוח ובשכל, נובעים מהכרה בבדידותו ובדילותו, לפיכך הדרך היחידה והעיקרית לפתרון בעיית בדילותו הקיומית של האדם היא אהבת אמת בהתאחדות בינאישית ובהתמזגות הנפש בנפש שנייה. היכולת למלא תפקיד חברתי ולהשתלב בקבוצה מסייעת לפרט לרכוש ביטחון בזמנים של בלבול ואי-ודאות. מתן תמיכה חברתית לאדם במצוקה היא מיומנות חברתית הניתנת לטיפוח למעניק ולמקבל כאחת.
הפסיכולוגיה מעניקה הסבר לפיו כשאנו מפחדים או לחוצים נעדיף להיות בחברת מי שדואג לנו או שנעדיף לשחק את תפקיד המגונן שנועד לשמור על רווחת הזולת. המוח האבולוציוני מתוכנת לדחף של חיבור רגשי ותמיכה הדדית. ליבוי האש ותשוקה במערכות יחסים אף עלול לבלבל תחושות ולאותת לנו שאנו נמשכים לבני זוג פוטנציאליים כיוון שתחושת סכנה מתגברת את הדחף הטבעי האבולוציוני לרבייה, מתעצם הרצון לקרבה ולמימוש ההורות הנובע מהדחף הקיומי של האדם, בהתאחדות בין-אישית ובנטייה להמשכיות קיומית על פני היקום. התמודדות עם מצבי חרדה עשויים להניע למצב אקטיבי מקל שמניע חוויית הַרְגָשוֹת נעימות של תקווה להתקדמות ולשיפור הדרגתי, אמונה בטוב הצפוי, ותנועה נפשית של מעבר מחרדה לציפייה החיוניים להישרדות.
האהבה עשויה לפרוח ולהתעצם יותר בעיתות חרדה וסְטְרֶס ויוצרת איכפתיות, אחריות, כבוד והכרה בכך ששני בני אדם משלימים זה את זה באופן הדדי. וזאת משום שלמעשה לבני אדם יש נטייה מוּלדת לאופטימיות יותר מאשר לריאליסטיות; כלומר, למוח האנושי יש משקפיים ורודים לראיית העתיד. המסוגלות להציב בבסיס הקשר הזוגי מטרה שהיא נעלה יותר מאשר טובתנו האישית, ולהרגיש כיצד ניתן להתעלות מעל לקונפליקטים; להגיע להבנה וחיברוּת כי המתנה הנפלאה ביותר שאנו יכולים להעניק זה לזה היא אותם יחס טוב והתחשבות הדדית שמובילים להתפתחות משותפת. גילויים של תושייה, עזרה חברתית, אופטימיות ויצירתיות, מסייעים רבות לשמור על שגרה ומצב רוח טוב. הדואליות הנפלאה הזאת מסייעת רבות לבניית זוגיות מיטבית, ואף מקנה לזוגיות משמעות עמוקה ואמיתית.
התמודדות חיובית במצבי חירום יוצרת תחושה של 'צוק איתן', קירבה, חום וביטחון. מולידה באדם את רגש האהבה שמכוון אותו לקשרים עם הזולת, מוביל ללכידות חברתית וליכולת ליצור קשר ולהתמיד בו לאורך זמן. הרב סולובייצ'יק אומר שלאדם יש דחף טבעי לצאת מהבדידות ולבסס קשר זוגי - להתחתן ולהביא ילדים לעולם. גלום בזה רצון רוחני של חסד, להעניק מעצמנו לבני זוג ולדור הבא. למעשה הקב"ה חפץ בבניין האהבה האמיתית ברחבי האנושות כולה. בדומה לציווי מדעת חז"ל לפיו אנחנו מצוּוים לאהבת הרֵע. לא רק ברגשות אלא במידות, ובתכונות נפש. ה'אהבה' מאפשרת לאדם לצאת מאנוכיותו ולראות את צלם אלוקים באדם, ביכולת לחוש את צרכיו של הזולת, ואכפתיות בנוגע לסיפוקם. בקיום הכלל הגדול בתורה - מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'