איך עוצרים לרגע את ההתמכרות לפרפקציוניזם?

"פרפקציוניסט". זה ממש סוג של התמכרות, התמכרות לשלמות. וכמו כל התמכרות זה מתחיל במנה קטנה, איזו פעם אחת שבה את מצליחה להגיע למקום הראשון, להיות הכי טובה במשהו, ואז ההרגשה הממכרת הזאת.. נועה ברק בטור אישי

נועה ברק
כב בטבת התשפ
,
19 בינואר, 2020 10:26

צילום: shutterstock

לילה. שקט. כולם ישנים. רק אני ערה, מניקה, וחושבת. ילדתי לפני זמן מה ואני עדיין בחופשת הלידה ויודעת- זה הזמן שלי. הזמן לעצור מכל המרוץ המטורף שבחוץ ופשוט להתחבר פנימה למשפחה שלי, לתינוקת שלי, לעצמי.

כבר תקופה ארוכה, שנים, אפשר להגיד מאז שאני זוכרת את עצמי, אני רצה. כל הזמן מנסה להשיג עוד יעד, לכבוש עוד פסגה. אומרת לעצמי שרק עוד קצת, אחרי שאסיים את התואר במדעי הרפואה, ואז בקלינאות תקשורת, אהיה מרוצה. ואכן אני מסיימת תואר ועוד תואר ומרוצה, אבל עד מהרה חוזר לנקר הקול בראש "מה היעד הבא"? נרשמת להשתלמויות, סדנאות. לומדת עוד שיטה טיפולית. עוברת עוד הכשרה. מתמחה בתחום הזה וגם בתחום הזה. "מדריכת הורים", "מלווה התפתחותית". מרגישה מסופקת, מקצועית. עוצרת אך לרגע מהמרוץ ושוב ליעד הבא- הפעם המטרה להוציא לאור משחק ילדים. אבל לא סטנדרטי ורגיל, כזה מיוחד שלא מיוצר בארץ. כי אם כבר אז כבר. שנים של תכנון והתעסקות וגם את זה צולחת בהצלחה והנה נולד לו "פעלים מתגלים".
מירוץ. לא עושה לעצמי הנחות אף פעם. וברקע? בעל, ילדים, בית, משפחה. מנסה לספק את כולם. להקדיש זמן איכות לכל אחד מהם, לתחזק בית נקי ומסודר, בישולים בריאים, מעט סוכר, והסעות לחוגים, ולשמור על קשר עם חברים.

אין לזה מילה בעברית, באנגלית דווקא יש: "פרפקציוניסט". זה ממש סוג של התמכרות, התמכרות לשלמות. וכמו כל התמכרות זה מתחיל במנה קטנה, איזו פעם אחת שבה את מצליחה להגיע למקום הראשון, להיות הכי טובה במשהו, ואז ההרגשה הממכרת הזאת... לא סתם אומרים שעם האוכל בא התיאבון. בפסגה אין מספיק חמצן בשביל להשאר לאורך זמן אז חייבים לפנות מקום לזוכה החדש, ולחפש לעצמי את היעד הבא. וכמו כל התמכרות יש לזה גם מחיר. המחיר הוא זמנים מעטים מדי של סיפוק לצד זמנים רבים מדי של חוסר שביעות רצון. חייבת להשיג את זה... ננעלת על מטרה... חותרת ליעד.

ואז מגיעה חופשת הלידה. מה לא נאמר על חופשת הלידה. זה שהיא לא חופשה, ידוע. תקופה מאתגרת, מעייפת, כל המערכת נכנסת לאיזון מחדש. תקופה לא פשוטה. ועם כל זה אני כל כך אוהבת את התקופה הזאת. בעל כורחי נעצרתי, וזה נפלא. כל משכני כעת זה הבית. הדרישות מעצמי יורדות, בלי איפור ובלי פילטרים. מתנתקת מהבחוץ, מתכנסת לבפנים ושואלת את עצמי: "מה באמת את רוצה לעשות? ומה הסיבה האמיתית לרצון הזה? מה באמת טוב לך כרגע?" ורק לשם לחתור.
לכל הפרפקציוניסטים באשר אתם, ממליצה בחום לעשות עצירה מדי פעם, לדייק ולהתאים את עצמכם מחדש. אני כבר על זה. 

נועה ברק- קלינאית תקשורת, מדריכת הורים ומלווה התפתחותית

לטורים קודמים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יועמ"ש הכנסת ינון. מסיים תפקיד צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

ינון נפרד מהכנסת: "שמרו על הייעוץ המשפטי לכנסת כאי של מצוינות, אל תאפשרו לפגוע באופיו"

קרא עוד