להיות נחמדה ללקוחות מוריד מהאיכות של נותנת השירות?

כנותנת שירות נושא הנחמדות נמצא אצלי כל הזמן בתודעה, ואני חושבת עליו באופן יומיומי כמעט. לדעתי נחמדות היא דבר חיובי, או שאולי יש בזה טעם לפגם וצריך להיות נחמד במידה ולהיזהר לא להפריז? ובהקשר המקצועי, האם חשוב להיות נחמד ללקוח, או שהלקוח עשוי לפרש זאת כחולשה?

חני כהן יהונתן 08/12/19 12:04 י בכסלו התשפ

להיות נחמדה ללקוחות מוריד מהאיכות של נותנת השירות?
חני כהן יהונתן, צילום: רעות קורנברג

לפני כמה זמן ראיתי ראיון מרתק עם הסטנדאפיסט אדיר מילר. במהלך הראיון שאלה אותו המראיינת (לא זוכרת ציטוט מדוייק, מביאה כאן את רוח הדברים):
איך אתה תמיד כל כך אנרגטי על הבמה? בכל הופעה שלך אתה נראה נלהב כאילו זו ההופעה היחידה שאתה עושה, איך אתה עושה את זה ערב אחרי ערב?
אדיר מילר ענה לה: בכל הופעה אני חושב על האנשים ששילמו ממיטב כספם על כרטיסים. אני חושב על האמון שנתנו בי שאצליח להצחיק אותם, ואני רוצה להודות להם על האמון הזה. חשוב לי שהם יקבלו תמורה ואני אעשה כל מאמץ שהם יהנו ויצאו בתחושה שהיה שווה את זה, שהשתלם להם.

ההסתכלות הזו של אדיר מילר התחברה לי לנושא האדיבות או הנחמדות ללקוח. באופן כללי נחמדות היא משהו שיש הרבה אמונות או סטיגמות לגביו. מעניין לשאול את עצמנו: האם אני רואה את עצמי כאישה נחמדה? האם לדעתי נחמדות היא דבר חיובי, או שאולי יש בזה טעם לפגם וצריך להיות נחמד במידה ולהיזהר לא להפריז? 
ובהקשר המקצועי, האם חשוב להיות נחמד ללקוח, או שהלקוח עשוי לפרש זאת כחולשה?

כנותנת שירות נושא הנחמדות נמצא אצלי כל הזמן בתודעה, ואני חושבת עליו באופן יומיומי כמעט.
בתחילת דרכי המקצועית הרגשתי שנחמדות או אדיבות יתר משדרות חוסר ביטחון, חוסר מקצועיות וילדותיות, ואולי אפילו יש בזה משהו מלאה או מרתיע.
הייתי משתדלת להיות קשוחה, לשמור על דיסטנס. לא להגזים עם אימוג'ים לבביים או עולצים מדיי בוואטסאפ. 
זו גם היתה החוויה שלי עם המורות שלמדתי אצלן: למדתי ריקודי בטן אצל 6 מורות שונות, ואף אחת מהן לא היתה נחמדה. היו קשוחות יותר וקשוחות פחות, אבל אף אחת מהן לא היתה מחמיאה או מפרגנת לתלמידות שלה. מה שכן, ביקורת היתה בשפע.
לא המשכתי ללמוד אצלן, והמשכתי לחפש מורה כלבבי. אבל איפשהו בתת המודע שלי חלחלה ההבנה שכך מלמדים מחול, בקשיחות.
עם השנים והנסיון הביטחון המקצועי גבר, והתחלתי לגבש לעצמי את הזהות המקצועית שמתאימה לי.
לקח לי זמן להתחיל להחמיא לנשים שהצליחו לבצע תנועות, הייתי צריכה הרבה אומץ להבין שזה לא מאיים עליי.
ככל שקיבלתי יותר ביטחון, הייתי יותר נחמדה (באופן כללי, בטוח יש כאלו שחוו צדדים פחות נעימים בי, מחילה על זה).
היום אני מציפה את הנשים שלי בכמה אימוג'ים מתקתקים שמתחשק לי, כותבת בקבלות סופרלטיבים לפי המצב רוח ואופה להן עוגיות כשזורם.
וזה מוכיח את עצמו.
היתה לי רקדנית אחת שרצתה להתמקצע, ושלחתי אותה להתנסות אצל כמה מורות שתבחר מי הכי מתאימה לה. אחרי שניסתה 3 מורות היא חזרה אליי מיואשת ואמרה: "כולן קשוחות נורא! כל כך קשה לומר מילה טובה? פתאום הבנתי כמה משמעותי זה שאת מחמיאה לנו ומפרגנת לכולן".

אז לפעמים נחמדות יתר יכולה לאיים על הלקוח, ואולי גם להרגיש שהיא מאיימת על המקום שלי מולו.
לי חשוב להאיר פנים לרקדניות שלי שבוחרות להגיע אליי ונותנות בי אמון.
אחרי הכל, אם אפילו אדיר מילר, ממרום הצלחתו ומפורסמותו, עדיין מלא הערכה לקהל לקוחותיו, אז גם אני הקטנה יכולה להעריך את הלקוחות שלי, להשקיע ולהיות נחמדה אליהן.
רע לא יצא מזה.
 

לטורים קודמים

ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר