שמירת הלשון שלא הצלחתי לעשות על התלמידות שלי

היא אמרה לי: יש בעיה. אחת התלמידות אמרה לכל הכיתה שאמרת שהן בנות טיפשות ומפגרות, והן אמרו שהן לא מוכנות לקבל שתהיי מורה שלהן. הייתי בהלם גמור. כאן קיבלתי שיעור חשוב לחיים, שיעור שלעולם לא אשכח

חני כהן יהונתן
כב באלול התשעט
,
22 בספטמבר, 2019 9:40
חני כהן יהונתן

חני כהן יהונתןצילום: רעות קורנברג

הימים ימי סוף התואר הראשון העליזים. בשעה טובה סיימתי את לימודיי לתואר, לקחתי את הרכב של ההורים ונסעתי מרמת הגולן לקחת את מטלטליי מהמעונות. בדרך חזור עצרתי לקחת טרמפיסטים במחלף קסם, בכניסה לכביש שש צפון. היו מטיילים רבים, ימי סוף החופש הגדול, והטרמפיסטים עלו בשמחה, מבסוטים שיש להם טרמפ ישיר לצפון. היתה לי נסיעה של יותר משעתיים, והתקשרתי לחברה לספר לה שסוף סוף מצאתי את הסטאז' המיוחל. אחרי חיפושים רבים, מצאתי עבודה: מורה בפרוייקט מניפה באולפנית טבריה.
עמותת ״מניפה-מנוף לחיים״ היא "עמותה הפועלת ליצירת מעטפת טיפולית-הוליסטית עבור ילדים, בני נוער וצעירים המצויים במצבי סיכון, נשירה וניתוק בחברה הישראלית" (מתוך אתר האינטרנט של העמותה). סיפרתי לחברה שלי שאני חוזרת ללמד בכור מחצבתי, היא התעניינה, שאלה מה זה "מניפה", ואם אני לא מפחדת שיהיה לי מאתגר מדיי לקחת תלמידים מרקע כזה על ההתחלה.
אמרתי לה שלא, היא איחלה לי בהצלחה וסיימנו את השיחה.

עברו שבועיים. הראשון לספטמבר הגיע (לא לימדתי ביום הראשון), ובאותו ערב אני מכינה את התיק ליומי הראשון בעבודת ההוראה. הפלאפון מצלצל, המחנכת של כיתת מניפה מעבר לקו. היא שאלה לשלומי, אם אני מוכנה לקראת מחר ואם אני מתרגשת. מאוד, עניתי לה. ואז היא אמרה לי: יש בעיה.
אחת התלמידות אמרה לכל הכיתה שאמרת שהן בנות טיפשות ומפגרות, והן אמרו שהן לא מוכנות לקבל שתהיי מורה שלהן. הייתי בהלם גמור. מה פתאום? שאלתי, מעולם לא אמרתי דבר כזה! אני לא מבינה, חייבת להיות כאן טעות. אז המחנכת הסבירה לי שאותה תלמידה נסעה איתי יחד עם החבר שלה בטרמפ ממחלף קסם לגולן, והיא שמעה אותי מספרת לחברה בטלפון ומסבירה לה על פרוייקט מניפה, שמיועד לנוער בסיכון ולתלמידים שנשרו. ההסבר שלי לא היה לרוחה, והיא נפגעה.

הסמקתי עד שורשי שערותיי. איזה חוסר זהירות מצידי, אבל איזה צירוף מקרים בלתי צפוי שתלמידה עתידית שלי תתפוס איתי טרמפ במחלף קסם! התביישתי מאוד, וחששתי להגיע ללמד. איזה אתגר על היום הראשון בעבודה! המחנכת הרגיעה אותי שיהיה בסדר, ואני הכנתי שיעור על שמירת הלשון.
כשהגעתי לכיתה הצגתי את עצמי, ופתחתי את השיעור בסיפור המעשה והתנצלות. אמרתי להן שקיבלתי כאן שיעור חשוב לחיים, שיעור שלעולם לא אשכח. התלמידות שלי סלחו לי עוד לפני שסיימתי את דבריי. ניכר היה שהאירוע הזה היה יותר טראומתי לי מאשר להן.

אחרי אותה טבילת אש השנה עברה בשקט יחסי (למעט נסיונות רבים מצידן ללמד אותי איך להתאפר ולהתלבש לדייטים, והמון דאגה מהעובדה שאני מבוששת להינשא), והתאהבתי בתלמידות שלי.

ואם מי מכן קוראת את הסיפור הזה, אני שולחת לכן דש חם ונשיקות רבות!

 

לטורים קודמים

ליצירת קשר, חפשו בפייסבוק "חני כהן יהונתן".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הוועדה המסדרת דנה בהצעת החוק לפיזור הכנסת צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החוק לפיזור הכנסת אושר במליאה

קרא עוד