חגים הם הזדמנות קבועה בשנה לטקסים, תפילות, מפגשים, מנגינות, סעודות חגיגיות - עוגן מסורתי ותרבותי. חגים מאפשרים לנו התכנסות פנימה, מבט מחודש ויכולת לחלוק יחד את חווית הקיום המשותפת והייחודית. הם ממלאים אותנו בתקווה, מחברים אותנו לשורשים ומזמנים גדילה, צמיחה והתפתחות. כל חג הוא מתנה, הזדמנות להתבונן על עצמך ולשאול שאלות על אופן ההתנהלות שלך בחייך: האם יש דברים שבעבר שימחו אותך אך היום כבר לא? האם יש בחייך יחסים שפג תוקפם ואת אינך נהנת מהם יותר? האם את משמרת בכוח חברות שכבר איננה מזינה אותך ואולי אפילו פוגעת בך?
עוד במגזין לאישה הדתית - "משלך":
אמא חוזרת עוד מעט
הבלדה על אחמד ושרה
אהבה למפונקים בלבד
האם בארון שלך מצויים בגדים שמזכירים לך שאינך יכולה ללבוש מידה קטנה ואת נעצבת אל ליבך? ומה בקשר ללבוש שלך היום? האם את מתלבשת בסגנון הקהילה שלך אך אינך אוהבת את המראה הזה? האם היית רוצה להעז להתלבש בסגנון אחר? לרובינו נוח להשתיק את השאלות הללו. בחגים, השאלות לא מוותרות לנו. את תפגשי את המשפחה, החברות, הקניות - את רצה למלא אחר כל הציפיות. את מוצאת את עצמך בלחץ. כדאי להקשיב לקולות המלחיצים שלך. הם בעדך והם רוצים את טובתך. הם מבטאים את חוסר הסיפוק וחוסר הנחת שיש בך. הם נועדו לעזור לך לשחרר פחדים: מה יגידו? אני לא מספיק טובה! למה אני לא כמוה?
בסדנאות שאני מעבירה בנושא הלבוש, אני פוגשת נשים מכל הגוונים של הציבור הדתי. צעירות ומבוגרות, רווקות ונשואות, אימהות ובנות זוג. בסדנה האחרונה ביקשתי להביא בגד או פריט שאת מוכנה להיפרד ממנו. את מתחילה תהליך בו את שואלת על מה את מוכנה לוותר ומה תקבלי בתמורה. ויתור על פריט לבוש בארון הוא תהליך שונה מאישה לאישה. יש נשים שזה קל עבורן. הן רגילות לקנות בגדים ובסוף העונה להעביר אותם הלאה. יש נשים שקונות עבור עצמן בזול וגם להן קל למלא שקית. יש נשים שמאד מתקשות.
"אני מבקשת את הנשיות שלי"
שרון אמרה שהיא הסתובבה בחדר הארונות ומיינה: מה נשאר, מה הלאה ומה לתיבת פנדורה. תיבת פנדורה? שרון שמה שם את כל הפריטים שהיא לא לובשת, אוהבת ולא מסוגלת לוותר עליהם. היא הראתה חצאית יפיפייה, צרה, במידה 38. שרון היום בת 32, אימא לארבעה ילדים. "התרחבתי - ואני מודה לאלוהים על ההתרחבות. יש לי ארבעה ילדים ואני נשואה בשמחה. אבל ,הדמעות מציפות אותי כשאני רואה שאני במידה 42. אני לא יכולה להשלים עם זה. אני מבקשת את הנשיות שלי, היופי שלי, הגוף שלי. אני לא מוותרת!". הצעתי לשרון להוציא את החצאית מתיבת הפנדורה ולתלות אותה בחדר כהשראה למשאלות ליבה. שרון חיבקה אותי חזק.
אפרת הביאה כיסוי ראש וביקשה להיפרד ממנו. אפרת בת ארבעים, אחרי חמש לידות. בלידה האחרונה, בשבת בבית החולים, הסתובבה ללא כיסוי ולא הרגישה מוזר. היא זיהתה את נשות המגזר ובני זוגן - הם לא זיהו אותה. היא מרגישה מאד שייכת למגזר הציוני דתי לאומי. הם לא ראו בה חלק מהם והיא הייתה עבורם כל השבת אחת מהיולדות במחלקה. במוצ"ש, הם התפלאו על הצורך שלה לשמוע הבדלה ורק אח"כ להשתחרר מבית החולים.
 |
|
(צילום: מתוך הפייסבוק)
|
"אני לא רוצה יותר להיות מתויגת. אני רוצה לחיות בחופש ובעצמאות. להיות מי שאני כפי שאני. אני רוצה בחזרה את השיער הארוך והשופע שלי. אני רוצה לעשות גוונים במספרה. לבן זוג שלי קשה לקבל את השינוי. ההלכה חשובה לו וגם לי. התהליך דורש מאיתנו גילוי לב, כנות ואינטימיות. בעיקר נחשפנו לשאלה מה אני מוכנה לעשות עבורו והוא עבורי ואיפה הגבולות של כל אחד מאיתנו".
עזרתי לאפרת לפתוח מחדש את היחסים שלה עם בן זוגה לדרך משותפת חדשה. זה לא קל. התרגלנו להגדרות ועכשיו יש חופש מהגדרה. לפעמים בני זוג מפנטזים שהאישה או הגבר יהיו בדיוק כפי שהם רוצים ומתקשים לקבל זה את זו כפי שהם באמת במציאות. איך להמשיך לחיות יחד מתוך כבוד לגבולות של כל אחד, מתוך אותנטיות ומתוך מרחב פעולה, זוהי אינטימיות. זהו מסע מרתק של גילוי לב, הקשבה ללב ובדיקה מחודשת אינסופית.
"הוא יחשוב שאני חפיפניקית"
טל בת עשרים. היא הביאה לסדנה חולצת זארה בייסיק בצבע שמנת, חולצה עם שרוולים עד המרפק, עשויה לייקרה, צווארון עגול סגור. טל מתחילה לצאת לדייטים ומשתגעת מכך שהיא לא יודעת מה ללבוש. מצד אחד היא דוסית ורוצה בחור דתי רציני. מצד שני היא בחורה פתוחה, משוחררת והרפתקנית ולא רוצה להרגיש חנוקה. היא רוצה להיפרד מהמראה של ילדת בת מצווה שלובשת שתי חולצות. התחתונה בייסיק ומעליה גופייה או חולצה עם שרוולים קצרים. נמאס לה מהתחושה של תלבושת אחידה, של עדריות, שכולן נראות אותו הדבר.
"סיימתי השנה ללמוד באחת המדרשות הכי הכי. אהבתי כל רגע במדרשה. העמקנו, חקרנו, שאלנו, אפשר היה להעלות כל שאלה לפני השטח. לילות לא ישנתי בגלל שיחות נשמה גלויות וכנות. אני באמת מרגישה מחוברת לעולם הדתי ולכל מה שהוא מבטא בחיי. עכשיו אני מתחילה להיפגש עם בחורים. רוב החברות שלי גם בסיפור. הבילוי שלנו זה אירוסין וחתונות של החברות. אני כל הזמן מוזמנת ומקווה לפגוש את הדייט שלי באופן טבעי. נוצר אצלי קונפליקט. איך להתלבש כך שהוא ירצה אותי? אם השרוול לא יהיה מספיק ארוך או המחשוף טיפה פתוח אז הוא כבר יחשוב שאני חפיפניקית. ולי, באופן אישי, מתחשק כל כך להיות משוחררת. תגידי לי, מה לעשות? אני מתחרפנת".
מה באמת כדאי לעשות כדי לא להתחרפן? מה באמת כדאי לעשות להיות משוחררת? מה שאנחנו הכי רוצות זה לחיות בשלום עם עצמנו. להיות אמיצות ולא לוותר על החלומות שלנו. לשאול את עצמנו למה אנחנו משתוקקות ולתת לזה ביטוי. לגלות את התשוקה הטבעית. נבראנו אנשים בעלי מאוויים בריאים מהותיים. כשאת תתלבשי בצירופים המיוחדים שלך, ללא צורך באישור מאימא או מחברה, מרב או ממחנכת, את תיראי במיטבך. הוא ירצה אותך כי את את. הוא ימשך לגילוי המיוחד שלך. את יכולה להיות ייחודית. את ייחודית. כך אלוהים ברא אותך. אין עוד אחת כמוך. למה שתסתירי את זה? אדרבא - לכי עם זה.
חגים הם זמן לעשות שינוי. לבדוק איפה את במסלול האישי שלך. מה הצעדים שתעשי בשנה זו כדי להיות יותר קרובה אצל עצמך? הפוך על הפוך, כשאת קרובה אצל עצמך - את חשה יותר קרבה לזולת.