שלום יקרות ויקרים,
שנה חדשה בפתח, תחושה של ציפייה והתרגשות באוויר. הילדים התחילו שנת לימודים חדשה, והעתיד נראה מבטיח. בשנים האחרונות נפוץ המנהג של כתיבת מטרות לשנה החדשה, הצבת יעדים, מעין יצירת חלומות לשנה הקרובה. "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה היום".
אבל למה אנחנו רוצים שהשנה תהא שונה? איך היא תהיה שונה? וממי באמת אנחנו מצפים להשתנות?
בסוף השבוע האחרון זכיתי להיות עם בעלי בסמינר בריאות טבעית. שמענו הרצאות מרתקות ממרצים מצוינים, ואחד מהם היה ד"ר יחיאל הררי. בין השאר, הוא דיבר על כך שכל חוויה ומציאות שנקרית לפתחנו באה ללמד אותנו משהו, באה לתקן את המידות, וזהו דבר ידוע. מה שהיה מעניין הוא, ששמתי לב תוך כדי ההרצאה, שאני בעיקר חושבת על החוויות ש...בעלי חווה, על הקשיים –שלו.. ומנסה לנתח מה השיעורים שלו.
כשהבנתי את זה, זה די הצחיק וטלטל אותי בו זמנית.
אני, שבסדנאות שלי מלמדת לקחת אחריות על החיים שלנו, על מה שקורה לנו, להתבונן בשיעורים שנקרים לפתחנו, חטאתי בדיוק בזה. כשהייתי נוכחת בהרצאה, לא הסתכלתי פנימה, אלא ראיתי מה בעלי צריך ללמוד, לתקן, לשנות, וכנראה זו נטייה פשוט טבעית.
קל מאד להסתכל על מישהו אחר ולהגיד מה הוא צריך לתקן ולשנות. להסתכל על בן הזוג ולהגיד: 'הוא צריך לשפר א', ב', ג', להסתכל על החמות או על ההורים שלנו ולצקצק, להסתכל על הילדים שלנו ולדעת בדיוק במה הם לא בסדר ואיפה צריך לחנך אותם. על עצמנו, קצת יותר קשה לנו להתבונן. אך באמת העבודה היא עבודה פנימית שלנו עם עצמנו ולא מתפקידנו לשנות אחרים.
אז נחזור ל-"יפה ושונה תהא השנה". השנה שלי יכולה להיות יפה ושונה, כן! אמנם זה מצריך את ההתגייסות שלי לכך כמובן, אך המאמץ משתלם. כשאנו מתפקסים על משהו, מתכננים את צעדנו כדי שהוא יקרה, יש סיכוי רב יותר שהוא אכן יקרה. מה שכן, אם אנו עושים את אותן הפעולות והדברים לא זזים, אולי זה סימן בשבילנו להפסיק לעשות את הפעולות הללו ולנסות משהו אחר. קוראים לזה: "more of the same" – "עוד מאותו הדבר". אנשים חוזרים על אותה הפעולה שוב ושוב ולא מבינים למה הדבר לא קורה. אך אם פעלת בצורה מסוימת פעם, פעמיים, עשר ולא הצלחת, מה הרעיון לחזור על כך שוב ושוב?
זאת אומרת, שהדבר הראשון בדרך לשינוי הוא להפסיק לעשות את מה שלא עובד! איינשטיין אמר: "כדי להשיג משהו שאין לך, תעשה משהו שלא עשית". איך זה מסתדר עם עיקרון ההתמדה? בעיניי, התמדה ונחישות מתבקשים כשיש משהו שאתה מאמין בו ואתה נלחם עליו, (לאו דווקא באופן של חזרתיות), ואתה גם רואה תוך כדי שיש התקדמות. התעקשות על פעולה לא נכונה זה כבר משהו אחר. למשל, כשהורה אומר לילד שהגיע מביה"ס וזורק את התיק ככה על הרצפה: "שים את התיק בחדר". הילד לא מקשיב. ההורה ממשיך "נו, שים את התיק בחדר", ואח"כ שוב. הרי בפעם הראשונה זה לא עזר, מה יעזור אם ההורה יאמר את זה 30 פעם?? אז יש כל מיני רעיונות ודרכים שונות ללמד את הילד להניח את התיק בחדר, אבל העיקרון הוא שכשההורה מוצא דרך שונה, הוא מפעיל בעצם את ההתמדה והנחישות, כי הוא עדיין מנסה לחתור למטרה, אך הוא הפסיק לעשות את מה שלא יעיל.
אז אני מציעה באופן כללי- שמתם לב שמשהו שאתם עושים לא עובד? קודם כל פשוט תפסיקו לעשות אותו שוב ושוב! אח"כ תחשבו מה כן.
והדבר שני, עליו כתבתי בתחילת הדברים, קשור בהבנה שהנטייה הטבעית שלנו היא לרצות לשנות בחוץ. את בעלי, את ההורים, את המציאות, אבל השינוי האמיתי קורה בתוכי פנימה, והמציאות שתהיה לי בשנה החדשה, תלויה בעיקר בי. במחשבות שלי, בהתנהגות שלי, באמונות הפנימיות שלי, ברצונות שלי ובתגובות שלי למה שקורה במציאות.
אז הפעם נגעתי בקצה המזלג על שני עקרונות חשובים על מנת שהשנה הקרבה ובאה תהיה יפה ושונה. מאחלת שנה טובה ומתוקה, שנת בשורות טובות והגשמת חלומות, שנת בריאות ושמחה!
סיגל אברהם - מנחת קבוצות ומלווה תהליכי צמיחה אישיים וזוגיים. לשאלות ותגובות: sigalevi@gmail.com / 0586518290.