אני כבר לא נכנסת לבית המשפט

סיגל אברהם- מנחת קבוצות ומלווה תהליכי צמיחה אישיים וזוגיים, בטור אישי. על רווקות, נישואין, גירושין ומציאת אהבה חדשה. יומן אישי מעורר מחשבה על הדרך והצמיחה במסע החיים.

סיגל אברהם
ט באייר התשעח
,
24 באפריל, 2018 17:00
סיגל אברהם

סיגל אברהםצילום: טל ישועה בר משה

שלום יקרים, מה שלומכם? נכנסנו לתקופה מלאת אירועים ואני רוצה להחזיר אתכם רגע לפסח. בטח כבר שכחתם מה היה בכלל ☺

לי, ברוך ה', היה ממש כיף. נסענו, טיילנו, אירחנו, התארחנו והיה פשוט תענוג. טוב, לא הכל היה מושלם, היו כמה רגעים שהילד הקטן שלי פשוט הוציא אותי מדעתי, התחצף, השתולל, אפילו ירק עלי. וואללה, לא נעים. מפה לשם, מצאתי את עצמי אומרת לו בשיא הכאב- "מה, אתה רוצה שבסוף אני אגיד לך שאני רוצה שתלך לגן כבר ויהיה לי שקט"?

הסתיים פסח. ביום ראשון, בדרך לגן, הוא שאל אותי איפה אבא, ואמרתי לו שבעבודה. ואז הוא אמר את המשפט הבא: "וגם את הולכת לעבודה ונכון יהיה לך עכשיו קצת שקט"? אח. צביטה חזקה בלב. הוא הפנים את מה שאמרתי לו, מסתבר.

כמובן שמיד התחלתי "להתרפס"...  "מה פתאום, היה לי ממש כיף איתכם"..

אח"כ היה לי קצת זמן לחשוב על זה והחלטתי שאני מתחילה מחדש. מה זאת אומרת? שאני לא נכנסת עכשיו לבית המשפט הפנימי שלי שיודע לקטרג עלי כ"כ טוב וצולף בי- "איזה אמא את?!", "אמא אחרת לא היתה אומרת דבר כזה", ועוד ועוד משפטי חכמה שהמצפון יודע לזרוק ברגעים כאלו. אני נושמת עמוק, משאירה את זה מאחור וחוזרת להיות אמא, בדיוק כמו שאני.

את "להתחיל מחדש", למדתי מר' נחמן. התחלתי המון מחדש בחיים שלי. ואני עדיין, כמעט כל יום.

להתחיל מחדש זה בעיקר מול עצמי. להזכיר לעצמי שיש בי נשמה גדולה. נכון שיש קליפות, אבל הבפנוכו הוא יהלום מדהים. גם אם התעצבנתי על אחד הילדים, הרצון לא להתעצבן הוא מה שחשוב. (ומותר גם להתעצבן..) גם אם נכשלתי ופגעתי במישהו, תמיד יש אפשרות לתקן ולבקש סליחה. גם אם יש דברים שעדיין לא ברורים לי עם עצמי בתחומים שונים בחיים שלי, לא קרה שום דבר, הכל בסדר. יש זמן, יש תהליך.

בשנים עברו, זה היה לפני דייטים. כשהייתי צריכה המון כח להציג את עצמי מחדש שוב ושוב, לעורר את הרצון להיפתח בפני מישהו זר, להיות סבלנית לתהליך שלא בטוח שיצא ממנו בכלל משהו, לפטפט עם מישהו למרות שכבר הבנתי שזה 'לא', רק כי לא נעים לייבש אותו באמצע הפגישה.. לפנות לפוטנציאלים באתרי הכרויות (כן, אני מהבנות שמתחילות) ובעיקר, להתחיל מחדש להאמין שמתישהו זה יקרה גם לי ולא ליפול לייאוש.

כיום, בזוגיות שב"ה יש לי, אני גם מוצאת את עצמי מתחילה מחדש, פשוט כי ככה זה. חלק מהחיים. אחרי ריב וריחוק, צריך להחליט שמתחילים מחדש את השיח, לפעמים מבקשים סליחה, לפעמים מזכירים לעצמנו שריחוק זה טבעי במערכת יחסים והקרבה עוד תחזור. בעבר זה היה קשה יותר, כזוג טרי. היו פעמים שממש נאחזתי בידיעה שה' חיבר בינינו ואנחנו נצלח את כל מה שאנחנו מתמודדים איתו וזה מה שהחזיק אותי. (קצת אבסורד לאור זה שעברתי גירושין, אבל איכשהו זה מסתדר לי בכ"ז) להתחיל מחדש בשבילי זה גם לחשוב איך מעשירים ומרעננים את הזוגיות כדי לא לשקוע בשגרה.

להתחיל מחדש זה לבחור כל יום מחדש מי אני רוצה להיות. באיזו הוויה אני רוצה להתהלך בעולם? איך אני רותמת את כל הכוחות שיש בי (ולא מתעלמת מהחולשות שלי) כדי להפוך את העולם לטוב יותר.

האמת, שאם לא הייתי מאמינה לר' נחמן שהביא למודעות שלי את העניין הזה של הנפילה והקימה ממנה, אני לא יודעת איך הייתי חיה. איך אפשר בלי האופטימיות הזו- שהנפילה היא טבעית אך הקימה היא החשובה?  איך אפשר לשמור על שפיות אחרי שנכשלים, אם לא יודעים בוודאות שככה ה' ברא אותנו, עם נטייה לנפילות- כבני אדם, ושהוא סומך עלינו שנצליח לצמוח?

 

להתחיל מחדש זה הרגע המיוחד הזה, בו מתקבלת ההחלטה לא להתייאש ולנסות שוב. למרות שזה קשה, למרות שזה מתסכל. הרגע הזה שהאמונה בטוב גוברת על המשיכה הזו למטה.

והכל- בסיעתא דשמיא כמובן.

 

לכל הטורים של סיגל, היכנסו!

 

סיגל אברהם- "מרחב של אהבה'". מנחת קבוצות ומלווה תהליכי צמיחה אישיים וזוגיים.

לשאלות ותגובות: sigalevi@gmail.com / 0586518290.


 

29.05.2018

1. ממש מרגש (יהודית)

סיגל יקרה,
את כותבת מקסים.
תודה על השיתוף...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

פעולות הכיבוי סמוך ליסודות צילום: עמית קליין

צפו בטירוף: גל שרפות ברחבי הארץ

קרא עוד