שאלת השארת הזקנים לבדם בליל הסדר, עקב סכנת נגיף הקורונה, נוגעת בנימי נפשם של משפחות רבות. ננסה לנסח מספר תובנות ואבחנות, ביחס לזקנים שייאלצו להישאר לבדם בחג.
א. אנשים שגרים לבד, או עם עובד זר – והנוכחות של בני המשפחה היא חלק בלתי נפרד משמירת בריאותם ושלומם.
כאשר הנחיות משרד הבריאות מונעות אפשרות של ביקור – פשוט שיש להיעזר באמצעים טכנולוגיים על מנת לערוך 'ביקור חולים דיגיטלי', לשאול בשלום הזקן, להתרשם ממצבו, לוודא שהוא לוקח את התרופות שלו , לוודא שהעובד הזר עושה מלאכתו נאמנה, וכיו"ב. כך יש לנהוג בימות החול. ובאשר לשבתות וימים טובים – אם לא מספיקה התקשרות לפני שבת ובמוצ"ש , במצב של חשש סכנה והתדרדרות יש מקום להתיר דברים מסוימים באופן נקודתי תוך היוועצות במורה הוראה מוסמך – על מנת לבחון את הצורך, את הפתרונות האפשריים, ואת מדרג העדיפות ההלכתית. יודגש כי סעיף זה לא עוסק בשימוש באמצעים דיגיטליים לצורך חוויית ליל הסדר עם המשפחה, אלא בקשר שוטף יום יומי לשמירת בריאותם.
ב. זקנים וקשישים מאובחנים כלוקים בדיכאון או קרובים לכך, ויש חשש שהימצאותם לבדם בחג תגרום להתדרדרות לדיכאון, וכן לגבי כל אדם המתמודד עם דיכאון ובעיות נפשיות
כל מקרה צריך בירור ספציפי עם חוות דעת מקצועית – ואם אכן ישנו חשש להתדרדרות והחמרה של דיכאון, הרי הדבר נוגע בחשש פיקוח נפש, ויש להיוועץ מבעוד מועד במורה הוראה הבקי בתחום זה של בריאות הנפש, ולבחון את הפתרונות האפשריים ואת סדר העדיפות ההלכתי. כמו כן יתכן שבמצבים מסוימים אירוח הקשיש יהיה פחות מסוכן עבורו מאשר השארתו לבדו – ושאלה זו מונחת לפתחם של משרד הבריאות והגורמים המוסמכים.
ג. זקנים וקשישים בריאים מבחינה נפשית, אך האירוח בליל הסדר מאוד משמעותי עבורם, ויהיה להם קשה מאוד ועצוב מאוד להיות לבד
הבדידות היא אכן מחלה קשה ורבים חללים הפילה. אך אל לנו לאבד את העשתונות. זה אכן מצער להיות לבד, אך זה לא סוף העולם. בימים הקרובים – עד ליל הסדר – כל משפחה תשקיע מאמצים לעבות את הקשר עם הזקנים הבודדים, תשלח להם משלוחים מפנקים ממעדני החג, עם ציורים וברכות מהילדים, וכל כיו"ב. עם ישראל יודע להפגין יצירתיות, וצריך לנצל את כל הדרכים לעטוף את אותם אנשים באהבה, בתשומת לב, ובחיזוק השייכות המשפחתית. אנשים אלו יכולים להיות לבד בגופם בליל הסדר, אך לחוש את הקרבה המשפחתית ולשמוח בה. נשאל גם את הזקנים עצמם, מה יעזור להם לשמוח בליל הסדר, ומה הם צריכים.
נשאל גם את הזקנים עצמם, מה יעזור להם לשמוח בליל הסדר, ומה הם צריכים. רעיונות לדוגמה : 1. "פסח שני" – לשתף את הזקן בתכנון אירוע 'תשלומין' חגיגי לליל הסדר, שיתקיים לאחר שוך הקורונה. 2. בערב הפסח – התכנסות כל בני המשפחה ב'זום' מול הזקנים, ושירת מה נשתנה וקטעים עיקריים מההגדה, כיד ד' הטובה עליהם.
ד. התגובה הרגשית שלנו משפיעה על קרובינו.
אף שבידוד הזקנים בביתם נכפה עליהם ועלינו, התגובה הרגשית שלנו היא בידינו – והיא גם מקרינה על קרובינו היקרים. אנו יכולים לבחור לקבל את האילוץ הלא נעים , להשלים איתו, ולהפנות את האנרגיות לעידוד ושיפור מצבם של הזקנים. אולם אם התגובה הרגשית שלנו ממאנת לקבל את האילוץ ולהשלים איתו, אנו גורמים בכך להחרפת המצוקה הרגשית שלנו ושל קרובינו הזקנים היקרים. לכן יש להיאזר באורך רוח, ולהיות שלמים עם ההחלטה שבתקופה קשה זו שאנו נמצאים בה עלינו לשמור על הבריאות של הזקנים ולא להזמינם לחג, ולסייע להם ככל שניתן, מרחוק.
ה. חוויית ליל הסדר משפחתי באמצעים דיגיטליים
שתי הערות ביחס להצעה שהתפרסמה לערוך ליל הסדר באמצעות זום המופעל הערב החג. (בלא להיכנס לנושא ההלכתי). ראשית, באופן כללי, מדובר ברעיון לא מוצלח: עבור הציבור הדתי בכלל, והאוכלוסיה המבוגרת שבו בפרט, לערוך את ליל הסדר מול המסך זו חווייה זרה ומוזרה, שאינה מתיישבת עם אווירת קדושת החג. זה עלול להגביר את עגמת הנפש, ואף להעליב את הזקנים. ולכן זה לא מהווה פתרון אמתי. ובנוסף לכך, כל משתמש ב'זום' מכיר את הבעיות הטכניות הצפויות בהפעלת זום מערב החג ('שינה' של המחשב, שומר מסך, ניתוקי אינטרנט וכדו') ובעיה טכנית שכיחה עלולה לגרום עגמת נפש גדולה ולהשבית את שמחת החג. שנית, הקריאה לשימוש בפתרון דיגיטלי בליל הסדר מפספסת את העיקר, ומציעה פתרון שטחי ולא מוצלח לבעיית הבדידות. הקריאה הראשית, וכן האנרגיות שלנו, צריכות להיות מופנות לעיבוי הקשרים והתמיכה והעידוד, וליצירת דרכים להביע אהבה ותשומת לב.
ו. תשומת לב מיוחדת לאחר החג.
זקנים שנשארו לבדם בחג, ישנה חשיבות רבה לדרישת שלומם והמשך תמיכה וסיוע לאחר החג. יש לזכור שעבור הזקנים הבדידות היא אתגר חיים, ובימי הקורונה זהו אתגר מורכב עוד יותר. המשימה הגדולה שמוטלת עלינו, אינה אירוע בודד של ליל הסדר, אלא תמיכה ארוכה וקבועה. ומילה אחרונה לזקנים השוהים בביתם. אנשים יקרים מאוד! עינינו נשואות אליכם, לשלומכם, לבריאותכם. יה"ר שתזכו לאריכות ימים בבריאות ושמחה ונחת, עם כל בני המשפחה.
נתמלא אורך רוח ותעצומות אמונה, ונבוא אל חג החירות בשמחה, ונס יגון ואנחה.
כותב המאמר - הרב נתן שלו, יו"ר עמותת חיים של טובה