זכר למחצית השקל
- מנהג ישראל לתת כסף "זכר למחצית השקל" למנהג אשכנז נותנים מחצית מן המטבע הנהוג באותו מקום ובאותו זמן דהיינו שלש מחציות של חצי שקל . מנהג ספרד מדובר בערך של 10 ג' כסף (30 ₪ לערך).
- המנהג לתת עבור כל אדם מעל גיל מצוות ויש הנוהגים לתת עבור כל נפשות הבית.
תענית אסתר
- ביום רביעי יג אדר אנו צמים את תענית אסתר. תענית אסתר קלה יותר משאר הצומות. לכן נשים בהריון או מניקות פטורות מראש מהצום ואין להחמיר. חתן וכלה בשבעת ימי המשתה ובעלי הברית פטורים.
- אנשים מבוגרים, חולים אפילו דלקת עינים וכאב ראש חזק אינם צמים. קל וחומר אם יש חום.
- בתפילת מנחה לא נופלים אפיים.
- במהלך תענית אסתר מותר לשמוע שירים זו לא תענית על חורבן ואין בה אבלות. זו תענית שמשחזרת את הנס שאירע באותם הימים.
פורים
קריאת מגילה
- יש לשמוע את קריאת המגילה מתחילתה ועד סופה. שונה קריאת מגילה מקריאת התורה בשבת שכן, מי שהחסיר אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה. מי שלא שמע מילה או משפט שיקרא לעצמו אפילו ללא טעמים ואפילו מתוך חומש וימשיך להשתלב בקריאתו של 'בעל הקורא' (שליח ציבור) . חשוב לשמור על השקט בעת הקריאה על מנת שיישמע קולו של בעל הקורא.
- נשים חייבות בקריאת מגילה. רצוי שיקרא לפניהן מי שאינו יצא ידי חובה עדיין בקריאת מגילה ויברך עבורן את ברכות המגילה. כמובן בקריאת מגילה שנשים קוראות הן אלו שמברכות.
מצוות היום
- משלוח מנות - לפחות לאדם אחד שתי מנות. שני מיני אוכלים (ראויים למאכל מידיי) או אוכל ומשקה. [זוג נשוי לפחות שני משלוחי מנות לשני אנשים]. כמובן שיש לדאוג שכל בני המשפחה שהגיעו למצוות ישלחו אף הם משלוחי מנות.
- מתנות לאביונים - 'מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים ויתומים". (רמב"ם הל' מגילה פרק ב') יש לתת במהלך הפורים שתי מתנות לשני עניים. מי שלא נותן בעצמו אלא דרך עמותה שייתן סכום שכולל גם את ילדיו שהגיעו למצוות. כמה יש לתת? בהלכה נאמר שיש לתת שתי סעודות לשני עניים. ניתן לומר שעלות מינימאלית של סעודה הוא לערך 20 ₪. לשני עניים מדובר ב- 40 ₪. אולם סכום זה אינו מספיק עבור משפחה . כל אחד שהגיע למצוות חייב במתנות לאביונים ולכן נכון לחשב עבור כל בני הבית וכל המרבה הרי זה משובח.
- .דגשים לחיילים - משלוח מנות - חייל יביא ממטעמיו שהביא מהבית לחברו. חיילים הנמצאים בפעילות מבצעית יכולים להחליף אחד עם השני את המנות וכך יוצאים ידי חובת משלוח מנות. מתנות לאביונים - שתי מתנות לשני עניים. מי שנמצא במקום רחוק ואין ביכולתו לתת מתנות לאביונים שימנה את בני משפחתו להיות שליחים למתן מתנות לאביונים.
- סעודת פורים - מצוותה דוקא ביום. יש להתפלל מנחה ורק לאחר מכן לערוך את הסעודה הגדולה.
טעימה לפני קריאת המגילה
מי שיקרא את המגילה (בקריאה השניה) במיוחד משפחות צעירות – כיצד ינהג בסיום הצום? התענית מסתיימת בצאת הכוכבים (18:10) אולם האחרונים פסקו, שאין לאכול ולשתות לפני קריאת המגילה. ולכן, אנחנו משתדלים להפסיק את הצום לאחר קריאת המגילה. אולם מי שקשה לו לצום יכול לטעום קצת מזונות ולשתות מים / קפה.
הלכות קריאת מגילה
1. מי יכול לקרוא מגילה ולהוציא ידי חובה
רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה. לכן למעשה מי שחייב במגילה בט"ו (בן כרך) אינו מוציא ידי חובה פרוז בי"ד וכן להיפך.
יש להימנע מלקרוא מגילה במיקרופון ורק בשעת הדחק התירו. בשעת הקריאה פושטים את המגילה כאגרת ויש שנוהגים רק בקריאה ציבורית של גברים או נשים ולא ביחידות.
2. ברכות המגילה
בלילה: לפני קריאת מגילה - "על מקרא מגילה", " שעשה ניסים" " שהחיינו"
ברכה אחרונה: "הרב את ריבנו" (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)
ביום: ברכה ראשונה: מברכים את אותן ברכות .
לגבי ברכת שהחיינו ביום נחלקו: שולחן ערוך – לא מברכים רמ"א: מברכים.
3. מי ששכח לברך
שליח ציבור ששכח לברך את אחת הברכות, אם לא סיים את המגילה יברך במקום שנזכר, אפילו נזכר בפסוק האחרון של המגילה. שליח ציבור ששכח לברך ברכת "שהחיינו", וסיים את המגילה כולה, לא יברך עכשיו "שהחיינו" אלא יברך בקריאת המגילה שבבוקר את ברכת "שהחיינו".
ברכות אינן מעכבות ולכן אם התברר שלא ברכו יצאו ידי חובה. גם אם אדם בירך את כל הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא ידי חובה אנשים שלא שמעו מקרא מגילה.
4. נוסח קריאת המגילה
טעויות בקריאת מגילה
אין מדקדקים בטעויות מקרא מגילה כשאין הבדל במשמעות המילה. כגון אם קרא יהודיים במקום יהודים או להפך – יצא, שהכול עניין אחד. אבל טעות אחרת כגון שאמר ומרדכי ישב במקום ומרדכי יושב, וכגון שאמר והמן נפל במקום והמן נופל – לא יצא, שהרי יש כאן משמעות שונה. וצריך לחזור למקום הטעות ולקרוא כראוי משם ואילך, מפני שהדבר נחשב כאילו דילג על אותה מילה שטעה בה.
חזרות בקריאת מגילה
כשמגיעים לפרק ח' פסוק יא', יש נוהגים לכפול את התיבה: להשמיד "להרוג", "ולהרוג", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו. ובדיעבד אם לא חזר ואמר "ולהרוג" יצא ידי חובה, ואין צריך לקרוא את המגילה שוב.
וכן יש נוהגים לכפול את התיבה: ואיש לא עמד "בפניהם", כופלים ואומרים ואיש לא עמד "לפניהם", משום שישנן שתי נוסחאות במילה זו.
את תיבת "באומרם" הכתובה במגילה קוראים "כאומרם". ואין כופלים אלא אומרים "כאומרם" אעפ"י שכתוב "באומרם" (כמו כל קרי וכתיב שבתורה שהקורא מבטא את הקרי ולא את הכתיב).
לכתחילה צריך לומר את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וטוב לנהוג ולומר בנשימה אחת החל מתיבות "חמש מאות איש" וכו' עד "עשרת". אמנם בדיעבד, אם לא אמרם בנשימה אחת - יצא ידי חובה. חשוב לקרוא ולדייק בכל אות שקוראים ויש להיזהר בכך מאד.
- כשקורא בנשימה אחת "עשרת בני המן", יזהר לומר "ואת" של כל אחד מעשרת בני המן מתוך המגילה כראוי.
- נוהגים לומר כל הקהל יחד ארבעה פסוקים של גאולה, והם:
1. "איש יהודי היה בשושן הבירה"
2. "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"
3. "ומרדכי יצא מלפני המלך"
4. "ליהודים היתה אורה ושמחה"
- כל הפסוקים שהציבור אומרים יחדיו, צריך שליח הציבור לחזור ולקוראם לבדו מתוך המגילה.
- בסיום מקרא מגילה, לאחר שבירך שליח הציבור ברכה אחרונה, נוהגים לומר: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים הרשעים שונאי ה', ברוכים כל הצדיקים המאמינים בה', וגם חרבונה זכור לטוב". ומנהגנו לכופלם שלוש פעמים.
ברכה אחרונה – הרב את רבנו
אין מברכים ברכה אחרונה בסוף המגילה אלא אם כן יש מניין, היינו: כשיש 10 אנשים בין גברים ובין נשים. ולכן אדם הקורא את המגילה לבד ואין לו מנין או עשר נשים לא יברך הרב את ריבנו.
עומדים או יושבים בזמן מקרא מגילה?
בזמן ששליח הציבור מברך את ברכות המגילה, יש מנהגים שונים מה עושה הציבור:
יש עומדים ויש יושבים. וכל אחד ינהג כפי המקום שבו קורא את המגילה. בזמן ששליח הציבור קורא את המגילה: שליח הציבור עומד מתחילה עד הסוף (מפני כבוד הציבור)
הציבור יכול לשבת. טוב ששני אנשים יעמדו בצדי שליח הציבור, אחד מימינו ואחד משמאלו
דיבור בשעת מקרא מגילה
אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה, מתחילתה ועד שיברך שליח הציבור ברכה אחרונה על המגילה. יש לייזהר לשמוע מילה במילה משליח הציבור בשעת קריאת המגילה. במקרה ולא שמע מילה משליח הציבור, יקראנה מתוך המגילה כשרה שאוחז בידו או מתוך חומש. אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות, צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש.
כלל בידינו כל השלמה יכולה להיעשות גם על ידי מגילה שאינה כשרה
בן עיר שהלך לכרך והפוך
כל האמור לקמן מבוסס על סוגית פרוז בן יומו ומוקף בן יומו (מגילה יט ע"א) פירושו: שהחיוב נקבע על פי נוכחותו של האדם ביום הקריאה ולאו דוקא לפי מקום מגוריו. נא לשים לב: כל מי שלהלן יוגדר כחייב בקריאת מגילת צריך לדעת שחייב בכל מצוות החג דהיינו סעודת פורים, מתנות לאביונים, משלוח מנות.
- בן כרך (ירושלמי) שהגיע לקריאת מגילה לפרוזים (ת"א), ודעתו להישאר עד חמישי בבקר חייב כדין פרוזים וקורא את המגילה בלילה וביום בי"ד. לגבי הקריאה בירושלים יש לעיין בסעיף ג .
- ירושלמי שבא לפרוזים בי"ד בבקר אינו קורא בי"ד.
- ירושלמי שחוגג פורים בפרזים . אם מגיע לירושלים בי"ד אחר הצהרים, או בליל ט"ו (חמישי בלילה) חייב במצוות החג פעם נוספת בירושלים.
- מי שחגג פורים פרזים והגיע לירושלים במהלך יום ששי – פטור מקריאת מגילה.
- פרזי שחגג בי"ד ומגיע לירושלים בחמישי בלילה לפי רוב הפוסקים פטור מלחגוג פורים פעם נוספת. מכל מקום, ראוי מספק להחמיר.