עדיאל החשיב את עצמו נער מקובל שנמנה על חברי מועדון הכרישים של המחזור. בתור יו"ר מועצת התלמידים זוטות כמו מעמד חברתי ופופולריות אף פעם לא הטרידו אותו יותר מידי. הוא היה שיבוט שנע בין מדריך שנערץ על החניכים שלו מצד אחד למסמר הערב שכל אירוע, מקומזיץ סניפי ועד טרק ל'יהודיה' לא שלם בלעדיו.
החיים החברתיים של עדיאל היו דבש, עד לפני כמה ימים, כשכל החבר'ה של מועדון הכרישים החליטו לנקות ת'ראש וללכת להופעה במחיר מוזל שהתקיימה כחלק מחגיגות הכריסמס.
"זה לא שאנחנו הולכים לאיזה מיסה בכנסייה הא? כולה הולכים לשמוע קצת שירים טובים במחיר מוזל, לא צריך להיסחף עם הדוסיות כאילו תכל'ס חודשיים אנחנו מחכים להופעה הזו" אמרו לו.
הוא הרגיש איך שכל העיניים המצפות של החברים שלו כובלים אותו בכוח. המחשבה שכל החבר'ה ייהנו ויתגבשו בלעדיו גרמה לו ליובש בגרון.
אבל הנשמה שלו התנגדה: כריסמס? הוא? שכל הזמן דופק לחניכים שלו שואו על אידאלים וזהות יהודית?
עדיאל החל לטבוע במערבולת של לחץ חברתי ועקרונות שהיה בטוח שחשובים לו.
בסופו של דבר הרגיש שהניסיון הזה פשוט גדול עלי. הוא הלך להופעה.
למחרת בבוקר, הוא קם והרגיש שהוא לא מסוגל להסתכל על עצמו במראה.
הוא הודיע לקומונרית שהוא נאלץ לוותר על ההדרכה. זיוף וצביעות לא ממש עושים לו את זה. היא כבר תמצא מישהו ראוי ממנו.
*
הניסיון של עדיאל בעצם משותף לכולנו. כמעט בכל יום אנחנו מתחבטים בקונפליקטים שמעמידים אותנו בין ה'אוי לי מיצרי' שהוא העורך דין של הה'מה יגידו' לבין ה'אוי לי מיוצרי' שהוא הפרקליט של ה'עקרונות האידאליסטים שלנו'.
לכאורה עדיאל אכזב את עצמו כי הוא נכשל. אילו היה צריך לייעץ לחניכים שלו מה לעשות בהתלבטות דומה בוודאי שהיה מייעץ להם ללכת עם הנשמה והעקרונות שלהם.
עכשיו, אחרי שנפל בעצמו, איך יוכל שוב להדריך ולעמוד מולם?
*
לעדיאל יש רף מוסרי גבוה אולם לפעמים אנחנו שוכחים שמלאכים יש בשמיים ואילו החולשה היא חלק ממאפייני האנושיות שלנו. מובן שאנחנו צריכים לשאוף כמה שיותר גבוה וטוב עשה עדיאל שהתחבט בשאלה הזו, אולם עליו לזכור שלא פחות חשוב מההחלטה שלו האם ללכת להופעה או ללכת עם העקרונות שלו, היא ההתמודדות שלו אחרי ההחלטה:
האם ייפול לעצבות ולייאוש ולעצת היצר שינסה להדביק לו משקפיים מעוותות שיגמדו את כל האור והטוב שעדיאל משפיע על החניכים שלו או שעדיאל יבין שהבחירה שלו ללכת להופעה יכולה להפוך לו לבסיס איתן לצמיחה והתחדשות לקראת ההחלטה הבאה?
כדאי לנו לזכור שהנפילות שלנו הם למעשה חלק מההתקדמות שלנו אם רק נלמד לתעל את משאבי הצער והייאוש למקומות מועילים שיקפיצו אותנו קדימה.
"שבע יפול צדיק וקם" - אמר הרבי מקוצק, העולם חושב שלמרות השבע הוא קם. ואני אומר לכם שמתוך השבע הוא קם.
פורסם בעלון השבת 'גילוי דעת'
להארות והזמנת סמינריונים ושיחות לנוער, מוזמנים לפנות לavinoam811@gmail.com