הרב אבינר: הרב קוק לא היה חרדי, אלא כלל-ישראלי

דו"חות משטרה

ש: אני שוטר תנועה הגר בשכונה דתית. אני נותן דו"חות תנועה ואנשים באים אליי בטענות שאני גרוע מכל שוטר אחר. מה לעשות?

ת: אתה עושה טוב מאוד. חזק ואמץ. מעשה בשוטר שבא לשאול את הג"ר וואזנר, על טענות נגדו בגלל שנותן דו"חות. השיב לו הג"ר וואזנר: אם אתה עושה מה שהחוק מחייב אותך, מותר לך וזו מצוה. ומי שעובר על חוקי התנועה יש לו דין רודף. החוקים שומרים מסכנה, ואותו אדם הוא עבריין ומותר לך למסור אותו למשטרה, וזו מצוה. ועוד מעשה באדם שהסיע אותו בשתים בלילה ורצה לחתוך אי תנועה, אמר לו הג"ר וואזנר: סע על פי חוק! מפי הרב חיים דומב.

מרן הרב קוק

ש: למה משייכים את הרב קוק ללאומיים-דתיים? הלא היה חרדי?

ת: מרן הרב קוק היה כלל-ישראלי, גם התנגד לחלוקת עם ישראל לקבוצות במאמרו מסע המחנות במאמרי הראיה 76 וכינה את הביטויים דתיים וחילוניים, שמות הבעל. אלא אנו עם ישראל אחד ומרן הרב קוק שייך לעם אחד.

הפלה

ש: הרמב"ם כותב שאם יש סיכון לאם מותר לבצע הפלה כי לעובר יש דין רודף. אבל הרי אין לו כוונות אז איך יהיה רודף?

ת: אכן יש שמסבירים לא כמו הרמב"ם: העובר לאו נפש הוא או דם האם אדום יותר. ועל שיטת הרמב"ם הקשו קושיות (רמב"ם רוצח א ט. אנציקלופדיה הלכתית רפואית ב 766. וכן הרב דב פרופ' פרימר. לב נדיב 177, 193, 213 - מ"צ).

הלכה בישיבה

ש: מי קובע סדרי תפלה בישיבה - האם ראש הישיבה או אחד הרבנים שבירר את הנושא באורח עצמאי?

ת: אין שאלה. כולם יודעים שיש בנושאים רבים חילוקי דעות, ואלו ואלו דברי אלהים חיים, אך ברור שראש הישיבה הוא הקובע, וכבוד הרב השואל במקומו מונח (פעם הרבי מסטמאר ביקר בישיבת טלז בעיר קליבלנד באמריקה, והתלמידים שאלוהו כל מיני שאלות, אך הוא השתמט או אמר לשאול את רה"י. רה"י הגרא"מ בלאך אמר שהוא למד כי ראש ישיבה לא די לו שיוכל להגיד שיעורים וללמד לתלמידים וללמדם תורה, אלא הוא גם צריך לדעת לפסוק הלכה. עולמות שחרבו עמ' מב - מ"צ).

שער אסוף לרווקה

ש: האם רווקה חייבת ללכת עם שער אסוף או מותר שיהיה פזור?

ת: ודאי אסוף יותר טוב, אבל פזור מותר בתנאי שלא מושך עין (עיין שו"ת יביע אומר ד אה"ע ג - מ"צ).

בנין בית המקדש

ש: כיצד הרמב"ם כותב שבנין בית המקדש הוא ביום ולא בלילה וגם כותב שנשים חייבות (הלכות בית הבחירה א יב), והרי זו מצות עשה שהזמן גרמא?

ת: סתירה ידועה. יש חילוק בין מצות פרט שנשים פטורות ומצות כלל שחייבות. ויש עוד תירוצים (למשל עיין צפנת פענח הל' ת"ת ג ד. קה"י שבועות ט ב. שו"ת בית יצחק או"ח ג. שו"ת מנחת אלעזר ב מז. שו"ת משנה הלכות ו שכו - מ"צ).

ערכים מוסריים בעולם

ש: האם הערכים המוסריים בעולם המערבי הגיעו מעם ישראל? אולי מנצרות?

ת: ודאי מעם ישראל ולא מהבגדבגיטה או מקודקס חמורבי. אבל אף דרך התיווך הנצרות והאיסלם, גם אם היה סילוף, כדברי הרמב"ם מלכים סוף פ' יא.

בעל הטורים

ש: האם בעל הטורים על התורה עם גמטריות זה רציני או תרבות פנאי?

ת: חלילה! הכל רציני וחרדת קודש. אבל זה חלק של פירוש הטור האריך בו הוא גם שיבץ גמטריות כתוספת (יש אגדה כי בעל הטורים חיבר פרפראותיו בלילה אחד. פעם א' הוכיח אביו הרא"ש את בנו ר' יעקב בעל הטורים על שכל עיסוקיו אינם אלא בתורה שבע"פ בלבד ואינו עוסק בתורה שבכתב. נתן הדברים אל לבו ובליל חמישי בשבת ישב כל הלילה וחיבר את ספרו על התורה. ס' קול דודי). על כל פנים יש לעשות תשובה על הביטוי תרבות פנאי כלפי גאון עולם (פעם חתנו של הגרצ"פ פרנק, הרב גרונם לנדא, נכנס לחדר וראה את הגרצ"פ מחפש משהו בספר משנה ברורה. שאל אותו מה הוא מחפש? השיב הגרצ"פ שהוא עוסק כעת בירור סוגיא חמורה בהלכות שבת ומסקנתו לא כמסקנתו של המ"ב. אך הוא מתלבט באיזה אופן לכתוב את דבריו באופן שלא אפגע בכבודו. הרי מחבר מ"ב הוא בעצמו מחבר שמירת הלשון. לכן הוא מחפש מקום במ"ב שהוא דוחה דברי קדמאי. ובלשון שהוא משתמש כלפי אחרים, רשאי גם הוא להשתמש כלפיו, שהרי בוודאי בירר וביסס הדבר על פי ספרו שמירת הלשון, שכך מותר לכתוב ואין בכך שום שאלה. פניני רבינו צבי פסח עמ' לד - מ"צ).

שליח ציבור ואשתו

ש: האם מותר שאדם שאשתו לא צנועה יהיה שליח ציבור?

ת: כן. אין הוא אשם.

גרביים לנשים

ש: האם מותר לאשה ספרדיה להקל לא לגרוב גרביים?

ת: כן. כמובן צריך חצאית עשרה ס"מ תחת הברך. כך פסק משנה ברורה סי' עה. וגם ספרדיות יכולות לסמוך עליו בזה. וכן כתב הגר"ע יוסף (תשובת כתב יד: וודאי ראוי ונכון לכתחילה ללבוש גרביים בכל אופן, ומכל מקום המקלות בזה מסיבה שהיא, יש להן על מה לסמוך. אוצר דינים לאשה ולבת פרק ס אות ד לרב הראשי לישראל ר' יצחק יוסף. וגם הגרש"ז אוירבך כתב שאין לכפות על נשים לגרוב גרביים ומותר להן לסמוך על המשנה ברורה. אורו של עולם 94. עיין גן נעול לרב עמ' 38-37 - מ"צ).

לבישת רדיד

ש: האם ראוי לאשה לעטות שאל?

ת: ודאי שרדיד הוא יותר צנוע ומוזכר ברמב"ם אבל הכל תלוי במנהג המקום כמובאר ברמב"ם עצמו ובפרישה על הטור, ואדרבה בימינו אין ללבוש רדיד בצורה שמושכת את העין (רמב"ם אישות כד יב. יג יג. פרישה אה"ע קטו סק"ט - מ"צ).