"היום נעשה משהו בלתי נשכח
שישאיר זיכרון של שמחה מבורך" (אהוד בנאי)
אני מכיר אנשים שהשיר הזה מעצבן אותם. מה? רק היום נעשה משהו בלתי נשכח? איפה היינו עד היום? מה יהיה מהיום והלאה? רק יום אחד בשנה וזהו?
אלא שניתן לראות את הדברים גם בדיוק הפוך. "היום". לא בגלל שמחר יהיה יותר טוב או פחות טוב, אלא כי האדם מצווה בכל רגע ורגע לעשות את הטוב ביותר כלפי הרגע הנתון. בלי שום קשר לעתיד ולעבר. האמירה של אהוד בנאי (אני מניח שבעקבות חז"ל)- היא לא שבעבר הוא היה רע וגם בהמשך. אלא שכרגע, היום, עכשיו ממש- הוא רוצה לעשות טוב.
גם בפרשה שלנו, רש"י מביא את הציווי המוכר- "היום הזה ה' אלהיך מצוך - בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטוית עליהם"-
לא פעם, במהלך חודש אלול והימים הנוראים, אני מוצא את עצמי תוהה ביני לביני- מה שווה כל התשובה הזאת? הרי ממילא מחר הכל יחזור לקדמותו. והרי גם בשנה שעברה רציתי, והתפללתי והתכוונתי. וכנראה, שגם בשנה הבאה לא הכל באמת יהיה מושלם.
ואז אני נזכר ברש"י הזה ומזכיר לעצמי שבעצם, בעומק, בעומק- אין זה משנה מה יהיה מחר ומה היה אתמול. כרגע משימתי היא להיות טוב. היום. עכשיו. (ולא במקרה ראש השנה מכונה בתנ"ך- "היום"...)
בדומה לזה מופיע הן בבבלי והן בירושלמי שהמשיח אומר שהוא יבוא כאשר "היום אם בקולו תשמעו". מספיק יום אחד שנעשה תשובה- ואז יבוא המשיח. המשיח לא אומר שהוא יבוא כאשר כל עם ישראל יחזרו בתשובה, או כאשר תהיה שנה שלימה של תשובה. הוא דורש דבר פשוט- יום אחד. ובעומק- הוא בעצם דורש, יום אחד של התחדשות, של עשיית טוב. הבנה עמוקה- שאסור לנו להיכנע לאיך שהיינו אתמול או שנהיה מחר.
אני חושב שהיצר הרע הוא זה שכל הזמן דוחף אותנו לשקול מה היה ומה יהיה. ותפקידנו לנשום עמוק, לחייך אליו, לקרוץ לו קריצה שובבה ולהזכיר לו שמשימתנו היא עכשיו להיות טובים. מה יהיה מחר? אה, מחר יהיה 'היום' חדש. אבל את זה כבר לא מספרים ליצר, אה?
להערות והארות- yoel.fra@gmail.com