אגדה (ירושלמי סוטה ט, יג, כד ע"ב; מתורגם):
ופסקו אנשי אמנה...
כאותו רב אחד שהיה קורא מקרא לאחיו בעיר צור.
היו קוראים לו לסחורה.
אמר להם אין אני מבטל עונתי.
אם ראוי הרווח לבוא - יבוא בכל אופן.
שאלות:
(א) באיזה הקשר מובא הביטוי "ופסקו אנשי אמנה"?
(ב) מה לדעתכם פירושו של הביטוי?
(ג) מה עשה הרב בעיר צור?
(ד) לשם מה קראו לו אנשים?
(ה) מה פירוש המילים "אין אני מבטל עונתי"?
(ו) על איזה רווח מדבר הרב?
הצעה לתשובות:
(א) הביטוי "ופסקו אנשי אמנה" לקוח מהמשנה: "משחרב בית המקדש... פסקו אנשי אמנה" (סוטה ט, יב). הסיפור שלפנינו ארע כנראה לפני חורבן הבית ומטרתו להדגים מיהו "איש אמונה".
(ב) פירוש הביטוי "ופסקו אנשי אמנה", בהקשר הנוכחי, הוא שלאחר חורבן הבית כבר אין כמעט (או אין בכלל) אנשים שבוטחים בה' באופן מוחלט, ללא כל צל של ספק.
(ג) הרב למד תורה עם אחיו בעיר צור. מן ההקשר עולה שהיה להם זמן קבוע ללימוד.
(ד) האנשים קראו לרב לצורך ביצוע עסקה דחופה שהייתה מניבה כסף רב. נראה כי ברוב היום הרב עבד, ויחד עם זאת קבע עיתים לתורה.
(ה) הרב לא הסכים לבטל את העת (=הזמן) הקבועה ללימוד.
(ו) הרב מדבר על הרווח (=סכום הכסף) שהיה מרוויח מביצוע העסקה.
נקודה למחשבה:
ראינו כי הרב לא הלך לבצע עסקה דחופה, מפני שהיה בעת הקבועה של הלימוד. נשאלת השאלה: מדוע לא חשש הרב לאובדן הכסף?
תשובה: הרב בסיפור היה "איש אמונה", כלומר הוא בטח בה' באופן מוחלט. ביטחון זה התבטא בכך שהאמין שה' קובע כמה כסף יהיה לאדם, וממילא אם מגיע לו להרוויח סכום מסוים הוא יקבלו בכל אופן; בין אם יבטל את לימודו הקבוע (לצורך עסקיו) ובין אם לא.
תפיסת עולמו של הרב מזכירה את התפיסה החז"לית לפיה פרנסתו (דהיינו הכנסותיו והוצאותיו) של האדם נקבעת על ידי ה' מראש השנה. כך מובא, למשל, בויקרא רבה (לד, יא): "מראש השנה ניגזר על אדם מה שהוא משתכר ומה שהוא מתחסר".
כלומר: מראש השנה נקבע השכר שעתיד האדם להרוויח, כמו גם ההפסד שעתיד הוא להפסיד, במהלך השנה.
"רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו, ואומר מה אוכל למחר? - אינו אלא מקטני אמנה". (בבלי סוטה מח, ע"ב).
כלומר: על-פי ר' אליעזר מי שיש לו אוכל היום (בהווה) והוא דואג שמא לא יהיה לו אוכל מחר (בעתיד) הוא 'קטן אמונה', היות שאינו בוטח בקב"ה שידאג לו ושיספק את פרנסתו גם בעתיד.
מתוך אמרתו של ר' אליעזר על 'קטני אמונה' עולה כי 'גדולי אמונה' הם אלו שבוטחים בה', ללא סייג, שידאג לכל צורכיהם ומחסורם. הלוואי שנזכה למידה כזו של ביטחון.
להערות והארות: orinoy1@gmail.com