יצחק יעקב ועשיו

מה בין איש תם ליושב אהלים? ומה גרם ליצחק לחשוב שאכן עשיו הוא העומד לפניו?

חדשות כיפה הרב ישראל רוזנברג 26/11/03 00:00 א בכסלו התשסד

בפרק כה פסוק כז נאמר: "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" ההקבלה בין עשו ויעקב אומרת כמו שאיש שדה הפוך מיושב אהלים כך איש יודע ציד הפוך מאיש תם, כלומר עשו היה אדם ערמומי כפי טבעו של הציד שמערים על החיה לתופסה. יתכן עוד שעשו היה איש מעשה ויעקב איש תם איש חכמה כמו שכותב רס"ג "איש מחשבה ידען".

בפסוק הבא: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב". יצחק אוהב את עשו כיון שהוא מאכילו תדיר ממה שהוא צד. הציד בפיו של יצחק גורם לו שלא להבחין מיהו עשו. יותר מזה, לא האוכל - אלא כיבוד האב של עשו גורם זאת ליצחק. אולם רבקה אוהבת את יעקב. רבקה מבחינה בדברים שיצחק לא מבחין, בדומה לשרה האומרת לאברהם "גרש את האמה הזאת ואת בנה" ומנגד "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו".

חוסר הבחנה זה גורם לכך שלמרות שיצחק יודע שעשו נושא נשים כנעניות, וזה גורם מורת רוח לו ולרבקה, אין הוא נמנע מלתת את ברכתו המיוחדת לעשו. יצחק רואה בזה מעידה, ולא בעיה מהותית אצל עשו בכורו.

בשעת מעמד הברכה יצחק חש בדבר חשוד לפניו, "הקול קול יעקב והידים ידי עשו". מה מכריע אצלו שאכן עשו עומד לפניו? בפשטות יצחק חושב שאף אחד לא שמע מה שביקש מעשו ויש להניח שטעות לפניו. אבל יש יסוד לומר יצחק יודע שיעקב הוא איש תם, והוא האדם האחרון שיצחק מצפה שיבוא במרמה. לכן יצחק פוסק לעצמו שודאי עשו הוא העומד לפניו.

כשיצחק מגלה שהברכה נגנבה הוא חרד חרדה גדולה עד מאוד. פחד גדול נפל עליו. הברכה, שהיא "היהלום" שלו שרצה לתתה לעשו, נגנבה על ידי אחר. האם מיד ידע יצחק שזה יעקב? לכאורה כן. בפסוק לה נאמר: "ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך". ואולם יתכן שברגע הראשון יצחק לא הבין מי הלוקח את הברכה, ולכן בפסוק לג מובא: "... ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו". ורק לאחר שעשו אומר בפסוק לד "ברכני גם אני אבי" אומר לו יצחק בא אחיך וכו'.

ומדוע נפל עליו פחד גדול? הרי מסיום דבריו בפסוק לג, "גם ברוך יהיה" משמע שיצחק הכיר בכך שהקב"ה גרם שהברכה תגיע ליעקב ולא לעשו? אין בכך סתירה. יצחק הכין את עצמו במשך הרבה שנים לתת את הברכה לעשו. גם כשהוא מכיר בכך שהוא טעה והקב"ה רוצה שהברכה תינתן ליעקב, מבחינה נפשית יצחק חש שהוא איבד את "היהלום" המיוחד שהיה לו. זה טבעו של האדם שהידיעה אינה יכולה להוציא את התחושה הפנימית שאדם בנה וצבר במשך זמן גדול.



לפרשות נוספות לחץ כאן.


מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.