כאשר אנו מתבוננים בהפטרת השבת, שוב נראה כי הקשר בינה לפרשה הינו שטחי, משום שפס' אחדים ממנה מזכירים את הפרשה, בכך שאומר הנביא: "הלא אח עשו ליעקב נאם ד' ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי וגו' ". אך הלא כבר התרגלנו לכך שהקשר בין ההפטרה לפרשה עמוק יותר, קשר תכני הבא להדגיש ולהרחיב בהפטרה את הנקודה המרכזית החורזת בפרשה.
אם נעמיק בהפטרה נוכל לראות שהיא מחולקת לשלושה חלקים, בדיוק כפי שהפרשה מחולקת: בחירת יעקב על פני עשו, גלות וגאולה ואתגרו ומשימתו של יעקב לשאת עליו את משאו ומשא אחיו, קול יעקב וידי עשו.
הפרשה פותחת בלידתם של שני האחים ובהתגלות שזוכה לה רבקה המגלה לה ש"רב יעבד צעיר", זו אכן הסיבה לכך שלהבדיל מנתינת שמו של עשו בו שותפים רבקה ויצחק, בנתינת שמו של יעקב שותף רק יצחק, משום שהוא לא זכה לגילוי אלקי זה ורבקה שידעה את ייעודו האמיתי של יעקב, לא יכלה לתת לו שם שאינו מתאים לו. בעניין זה פותחת ההפטרה כפי שהובא בפס' שכבר הזכרנו המתארים את העדפת האל את יעקב על פני עשו, בגלל מעשיהם ולא באופן שרירותי.
ממשיכה הפרשה בכך שעשו מוכר את בכורתו ליעקב ובכך שרבקה שזכתה לגילוי האלקי וגם משום שיודעת היא את בניה ורואה את המציאות, פועלת כך שיעקב שתפקידו הינו בצדדי הפנים והאוהל יקח על עצמו גם את תפקידו של עשו בחיצוניות ובשדה. לעומתה יצחק אשר משום רוממותו כהות עיניו ואינו רואה את החיצוניות, אלא רק את הפנים שם הכל בר תיקון וגם הציד יכול לרומם את החומר לרוח קיוה שיוכלו שני בניו לשאת יחדיו בעול של עולם הזה ועולם הבא של כהונה ומלכות, שיונהג העולם, בשיתוף תכונותיהם של שני בניו "איש תם יושב אהלים" ו"איש יודע ציד איש שדה". אולם רבקה שכאמור זכתה לגילוי האלקי כי "שני גויים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ורב יעבד צעיר", יודעת שרצון אידילי זה של יצחק לא יוכל לצאת לפועל בשני בניהם ויצטרכו לחכות ליששכר וזבולון שיחלקו ביניהם את הצדדים הרוחניים והחמריים בחינת משיח בן יוסף שהינו הבסיס ומשיח בן דוד הצועד בראש, עד לביאת דוד המלך עליו נאמר "אדמני עם יפה עיניים", כלומר שאוחז בשתי התכונות של עשו ויעקב יחדיו. ולכן אומרת רבקה "עלי קללתך בני", אני קבלתי בנבואה שעל כרחו של אביך ועל כרחך כך צריך להיות והמציאות מוכיחה זאת (ולא שהיתה חלילה קביעה מראש, כי לא נאמר בנבואה שאחד יהיה צדיק ואחד רשע).
זהו כל המשכה של ההפטרה על הקושי שיש בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון כפי שמובא ע"י מלאכי עליו נאמר שאין הוא אלא עזרא השב עם הגולה לאחר הצהרת כורש. שהרי ישנה בעיה בתפקוד ובחלוקה שבין הכהונה והמלכות. ואמנם נבואה זו לא נכתבה לשעתה בלבד, כפי שכבר הזכרנו, שלא נכתבה נבואה אלא אם כן הוצרכה לדורות.
וזו המשכה של הפרשה ביציאתו של יעקב לגלות אל פדן ארם לקחת לו משם אשה, אך זאת לא לפני שיקבל את ברכת אברהם לו ולזרעו אחריו. את ברכת הארץ לפני יציאתו לגלות. זאת משום שלמרות כל רצונותיו של יצחק לשיתוף פעולה בין עשו ליעקב לא היה לו ספק מי הוא הממשיך האמיתי של שושלת אברהם וברכה זו של המשכת הזרע והארץ, צריך יעקב לקבל לפני יציאתו לגלות.
כן ההפטרה המתארת את תקופת שיבת ציון ומתוך כך שהוצרכה לדורות גם את גאולת העתיד, בה אנו נמצאים בעצם ימינו, עם כל הבעיות הנובעות מכך גם בהצלחת שני התפקידים של כהונה ומלכות, רוח וחומר, אך מובטחים אנו כי לסופו של דבר תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ד' צבאות הוא" ובא לציון גואל בב"א.
הקול קול יעקב והידים ידי עשו
ירחם שמשוביץ מחפש את הקשר בין ההפטרת השבת לפרשת השבוע, פרשת תולדות.
