אחריות האדם על עצמו

הצווי על מינוי שופטים ושוטרים נכתב בלשון יחיד לא לחינם. הגיע הזמן לקחת אחריות אישית

חדשות כיפה הרב יעקב הלוי פילבר 13/08/10 00:00 ג באלול התשע

הצו למינוי שופטים ושוטרים, אע"פ שהוא מכוון לכלל הציבור נאמר לישראל בלשון יחיד: "שופטים ושוטרים תתן לך". יש בכך רמז שמעבר למצוה הציבורית להקים מערכת של משטרה ומשפט שתרתיע את העבריינים, יש על כל אחד ואחד מישראל להיות קודם כל השוטר והשופט של עצמו. הדבר מזכיר לנו את המעשה ברבי לוי יצחק מברדיטשב שטייל בערב פסח לאחר ביעור חמץ עם שמשו ברחובות ברדיטשב ופגש בגוי אחד, העמידו רבי לוי ושאל אותו בלחישה: האם יש ברשותך סחורות הבאות מעבר לגבול? יש ויש! השיבו הגוי, ככל אשר תאווה נפשך, ותשובה זו שמע גם מגוי שני ושלישי שפגש בדרכו. הניחם רבי לוי ופנה לרחוב היהודים, פגע באדם מישראל ושאלו: שמא יש בידו משהו חמץ למכור לו, "חמץ?!" נרתע היהודי לאחוריו, "בערב פסח אחר חצות היום, חס ושלום!" וכך היתה תשובת כל יהודי שפגש בדרכו. הלך רבי לוי יצחק לבית הכנסת, פתח את ארון הקודש ופנה ליושב בשמים: ריבונו של עולם, ראה את עמך ישראל, איזה עם נאמן הוא לך. קיסר רוסיא הוא מלך אדיר, ברשותו אלפי שוטרים ומאות אלפי חיילים, יש לו בתי משפט ובתי סוהר להושיב בהם את העבריינים, בכל פינת גבול עומד חייל או שוטר השומר שלא להבריח למדינה סחורה אסורה, ואעפ"כ כמעט כל אזרח שני מבריח ומוכר את סחורתו לכל דורש. ואתה כתבת לנו בתורתך: "לא יראה ולא ימצא לך חמץ בכל גבולך", ולא העמדת עלינו לא שוטרים ולא חיילים, ואעפ"כ אין אפילו משהו חמץ בבית ישראל בשעת האיסור.


אין אנו יכולים להתכחש לצורך של גורם ההרתעה בחברה האנושית, כבר אמרו חז"ל (אבות פ"ג מ"ב): "אלמלי מוראה של מלכות איש את אחיו חיים בלעו". אבל מי שחושב שבמערכת הרתעה בלבד יוכל למנוע את הפשע הריהו חי בטעות. הטיפול הראשוני במניעת הפשיעה הוא באמצעות החינוך, אבל גם כאן לא כל מערכת חינוכית ולא כל תוכנית למודים נותנת את התשובה הנכונה לפשיעה ולעבריינות, וכבר אמרו חז"ל (קידושין ל ב): "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין". באגרותיו (אג קע) כותב הראי"ה: "מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת, שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר". החינוך צריך להכשיר את האדם שידע לתפקד בחייו בצורה נכונה ומתוקנת, שלא יהיו בה קלקולים ולא עיוותים, אלא לעשות טוב וישר. וממשיך שם הראי"ה: כי מאז אברהם אבינו שיצא להודיע בעולם אמת זו, הכירה כנסת ישראל כי הקריאה בשם ד והשרשת ידיעה זו בעולם היא ההכשרה היותר בטוחה להגדיל את יושרו וטובו של האדם, ולכן יש להציב במרכז החינוך היהודי את לימוד התורה ההלכתית המחשבתית והרגשית, ושאר המקצועות הבאים להכשיר את האדם למלחמת החיים יש להם מקום אך כמדרגה שניה של החינוך ולא עצם מטרתו.


גם הנורמות והסביבה החברתית משפיעות על תפקודו של האדם. חברה שאין בה קווים אדומים, ומאפשרת מתירנות בחיי היום יום שלה, לא תופתע מכשלונות חינוכיים. מחדל זה מתארים לנו חז"ל (ברכות לב א): " משל לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צווארו והושיבו על פתח של זונות - מה יעשה הבן ולא יחטא?!". חברה השוטפת את בניה בסרטי מין לא תתפלא על ריבוי מקרי האונס בקרבה. חברה המציגה סרטי פשע ורצח, לא תופתע מתופעות של אלימות ושפיכות דמים. כל עוד תתעלם החברה מגורמי החטא ותתמקד במערכת ההרתעה והענישה בלבד, אין סיכוי שתצליח להתגבר על הפשיעה. החברה הישראלית חייבת לקחת את עצמה בידיים, לא לתת למופקרים ורודפי בצע לשלוט עליה, היא חייבת להחזיר את האדם אל המחויבות המוסרית שלו לעשותו אחראי על גורלו, ככתוב: "שופטים ושוטרים תתן לך" שכל פרט ופרט יהיה השופט והשוטר של עצמו.