שאלות-
1. "כי תקנה עבד עברי"- מדוע אדם מוכר את עצמו להיות עבד?
2. אם אדם הרג בשגגה, מה הדין שלו?
3. התורה אומרת שאם שור נוגח אדם או בהמה, בעליו צריכים לשלם במקרים מסויימים. איזו הלכה דומה קיימת גם בימינו?
4. "מכשפה לא תחיה"-מה הבעיה במכשפות?
5. "אלמנה ויתום לא תענון"-מהי אלמנה ומהו יתום? מדוע דווקא אליהם צריך לנהוג בעדינות?
6. "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"-כיצד אנו יודעים שהעוף והבשר שאנחנו אוכלים הוא כשר?
7. התורה מצווה להשיב אבדה, אפילו של שונא שלנו. מדוע מצווה להשיב אבידה?
8. תנו שני תנאים שצריכים להיות כדי להשיב אבידה לבעליה.
9. "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"- סיפרו שני טעמים מדוע התורה מצווה אותנו לא לעשות מלאכה בשבת.
10. פינת ההלכה- "לא תבשל גדי בחלב אמו"-האם אסור רק 'לבשל' בשר וחלב יחד? האם רק 'גדי'?
תשובות-
1. רש"י מסביר "תקנה מיד בית דין שמכרוהו בגנבתו". כאן מדובר באדם גנב, וכדי לחנך אותו בית הדין מוכרים אותו ליהודי תלמיד חכם שילמד אותו מידות טובות. בהמשך התורה מספרת על אדם עני שמוכר את עצמו כי אין לו כסף לחיות.
2. הוא נמלט ל 'עיר מקלט'. עיר מיוחדת ששומרת על מי שרצח בשגגה, כדברי הרמב"ם בהלכות רוצח- "כל ההורג בשגגה גולה ממדינה שהרג בה לערי מקלט, ומצות עשה להגלותו"
3. אם הרכב של המשפחה פגע באדם או ברכב אחר, אנחנו חייבים לשלם.
4. המכשפות לא האמינו בד', אלא באלילים ובקסמים. אנחנו מאמינים בד', ולא בקוסמים ומכשפים. וכתב הרמב"ם בהלכות ע"ז את הבדל בין מכשף אמיתי למתחזה (ושניהם אסורים)- "המכשף, חייב סקילה. והוא שעשה מעשה כשפים; אבל האוחז את העיניים, והוא שייראה שעשה והוא לא עשה- לוקה מכת מרדות, מפני שלא עשה"
5. אלמנה היא מי שבעלה נפטר. יתום הוא ילד שהוריו נפטרו. צריך לסייע להם כי קשה להם יותר מרוב האנשים, ורש"י כתב על ההבדל בינם לשאר אנשים- "הוא הדין לכל אדם שאסור לענותו, אלא שדבר הכתוב בהווה, לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם"
6. מחפשים חותמת כשרות של הרבנות על האוכל. תלמידי חכמים יודעים את ההלכות מה כשר ומה לא, וכיצד לתת תעודת הכשר
7. מה ששיך לאחרים, שייך לאחרים. כמו שהיינו רוצים שיחזירו לנו מה שאבד לנו, כך אנו נוהגים כלפי אחרים
8. סימנים מיוחדים על האבידה, ושהבעלים רוצים אותה בחזרה, ולא זרקו אותה למשל, כדברי הרמב"ם בהלכות אבידה- "בא בעל האבידה, ונתן סימנים מובהקין, מחזירין לו"
9. כדי שינוחו העובדים וחיות המשק- "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר", וכדי לזכור את בריאת העולם בששה ימים בידי ד'
10. אסור לבשל, להנות (למשל למכור) ולאכול. לא רק גדי אלא כל בהמה שבושלה בחלב. וחז"ל הוסיפו גם עוף וחיה