רמזי קורונה בשמותיהן של בנות צלפחד | פרשת מטות-מסעי

יעל לוין מעניקה מדרשי שם פרטניים לכל אחת מבנות צלפחד, המוסבים על ימי הקורונה

ד"ר יעל לוין 19/07/20 08:21 כז בתמוז התשפ

פרשת השבוע, צילום: shutterstock
פרשת השבוע, צילום: shutterstock

מבוא

בנות צלפחד מוזכרות בשמותיהן בארבעה מקומות בתנ"ך. הן נמנות תחילה בפרשת פינחס במסגרת מפקד בני ישראל בערבות מואב בתור בנותיו של צלפחד בן חפר, צאצאו של מכיר בן מנשה (במדבר כו, כט-לד). בהמשך הפרק (שם, נב-נו) מובא הציווי לחלוקת הארץ, ובראש פרק כז (א-יא) מאוזכרת תביעתן לזכות בנחלה; עמידתן לפני משה רבנו, פנייתו לה' וקבלת מענה לטובת עניינן. הפרק החותם את ספר במדבר בפרשת מסעי (לו, א-יג) מתייחד לפרשת בנות צלפחד, ומביא בראשיתו את פנייתם של ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה, שהעלו את החשש שנחלת בנות צלפחד תעבור לשבט אחר. משה הנהיר את ההלכה הנוגעת לנחלת הבת והדגיש כי על בנות צלפחד להינשא לבני אותו השבט. בנות צלפחד נמנות שם בשמותיהן בהקשר לנישואיהן לבני דודיהן. פרשת בנות צלפחד מובאת אף בתמציתיות בספר יהושע (יז, א-ד) בתיאור חלוקת הארץ לשבטים ושמותיהן מתפרשים.

במניין בנות צלפחד בשתי הופעותיו בפרשת פינחס וכן בספר יהושע סדר אזכורן הוא כלהלן: מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה. לעומת זאת בפרשת מסעי מצוי חילוף, ותִרְצָה נמנית שנייה ונֹעָה אחרונה. נודעים שינויים ברשימות השמיות הללו בנוגע להימצאות או לאי הימצאות ואו החיבור קודם לשמות אלה. בספרי במדבר (פנחס, קלג, מהדורת כהנא, ב, עמ' 444–445) מועלית האפשרות ש"כל הקודם במקרא קודם במעשה", אולם השקפה זו נדחית ומסיקים שכולן שקולות זו לזו. לעומת זאת בבבא בתרא (קכ ע"א) מובאת דעה לפיה בפרשת פינחס מנאן הכתוב דרך חכמתן ואילו בפרשת מסעי מנאן דרך גדולתן. אולם תנא דבי רבי ישמעאל חולק וסובר שבנות צלפחד שקולות היו, ומובאת כסיוע ההנמקה הבאה: המילה "ותהיינה" (במדבר לו, יא) מורה ש"הויה אחת לכולן". 

מדרשי שמות של בנות צלפחד

בספרות חז"ל עצמה אין מובאים מדרשי שמות של בנות צלפחד. לעומת זאת בפירוש התורה המיוחס לרוקח, שאיננו חיבורו של הרוקח עצמו אלא מעשה ידי חכם אנונימי מחוגי חסידי אשכנז, מצוי קטע ובו הסברים אטימולוגיים לשמותיהן. וכך נאמר: "'מחלה' 'נועה' שיר במחולה ומחלה פני השם ומחוללת לו. 'נועה' מנענעת, כמו 'מנענעים' (ראו שמואל ב ו, ה) כלי שיר. 'חגלה' מחוג וגילה. 'מלכה' הצריכה להימלך משה מפי הגבורה. 'תרצה' מרוצה ורוצה רצון קונה" (פירוש הרוקח על התורה, מהדורת קלוגמאנן, במדבר כו, לג, עמ' קיג). 

קטע פרשנות זה זכה להידרשות מפורטת במאמר פרי עטו של פרופ' אפרים חזן ("ושם בנות צלפחד", דף שבועי 1023) וכן במאמר פרי עטי (דף שבועי 1025). במרבית השמות ניתן למצוא שורשים המבטאים תנועה. מבחינה רעיונית מציין פרופ' חזן שאפשר לומר שהפרשן "מוצא בשמותיהן אהבת השם ודבקות בקב"ה, חכמה, שמחה ושלמות עם עצמן ועם קונָן. ומכלל התכונות ניתן ללמוד על זריזות, חריצות ועשייה". עיון פרטני במדרשי השמות הללו ובמקורותיהם שהתקיים על ידי, מעלה כי מדרשי השמות המתייחסים לדמויותיהן של מַחְלָה, נֹעָה ותִרְצָה מיוסדים על מקורות בספרות חז"ל. 

במאמרים אחדים הצעתי מערכים נוספים של מדרשי שמות של בנות צלפחד. כך במאמר "ואלה שמות בנות צלפחד" (אתר כיפה, ג' אב תשע"ו) העליתי תבנית הידרשות נוספת המתייחסת לעולמן הרוחני של הנשים הללו. הצעה אחרת לפרשנותם של שמות בנות צלפחד הוזכרה במסגרת מדרש חדש שיצרתי המיוסד על המקורות, ואשר תולה את שורשיהם של מעשי בנות צלפחד בפועלה של מרים הנביאה (ראו "מדרש 'בנות צלפחד – בנות דמותה של מרים הנביאה'", אתר כיפה, ט"ו בתמוז תשע"ט). במדרש זה הענקתי ביאורים אחדים לכל אחד משמותיהן של נשים אלו.

לפני שבועות אחדים הצבתי תבנית נוספת לפענוח האטימולוגיה של שמות בנות צלפחד בדרשה בעלת אופי הומוריסטי "הדרשה שתמנע ממועמד לכהן כחבר כנסת" (אתר כיפה, כ"ט בסיוון תש"ף). דרשה זו מבארת את שמותיהן בהוראה שלילית, כמו גם את מפעלן, תוך הנגדת מעשיהן לאלה של אסתר המלכה ורחל אמנו. 

רמזי קורונה

כבר בראשית ימי הקורונה החלו אישים שונים לציין רמזים וקישורים בין עניינים הנוגעים לקורונה ובין מקורות תנ"כיים, מקורות בספרות חז"ל ובספרות הראשונים והאחרונים, כל זאת בבחינת "ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא". בין היתר הוסבה תשומת הלב לכך כי באופן מופלא ביותר נגיף הקורונה הוא בצורת כתר, ועניין זה נקשר באופנים שונים לרעיון של כתר המלכות של ה', בהתאם לנאמר בקדושה "כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ" ובתפילות הימים הנוראים "וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה". תפיסה זו ניצבת אף בבסיס שירו הנודע של ישי ריבו "כתר מלוכה". 

בדברים הבאים אני מבקשת להלך בדרך זו ולאזכר זיקות והרמזות בין כל אחד משמותיהן של בנות צלפחד לבין מאורעות הקשורים למחלת הקורונה ולעולם החדש שאליו התוודענו לפני חודשים אחדים.

מגפת הקורונה בהתגלמותה הנוכחית, במה שמכונה בימים הללו בידי רבים בתור "הגל השני" התגברה לאין שיעור ולאין ערוך בתקופה האחרונה, ובראשית חודש יולי עלה מספרם היומי של הנדבקים בנגיף לכדי אלף לערך, ובהמשך הזמן, בימים האחרונים עלה מספרם לכדי אלף וחמש מאות לערך. אם כן, במהלך השבוע שחל בו קריאת פרשת פינחס, הכוללת לראשונה את עניינן של בנות צלפחד, התרבתה במידה ניכרת כמות החולים, והוא הדין עתה בשבוע של קריאת פרשות מטות-מסעי, שאף בה מוזכרות בנות צלפחד, שמספרם היומי של החולים החדשים מוסיף להיות גבוה.

נציג עתה את מדרשי שמות בנות צלפחד לפי סדר שמותיהן בהופעתן הראשונה בפרשת פינחס ששם נאמר: "וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה". השם "מַחְלָה" יכול לרמוז בהקשר שאנו דנים בו למחלת הקורונה. לצד זאת, משמעויות נוספות שאפשר להזכיר בזיקה אליו הן לשון ייחול וקיווי לקב"ה (ראו "ואלה שמות בנות צלפחד") וכן לשון חילוי פני אבינו שבשמים (ראו "מדרש 'בנות צלפחד – בנות דמותה של מרים הנביאה'").

השם "נֹעָה" מתבאר כאן בדומה להסבר שהוענק לו בביאור המיוחס לרוקח בהוראה של תנועה, מוטיב שזכה להרחבה במדרשי שם נוספים שנקשרו לדמות זו. מגפת הקורונה הביאה לשינויים בניידות של האוכלוסייה בארץ. זאת באופן שכמעט ולא ניתן היה מנקודת זמן מסוימת ואילך לנסוע בחופשיות לחו"ל. וכשם שבנות צלפחד חיבבו את הארץ (ראו בין היתר ספרי במדבר, פנחס, קלג, מהדורת כהנא, ב, עמ' 444, 447; תנחומא בובר, פנחס, ז, עמ' 153), הרי שהיינו עדים לנהירה של ישראלים רבים בחזרה לארץ, וכן לעלייתם של יהודים בתקופה הזאת, וקיים צפי בשנים הקרובות לבואם של יהודים רבים. 

"חָגְלָה" יכול להתבאר בזיקה לקורונה במשמעות של "גל", בהקשר לצירוף השגור בזמננו של דיבור במונחים של "גל שני" שהתעורר לאחר דעיכתו של הגל הראשון בעקבות הסגר. ביאור השם "חָגְלָה" במשמעות זו ראשוני הוא למדרש הנוכחי. הוראה אחרת שאפשר לשייך לשם זה היא לשון גילוי שכן פועלו של בורא עולם מתגלה וניכר היטב מאחורי כל המאורעות הקשורים לקורונה.

השם "מִלְכָּה" רומז למלכות ה' ולהיבט של מוטיב הכתר הקשור לקורונה ולכתר המלוכה. מבחינה זו אפשר להשקיף על שם זה כמבטא את הרצון והשאיפה של המלכת בורא עולם עלינו, בבחינת "לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁ-דַּי". כל זאת גם על רקע התפיסה שהושמעה מראשית ימי הקורונה על כך שימים אלו מקרבים אותנו לביאת המשיח ולגאולה השלמה.

הכינוי "תִרְצָה" מעורר הד להיבטים אחדים הכרוכים בתקופה שאנו שרויים בה. שם זה טומן בחובו את השורש "רצה" מלשון רצון, וניתן לומר שהוא קשור לרצון הקיים בקרב רבים בציבור הדתי להתקרב לבורא עולם דווקא בימים שבהם מצויות הגבלות על תפילה כסדרה ועל עולם לימוד התורה, ולגעגועים לסדר העולם הדתי מלפנים; לעולם בית הכנסת ולחיים הדתיים שהכרנו קודם הגעת המגפה. אפשר אף לראות את שינוי סדרי בראשית שהביא עמו נגיף הקורונה כמתייחס למילה "צרת" האצורה בשם "תִרְצָה" בשיכול אותיות. שם זה אף צופן בחובו את השורש "רצה" מלשון ריצה, ומבחינה זו גם כאן מצוי המוטיב של תנועה, או לחלופין של הגבלתה במהלך הקורונה. כזכור, בתקופת הסגר אסור היה לאזרחים לצאת לריצה למרחק של למעלה ממאה מטרים ממקום מגוריהם. 

אף את השם "צְלָפְחָד" אפשר לקשור למאורעות הכרוכים בקורונה. השתרש בפי הבריות השימוש הרווח בהיגד "בצל הקורונה" בהקשרים רבים, ולמעשה הוא מוסב על היבטים מרובים הנוגעים לחיי היומיים מני ראשית המגפה. (חיפוש בגוגל מעלה למעלה ממיליון אזכורים של אופן התבטאות זה). מצד אחד ניתן לומר כי החיים בצל הקורונה הם לכאורה חיים ב"צֵל פחד".

אולם מצד שני, ניתן לדרוש את השם "צְלָפְחָד" אף על דרך החיוב. כך אפשר לומר שהוא כולל את המילים "צֵל" "חַד", במובן של לחסות בצל בורא עולם שהוא חַד יָחִיד וּמְיֻחָד. ושמא האות פא מסמלת את הפה, ואת הצורך לעטות מסכה. באורח דומה ניתן לסבור שהשם "צְלָפְחָד" מעורר בחלקו הראשון הד לשם "בְּצַלְאֵל"; כנגד החיים בצל הפחד והחשש, למי שחש כך, אפשר לחיות "בְּצֵל אֵ-ל", מתוך אמונה וביטחון בבורא עולם, כמו שאנו מוצאים בין היתר בפסוקים המוכרים "ה' שֹׁמְרֶךָ ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ" (תהילים קכא, ה), "מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱ-לֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן" (שם לו, ח). זאת מתוך השלכת יהבנו על ה', בבחינת "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדות" (שם קל, ז, ועיינו שם קלא, ג), וכפי שהראנו השם "מַחְלָה" מבטא לשון קיווי וייחול לקב"ה

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר