וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה… וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה… (בראשית פרק טו פסוקים יג-טו).
אכן אברם קיבל תשובה לשאלתו: "וַיֹּאמַר אֲדֹנָ-י אלוקים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?", אולם התשובה, למרות שיש בה הבטחה לירושת הארץ, איננה קלה בכלל: בשורה נוראה מתבשר כאן אברהם אבינו, שעתידים בניו לעבור דרך מכשולים איומה בדרך אל הארץ המובטחת.
כמובן נשאלת השאלה מדוע? על מה באה הגזרה? בשאלה זאת כבר נתעסקו חז"ל (תלמוד בבלי מסכת נדרים דף לב עמוד א): "אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר: מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגרייא (גיוס לצבא) בתלמידי חכמים, שנאמר: 'וירק את חניכיו ילידי ביתו', ושמואל אמר: מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה, שנאמר: 'במה אדע כי אירשנה'; ורבי יוחנן אמר: שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה, שנאמר: 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'." (כדאי לעיין בדבריו הנפלאים של המהר"ל בספרו גבורות ה' פרק ט המסביר בעומק את דברי חז"ל אלו)
אנו ננסה להסביר באופן נוסף את דברי שמואל. שתי שאלות שואל אברהם אבינו את ה' בפרקנו על שתי ההבטחות, אלא שיש הבדל גדול בשאלות וממילא גם בתשובות. על הבטחת הזרע מקשה אברהם: "מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר: וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי", וכשה' עונה לו: "וְהִנֵּה דְבַר ה’ אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ זֶה כִּי אִם אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ", הרי הוא: "וְהֶאֱמִן בַּה’ וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה". לעומת זאת ביחס להבטחת הארץ הוא אינו מאמין אלא דורש הוכחה ואות "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה?".
ההבדל נעוץ בתוכן ההבטחה: הבטחת הזרע היא הבטחה שתתחיל בפועל בחיי אברהם אבינו ועל כן אין בה כל הרהור, אולם ביחס להבטחת הארץ הרי מדובר על דבר עתידי שיוגשם רק בעוד מאות שנים: מי אמר שהדור הרביעי יהיה ראוי לירושת הארץ?
כאן ה' מסביר לאברם אבינו את מקור הביטחון שהבנים יהיו ראויים: יש בטחון רב שעם ישראל לדורותיו ימשיך את דרכו של אברהם אבינו עמוד החסד. זרעו של אברהם ירד אל תוך הגלות הקשה, שם יחוש טעמה של עבדות, וכך יזכור לעולמים את הצורך בבניית חברה מתוקנת יותר. כשרגליו יעמדו על הר סיני ישמע ויפנים את הקול: "לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ ה’ אלקיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ ה’ אלקיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת" (דברים פרק ה וכן עוד מצוות רבות מאותו הטעם). אין כאן ענישה על חטא אלא חינוך של עם שלם לדרכו של אברהם אבינו: "כי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט " (בראשית פרק יח פסוק יט)