סגור
חדשות כיפה

זכור את אשר עשה ה' א-להיך למרים

הרחקתו של המצורע אל מחוץ למחנה היא הלכה כללית, הנוגעת לגברים ולנשים כאחד, ואין לראות בה עניין מגדרי. הערות על תוכן שירה של הזמרת נרקיס "מרים"

צילום: מתוך יוטיוב

כוכבה של הזמרת הדתית נרקיס דָּרַךְ בתקופה האחרונה בשמי המוזיקה הישראלית, והיא השיקה לא מכבר את אלבום הבכורה שלה "בוא נדבר אמת", הכולל תשעה שירים. מילותיהן של שמונה מתוך השירים הללו נכתבו בידי נרקיס עצמה. אחד השירים באלבום הוא "מרים".
זהו מעין שיר מחאה המתייחס להרחקתה של מרים הנביאה אל מחוץ למחנה בעקבות חטאה, כאנלוגיה למעמדן של הנשים בחברה הדתית. כפי שהתבטאה הזמרת בראיון לידיעות אחרונות מחודש יולי 2018: "'מרים', הסינגל שיצא עתה,
הוא בעצם שיר מחאה. מרים היא בשבילי דמות מתוך המקורות, שהיא בעצמה הייתה מורחקת מתוך המחנה. והיום אני מרגישה שהשיח חוזר להיות כאילו, לחזור חזרה לנשים המנהיגות החזקות, לנשיות החדשה, שקורית היום (הכוונה בחברה הדתית - י"ל), ואני מרגישה שזה מדבר את הקול הזה, את הקול הנשי הזה. זה הכוח האמיתי".

הבית הפותח את השיר "מרים" מתייחד למעמד ההוד של מרים בקריעת ים סוף, בשעת אמירת שירת הים יחד עם הנשים. במועד זה, בהתאם לשיר של נרקיס, שלחו בה המלאכים אור. עיקרו של המשך השיר פרי יצירתה מתייחס למעשה מרים; לחטא ולעונש הצרעת. כך נאמר בין היתר כי מרים אספה לתוך גופה "פגמים שאין לשכוח" ושמו אותה בצד: "מי זה בא אליך /  סגר את עיניך / שם אותך בצד". הקטע המסיים קורא למרים לצאת ולראות כיצד העם כולו מחכה לה.

ניתוח השיר

גם אם השיר "מרים" משקיף על המאורעות שאירעו את מרים בצורה סימבולית ומבקש לבטא ולהביע עמדה עקרונית בעניין מעמדן של הנשים בחברה הדתית בזמננו, נודעת בעייתיות מבחינה אמונית בהצגת הדברים כפי שהוצגו. שכן הקטע "מי זה בא אליך / סגר את עיניך / שם אותך בצד" הוא מעין התרסה על מה שנעשה למרים, ואולם הרחקתה מן המחנה נעשתה בצו א-לוהי, כמו שנאמר מפורשות במקרא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף" (במדבר יב, יד). בספרי בהעלתך (קו) נזכר שהקב"ה הסגיר את מרים, טימאה וטיהרה.

אם כן, השיר "מרים" טומן בחובו מעין ערעור על פועלו של הקב"ה ומושמעת טענה לפיה העונש אשר הושת עליה היה כביכול בלתי ראוי ובלתי מוצדק. מצויה כאן אפוא מעין קריאת תיגר על מעשיו של ה', וקיימת לכאורה בעיה אמונית בשיקוף הדברים בצורתם זו. חיוני להכיר בכך שנודע הבדל והפרש עצום בין העובדה שמרים הורחקה מהמחנה בצו א-לוהי לבין מעמדן של הנשים בחברה הדתית בזמננו, שבחלקו נובע גם מהיבטים סוציולוגיים. מבחינה זו חובה לומר שאין הנדון דומה לראיה ולא קיימת בשיר "מרים" זהות בין המשל לנמשל, ולא ניתן להקיש בין שני העניינים הללו שמחברת השיר ביקשה לְדַמּוֹת ביניהם.

יתירה מכך, נקודה מרכזית ומכרעת היא שהרחקתה של מרים מן המחנה לא הייתה במובהק עניין מגדרי כלל ועיקר, אלא זהו העונש שהיה מושת אף במקרה שבו גבר היה חוטא בחטא הזה. בהקשר זה יש להזכיר כי בפרשת "כי תצא" מובאת ההלכה הכללית הנוגעת לאדם שפורחת בגופו צרעת, והדבר מודגם במרים הנביאה: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כד, ח-ט).

לפי הנאמר בספר ויקרא המצורע אמור להימצא מחוץ למחנה: "וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג, מה-מו. ועיינו "תורה שלמה" על אתר). הרמב"ם מציין בהלכות טומאת מצורע (י, ז) בצורה מסכמת כי מושבו של המצורע הוא מחוץ למחנה: "דין המצורע שיהיה לו מושב לבדו חוץ לעיר שנאמר 'מחוץ למחנה מושבו' ודבר זה בעיירות המוקפות חומה בארץ ישראל בלבד". אם כן עולה כי אין איפה ואיפה בין נשים לגברים בכל הקשור להרחקתו של אדם שהצטרע אל מחוץ למחנה.

כמו כן חשוב לציין כי לא זו אף זו, אנו מוצאים כי לפי הנאמר בתנ"ך לא מרים לבדה הצטרעה כי אם אף משה הפך הוא עצמו מצורע לשעה קלה על שסבר שבני ישראל לא יאמינו לו ולא ישמעו בקולו (שמות ד, א): "וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וַיָּבֵא יָדוֹ בְּחֵיקוֹ וַיּוֹצִאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג. וַיֹּאמֶר הָשֵׁב יָדְךָ אֶל חֵיקֶךָ וַיָּשֶׁב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ, וַיּוֹצִאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ" (שם שם, ו-ז. ועיינו "תורה שלמה" על אתר). בנוסף, חיוני להזכיר שקיימות דעות בספרות התנאים המטעימות שאהרן נענש אף הוא בצרעת על שנטל חלק בלשון הרע שיזמה מרים, ובדומה לצרעתו של משה היה זה לשעה קלה (ראו בין היתר ספרי, בהעלתך, קה; שבת צז ע"א). אם כן, לפי מקורות אלה עולה כי משה לקה בראשית דרכו במצרים בנגע הצרעת, ובהמשך נתנגעו מרים ואהרן, ונמצאנו למדים לפי תפיסה זו כי כל שלושת בני עמרם ויוכבד לקו בצרעת, ולא מרים לבדה.

סיכום

העולה מתוך עיוננו זה הוא כי אם אנו הנשים רוצות וחפצות לומר את דברינו בנקודות הראויות, עלינו גם ליטול בתור מושאי התייחסות, מערכי השוואה ראויים ונכונים. כפי שהראינו, אין זה מן הנכון לערוך גזירה שווה והיקש בין הרחקתה של מרים מהמחנה לבין מעמדה של האישה ביהדות בזמננו.

נקודה נוספת הראויה לאזכור היא שהזמרת נרקיס מעמידה במוקד השיר "מרים" את מעשה מרים. אולם היא אינה נותנת בשיר זה ביטוי לתפיסה כי לאחר ריצוי עונשה – שבה מרים כלפנים למתכונתה הקודמת בתור אחת ממנהיגי העם (ראו בהרחבה מאמרי "'שלח לך אנשים': למה לא מרגלות?", אתר כיפה, כ"א בסיוון התשע"ז).

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אברי גלעד צילום: פלאש 90. אורן נחשון

אברי גלעד מכחיש: לא כתבתי את הטקסט המיוחס לי

קרא עוד