תורה של ענווה

מצוות פרה אדומה מזכירה לאדם כי לשכל האנושי ישנן מגבלות. לא כל דבר צריך להבין ולדעת.

חדשות כיפה הרב חיים רטיג 30/06/11 12:41 כח בסיון התשעא

תורה של ענווה
Robert_Scarth-cc-by-sa, צילום: Robert_Scarth-cc-by-sa

אחת המצוות המופלאות היא מצוות פרה אדומה, מצווה זו נקראת חוק, מצווה ללא טעם מעשי, ללמדנו, כי לא כל דבר בתורה אנחנו מבינים או יכולים להבין. הדור שלנו הוא דור דעה, גם קטנים שבתוכנו רוצים להבין ולדעת, מדוע להתפלל, מדוע אנחנו צריכים להניח תפילין. האם אפשר להיות יהודי טוב ללא קיום מצוות וכדומה. באה התורה ובצורה חריפה אומרת "באתי משמים מעל הראשים שלכם, ולכן קצת ענווה לא תזיק, לא כל דבר אפשר להבין" בשפה מודרנית נקרא לזה מגבלות השכל האנושי.

זה לא שאין טעם למצוות פרה אדומה, שבאה לקנח צואת העגל, עגל הזהב. כי עגל הזהב שמבטא את הרצון להגשמה של מושגים ורצון לגשמיות כמרכזם של החיים מביא הרבה טומאה לעולם, ובמיוחד טומאת המת. הפרה האדומה שנשרפת והופכת לאפר, מגלה כי דווקא הביטול של היש, ההבנה כי הגשמיות היא רק כלי למעמד רוחני נעלה, מטהרת את האדם הפרטי, וביותר את הקבוצה הלאומית.

מכאן יוצא שהאדם שרובו מצוי בעולם החומרי, צריך לדעת כי העולם הרוחני שמעליו חשוב לאין ערוך, ולא תמיד הוא יוכל לקבל הסבר לכל מהלך שנקבע בעולמות העליונים. מתן תורה פתח לנו צוהר שמימי לראות מה למעלה מאיתנו, התורה היא מתנה טובה שה' נתן לנו מבית גנזיו, ועליה נאמר "כזה ראה וקדש, כזה ראה וקבל", בחינת "נעשה ונשמע".

הטהרה היא אבן יסוד בעולם היהודי, שאיפה לנקיות ולטהרה גשמי ורוחנית מזככות את האדם מעלות אותו למדרגה רוחנית גבוהה, המטרה שלנו היא לעלות ממדרגת הפרה הלוחכת עשב אל מדרגת האדם המדבר דיבור של קודש. מתוך האפר של הפרה עולה טהרה רוחנית גדולה, כי כשהאדם מבטל עצמו אל ה' ומקבל את חוקיו כעבד העושה את דבר רבו גם אם הוא לא מבין אותו, הענווה היא הכלי היסודי לתיקון פרטי ולאומי.

תורה נמשלה למים, כמו שמים יורדים רק למקום נמוך, כך התורה אינה מתקיימת אלא באדם שלומדה מתוך ענווה וביטול, רק אדם ששם את קיומו החומרי בצד וישן על הארץ, אוכל פת במלח וחי חיי צער רואה בטהרתה של תורה, זוכה הוא לקבלת תורה מיוחדת, בבחינת הזהרו בבני העניים שמהם תצא תורה שנאמר "יזל מים מדליו".

בארצנו ובמדינתינו התורה צומחת וגדלה, יש שיעורים רבים, בתי מדרש ומעשים טובים, גם של נוער וגם של מבוגרים, גם של נשים וגם של גברים, זה מרחיב את הדעת ומשמח את הלב. עלינו כולם להתגייס להעמיד חיילים לתורה, ולחזק יותר את העשייה הרוחנית, כי אין לדבר סוף. התרבות היהודית התורנית שמתפתחת, עתידה להאיר את הארץ כולה באור יקרות, ולהנחיל לנו י"ש עולמות של שמחה אהבה שלום ורעות, ויהי רצון שיהא זה במהרה.