והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם – לפרשת ויגש

יוסף מתוודע לאחיו.
ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו.
האחים אינם מסוגלים לענות ליוסף שנמכר על ידם למצרים ועתה הוא השליט בכל הארץ. האחים אמנם אינם מסוגלים לענות אותו, אך יוסף ממשיך בנאום:
ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה. ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם. כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר. וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה. ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים. מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד. וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך. וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך. והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם. והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה.

אנו נעסוק בסופו של הנאום: "והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם".
מה על האחים לראות? מה פירוש "כי פי המדבר עמכם"?

אומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה צג): "והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש".
יוסף מנסה להוכיח להם שהוא אכן יוסף אחיהם, והוא עושה זאת על ידי הדגשת העובדה שהוא כמותם מדבר בלשון הקודש.
כך גם תרגם אונקלוס: "והא עיניכון חזין ועיני אחי בנימין ארי כלישנכון אנא ממליל עמכון".

פרשנים נוספים הבינו שהביטוי "כי פי המדבר אליכם" משמש כראיה לאחים שאכן הוא יוסף אחיהם, והראיה היא שפת הדיבור:
כך כתב רש"י:
והנה עיניכם רואות - בכבודי, ושאני אחיכם, שהרי אני מהול ככם. ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש.
וכך כתב ראב"ע:
והטעם שהיה מדבר בלשונם עמם בלא מליץ.
עד כה כל התקשורת בין יוסף לאחיו לא היתה ישירה אלא דרך מתורגמן, עובדה שגרמה לכך שהיו האחים מרשים לעצמם לדבר ביניהם בלשון הקודש אף בפני יוסף, ככתוב (פרק מב, פסוק כג):

ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת. ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש. והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינֹתם.
וכעת יוסף מדבר עימם ללא מליץ. הוכחה שהוא אכן יוסף.

הרלב"ג לא קיבל גישה זו:
ואנקלוס תרגם 'ארי בלישנכון אנא ממליל עמכון', הורה על זה שהוא לקח ראיה שהוא יוסף מפני שהוא מדבר בלשונם; ואין ספק שאין זאת ראיה, כי כל העברים היו מדברים בלשונם. הלא תראה גם כן ששָּם היה מליץ מדבר בלשונם, ולא חשבו מפני זה שיהיה יוסף. ועוד, שכבר היתה להם ראיה חזקה שהוא יוסף במה שסיפר להם ממכירתו ומשאר דבריו, עם שלא היה אפשר אחר כל זה שלא יהיה להם קצת היכר בו.
דברי יוסף אינם משמשים כראיה שהוא יוסף משלוש סיבות:
א. השפה היא אינה שפה מיוחדת למשפחת יעקב, אלא היא משמשת את כל העברים, ולכן אינה יכולה לשמש ראיה לכך שהוא יוסף אחיהם. ראיה לכך שזו אינה שפה משפחתית היא העובדה שהמליץ דיבר בשפתם, ודבר זה לא גרם לאחים לחשוב שהמליץ הוא יוסף.
ב. בנאומו סיפר יוסף תיאורים אישיים אודות מכירתו, ויש בהם כדי להוכיח הוכחה מספקת שהוא יוסף, ואין צורך בראיה מפוקפקת כזו אודות השפה.
ג. ברור שלאחר שהודיע יוסף לאחיו שהוא יוסף זיהו אותו האחים, ואין צורך בראיה אודות השפה.

לכן מבאר הרלב"ג אחרת:
פי המדבר אליכם - רוצה לומר שאתם ראיתם כי פי לבד היה המדבר אליכם בכל מה שהייתי רוצה, כי לא היה אדון עלי ואהיה נוטל רשות ממנו לעשות מה שארצהו, אבל מרצוני לבד הייתי גוזר ומצוה מה שאני גוזר ומצוה, כאילו לי הממשלה בזה. וזה לכם לאות שאני לאב לפרעה ושאני מושל בארץ מצרים, ולזה תוכלו להגיד לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם בבירור... ואמנם אמר זה יוסף לְאַמֵּת שהוא לאב לפרעה, עד שכבר יוכל לעשות כל מה שירצה בזולת שיטול רשות ממנו. והנה רצה להודיע זה לאביו כדי שיתרצה יותר לבוא לארץ מצרים.
הביטוי "פי המדבר אליכם" אינו ראיה שהוא יוסף, אלא הוא מלמד על סמכותו השלטונית של יוסף, שהוא אומר ועושה בלא נטילת רשות מאיש.
לפי זה הביטוי "פי המדבר אליכם" ממשיך את המגמה של האמור קודם לכן:
וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים.
וזה כהקדמה לפסוק הבא:
והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה.
שני הפסוקים יב-יג קשורים זה לזה על פי פירוש הרלב"ג. כיון שראיתם כי פי המדבר אליכם - דהיינו שאני שליט לעשות כרצוני - תוכלו לדווח על כך לאבינו, ולשכנעו בכך שירד למצרים, ואני אדאג לכל מחסורו.

(מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים)