הרבה נושאים יש בפרשת בראשית, מתאור ששת ימי המעשה, השבת, עץ הדעת טוב ורע, קין והבל, דור אנוש, השתלשלות הדורות עד אשר נגזר עליהם הדין של מחית האדם ע"י המבול ורשימה זו כלל אינה ממצה את עושר הענינים הרבים על כל פרטיהם.
נראה שהצד השווה שבכל הענינים האלו הוא שהם מייצגים את כללות הבעיות שאיתן יהיה על האדם להתמודד במשך ההיסטוריה. כאילו רצתה התורה בתחילת דבריה לפרט לנו את כל הכישלונות של האנושות כדי שנבין את מהות אותה הזהות שתקרא ישראל. זהות זו לא תופיע מיד. אלא רק לאחר מאמץ ארוך וקשה במשפחתם של אברהם, יצחק ויעקב, שכל אחד מהם הוא גיבור בפני עצמו, אשר יתחיל בתיקון הכישלונות הראשיתיים, כאשר כל אחד לוקח על עצמו להיות אביר לאחת ממידותיו של הקב"ה. לכן מי שרוצה לדעת את השם, צריך לדעת מי הם אברהם יצחק ויעקב. זה מה שאנו אומרים בתפלה: אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. אבל בחינת ישראל היא מעבר למעלתם של כל אחד ואחד לחוד. היא מופיעה דוקא באיחוד מידותיהם. כשיעקב מצליח לאחד באמיתת מידתו – תתן אמת ליעקב – את מידתו של אברהם שהיא חסד ואת מידתו של יצחק שהיא מידת הדין, איחוד מידות מנוגדות לכאורה זו לזו, אזי מקבל הוא את השם ישראל. איחוד מידות זה היא העדות הנאמנה לאחדות השם.
אחד המוטיבים שילוו את סיפור מעשיהם של האבות הוא סיפור זיווגם. הדבר בולט במיוחד בסיפור שליחותו של אליעזר עבד אברהם ללכת אל משפחתו בפדן ארם לקחת אישה לבן אדונו תוך כדי השבעתו שלא לקחת לו אישה מבנות כנען. הולדת דור ההמשך אינו תלוי רק באב. גם לאם יש חלק חשוב בענין. וזאת אנו למדים דוקא מאחד הסיפורים המופיעים בפרשתנו. בתחילת פרק ו', התורה מספרת: "ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה ובנות יולדו להם. ויראו בני האלקים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו". אין דבר אשר יכול להשמע טבעי ופשוט יותר. ובכל זאת נראה כי יש כאן דבר די רציני וחמור עד כדי להביא על האדם את גזר דין המבול: "ויאמר ד' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה". במילים אחרות (ראה רש"י על אתר), האנושות מקבלת ארכה של מאה ועשרים שנה לתקן מעשיה ואם לא יביא הקב"ה עליהם את מי המבול. וכדי שנבין את חומרת המצב מסבירה התורה: "הנפילים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבואו בני האלקים אל בנות האדם וילדו להם, המה הגיבורים אשר מעולם אנשי השם". ובהמשך "וירא ד' כי רבה רעת האדם בארץ וגו'" זאת אומרת שהתשובה המיוחלת לא הגיעה וגזר הדין נחתם סופית.
מה אכן קרה פה? בכדי להבין זאת, עלינו למצא את המשמעות המדויקת של שני ביטויים המופיעים פעמיים בפסוקים האלו: בני האלקים ובנות האדם. אמנם גם לפני שנגיע להסבר זה, דבר אחד ברור: התורה מתארת לנו כאן נישואי תערובת בין שתי שושלות אשר לכל אחת יש שם המאפיין אותה ייחודית. ועוד פרט אחד חשוב: הבעיה נובעת בעיקר מהתנהגותם של "בני האלקים".
אין אפשרות להאריך במסגרת זו, אבל גם אם נתיחס רק בראשי הפרקים של הענין נראה שהדברים יהיו מספיק ברורים. נשתמש קודם כל בהגדרת "בני האלקים ובנות האדם" לפי דון יצחק אברבנאל בפירושו על התורה (פירוש זה אינו יחודי לו. אנו מוצאים אותו גם אצל ר' יהודה הלוי למשל ובעוד מקורות. אבל היות והוא שייך לפשטנים בחרנו להביא את הדברים כפי שכתבם): "…קרא בני אלקים אותם שהיו מבני שת כי מפני שלמותו וצדקתו והיותו אלקי במעשיו נקראו בניו בני האלקים. ואמנם בנות האדם היו מבנות קין כי מפני שהיה אביהם עובד אדמה נקראו המה בנות האדם". לפי זה, מתברר שחטאם של בני האלקים, היינו בני שת, היה בכך שנתערבבו במשפחתו של קין. זה מה שגרם לכעסו של הקב"ה בגלל הכשלון שנגרם על ידי כך, כשלון המתבטא בפסוק ה"נפילים".
כדי להבין זאת טוב יותר, עלינו להתיחס למילה אחת קטנה, המופיעה בפסוק המתאר את לידתו של אנוש, בנו של שת. שת עצמו נולד ברמה גבוה ביותר שהרי מתואר כנולד במדרגה שבה נברא אדם הראשון עצמו, בצלם ודמות (ראה בר' ה', ג'). בפסוק האחרון של פרק ד' כתוב: "ולשת גם הוא יולד בן, ויקרא את שמו אנוש". מה פירוש "גם הוא"? לפי פשוטו של מקרא, שת היה ה"בן אדם הראשון" בהיסתוריה. לא כתוב "בן" לגבי קין והבל. והיות ואדם הראשון הצליח להוליד את הבן אדם האמיתי הראשון, כאמור בצלם ודמות, הרי שהופיעה הזהות המשיחית הנקראת "בן אדם" בפי הנביאים, וההיסתוריה של העולם הזה יכולה להסתיים ואפשר לעבור לשלב הבא. אבל אין הדבר כן, ולשת גם הוא יולד בן. ההיסתוריה ממשיכה. למה? כי במקביל למשפחה זו המאופיינת ע"י צלם האלקים אשר בה במפורש, קיימת אנושות אחרת, כושלת, בלתי מתוקנת: משפחתו של קין. כאן מופיע לראשונה הממד האוניברסלי של המשיחיות נוסח תורת ישראל. הדאגה היא לא רק ואפילו לא במיוחד לישועתם של הצדיקים אלא לישועת האנושות כולה. ההיסתוריה של השושלת המשיחית של שת נמשכת כי יש דאגה לנסות להציל את שושלתו של קין. על מנת לעשות זאת צריך גם להתקרב אליהם וגם להזהר שלא להתערב בהם. שושלת שת היא הבחינה של "עם ישראל" של אותם הדורות, בעוד כי שושלת קין היא הבחינה של "אומות העולם", לפני שהיו עמים ממש עלי אדמות.
התורה מסבירה לנו היטב מה עלול לקרות כשבני האלקים לוקחים להם נשים מבנות האדם. הילדים הנולדים מנישואים אלו הם גם יחד נפילים וגיבורים אנשי השם. אם נסתכל סביבנו ומאחורינו, נווכח לדעת כמה גיבורים אנשי שם יצאו (תרתי משמע) מישראל, גיבורי המדע והרוח, איינשטינים, מרקסים ופרוידים למיניהם, ובכל זאת, בתור יהודים, בתור בני ישראל נושאי צלם האלקים, נפילים הם במובן הפשוט של המילה נפל. לכן הזהירו האבות את בניהם שלא לקחת נשים מבנות כנען, לכן הזהירה אותנו התורה "לא תתחתן בם, בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך". כי עם קדוש אתה לד' אלקיך, עם מוקדש להצלחת הענין האלקי בעולם, להצלחת המטרה אשר עבורה ברא אלקים את השמים ואת הארץ.