השבת אנו פותחים בקריאת חומש בראשית המתאר את העולם מבריאתו ועד ערב המבול. פרק זמן [מסיום הבריאה ועד נח] של כ-1500 שנה.
חלקם של האירועים מתוארים בפירוט [בריאת האדם, האירועים בגן עדן, קין והבל] וחלקם נרמזים ברשימת הדורות - צאצאי קין מול צאצאי שת. תמציתם של שנים אלה הם חטאי בראשית, שהביאו את העולם למצבו ערב המבול. אירועים אלה מכילים גם מאבקים קשים בתוך המשפחה, כמו זה של קין והבל.
השבת, "שבת מברכים" של החדש השמיני - חשון, שיחול למחרת השבת, ולכן מפטירין בשמואל א פרק כ,
"ויאמר לו יהונתן מחר חודש [=ראש חודש]", הנהוג לקריאת ההפטרה בשבת ערב ראש חודש.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
ההפטרה היא אחד משיאי היחסים המורכבים בין שאול לדוד. שאול, שהמלכות נקרעה ממנו בדבר ה עקב התנהלותו במלחמת עמלק, איננו מוכן להשלים עם גזירה זו. באירועי קרב עמק האלה מול גולית זהה שאול בדוד את "רעך הטוב ממך", שעתיד להחליפו על כסא המלוכה. מאז נסה שאול לפגוע בדוד בדרכים שונות, כדי למנוע את מימוש הגזירה הא-הית על חילופי המלכות.
נסיונות התווך של יהונתן, בן שאול ויורש העצר ורעו וגיסו של דוד - לא הועילו. מערכת היחסים בין שאול ודוד הפכה בלתי אפשרית. גם המפגש עם שמואל, שמשיחתו הכניסה את דוד למערבולת האירועים הקשים, לא פתר את הבעייה. על רקע נתונים אלה מתרחשים אירועי ההפטרה.
מצב בהפטרה: התנהלות בסכסוכים בתוך המשפחה
מערכת היחסים האנושית יוצרת מצבים מורכבים. פעמים שנוצרת מתיחות ואף עויינות בין אנשים. חכמת ההתנהלות במצבים כאלה היא אתגר. היא הופכת לאתגר גדול יותר כאשר הסכסוך הוא "בתוך המשפחה". [בתוך המשפחה כפשוטו, או בתוך חברה סגורה, ישוב ואף בתוך אותו עם.] מול אויב חיצוני המורכבות פשוטה יותר. מול גורם פנימי - הקרוב אליך, יש לכם עבר, הווה ועתיד משותפים, לטוב ולרע - הסכסוך לובש מימדים נוספים.
יש ומערכת יחסים זו מגיעה למבוי סתום, לפרשת דרכים, ואז יש צורך בהכרעות קשות. חכמת ההתנהלות במקרים כאלה מחייבת מאמץ גדול לבירור חד משמעי שאכן כלו כל הקיצין, שאין מוצא מלבד המעשה הקשה.
זו אופייה של ההתרחשות בהפטרת "מחר חדש". יחסי שאול ודוד הגיעו לשבר גדול. דוד מוצא את עצמו שוב ושוב מול נסיונות של שאול להורגו, תחילה בסתר ואחר כך בגלוי. דוד חש שכדי להציל את חייו מחד וכדי שלא יקלע למצב בו יצטרך לפגוע בשאול, מלכו וחותנו, מתוך הגנה עצמית מאידך, עדיף שיעזוב הכל [כולל ביתו ואשתו מיכל, שהצילה אותו מאחד הנסיונות להתנקש בחייו] ויברח למקום מסתור, עד יעבור זעם.
אך קודם שהוא ינקוט בצעד קשה כל כך, הוא עורך בירור אחרון [למרות שסיכוייו קלושים...] כדי להמנע מבריחה זו.
מסיבת ראש חודש [2 ימי ראש חודש] ממנה נעדר דוד באופן יזום, נערכת במסגרת ממלכתית בבית שאול. הוא מסכם עם יהונתן, שייצג אותו במסיבה זו, על סיפור כיסוי: דוד יצא לחוג עם בני משפחתו בבית לחם. תגובת שאול להיעדרות זו יכולה לשמש מדד לאפשרות איחוי הקרע ביניהם. אם יתברר במהלך המסיבה שגם על היעדרות זו תגובתו של שאול קשה - משמע שאין שום סיכוי. דוד ויהונתן מסכימים על דרך רומזת להעברת מידע זה, כדי שאם שאול יעקוב אחרי יהונתן כדי ללכוד את דוד, יוכל המידע להגיע לדוד. [ירי החיצים]
התפרצותו הפומבית והנזעמת של שאול על יהונתן, עד כדי הטלת החנית עליו, עקב הגנת יהונתן על דוד, שקפה את עומק השבר בין שאול לדוד. ליהונתן לא נותר אלא לדווח לדוד על תוצאות המבדק. לדוד לא נותרה ברירה אלא לברוח משאול.
דוד לקח עליו את כל משא הסבל למרות שלא היה לו שום חלק ביצירת המציאות העגומה.
הכל - כדי שלא להגיע לעימות פנים משפחתי.
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון