בתקופה האחרונה זכינו לגילויי אחדות וערבות הדדית יוצאי דופן, שלא זכורים זה הרבה שנים. מי שהיה כאן בימי מבצע "שובו אחים" ובמבצע "צוק איתן" ושמע את הקולות, מי ששהה באזור הלחימה ושטחי הכינוס, בישובי הדרום, בבתי החולים, ובבתי משפחות הנפלים והפצועים, ראה מראות מופלאים של סולידריות אהבה וחום. בימי בין המצרים זכינו לשמוע כמעט בכל שעה על עוד סיפור מופלא של ערבות ואכפתיות חוצת מגזרים ועדות, אי אפשר היה להיות שווה נפש למשמע הסיפורים הללו.
יש שפטרו את עצמם לנוכח התופעה המופלאה הזו ואומרים: "זה ככה, בעת צרה מתאחדים, שותפות הגורל מחברת ומגשרת על שסעים והפערים". אולם נדמה שזוהי אמירה פשטנית ויש בה החמצה של אפיון התופעה המופלאה הזאת. לנו נראה שאנו זוכים לגילוי מופלא של מה שקרוי בדברי חכמנו "אהבת חינם". זו איננה רק קריאת שם וכינוי אלא גם מהות יוצאת דופן ומרגשת. ומי שמרגיש את החום המוקרן ממנה מרגיש מעין חוויה שמימית, שהיא כל כך שונה מהחוויה הציבורית והתקשורתית שאנו מכירים זה מכבר.
"משנכנס אב ממעטין בשמחה" (תענית כט ע"א), וככל שמתקרבים לתשעה באב מתגברים מנהגי האבילות על חורבן בית המקדש. חז"ל מלמדים אותנו שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם (יומא ט' ע"ב) ומכאן למדו כמה חמורה שנאת חינם: "ששקולה שנאת חנם נגד ג' עבירות נגד ע"ג גלוי עריות שפיכות דמים". התיקון לחורבן הוא ע"י תשובת המשקל - תחת שנאת חינם נרבה אהבת חינם.
יש מקום לברר ממה נולדת שנאת החינם. מה גורם לאדם לשנוא את חברו על לא עוול בכפו? מאידך, יש מקום לברר כיצד מפתחים אהבת חינם? ידועה לכל אמרתו המפורסמת של מרן הרב קוק זצ"ל (אורות הקודש ח"ג עמ' שכ"ג): "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חנם, נשוב להבנות, והעולם עמנו יבנה, על ידי אהבת חנם".
בימי בין המצרים הללו זכינו לתקן במידה מסוימת את שנאת החינם ע"י אהבת החינם!
המדייק בדברי רבנו, ילמד שהפסקה עוסקת בתופעה כללית של בנין וחורבן העולם ולא רק בחורבן ובנין בית המקדש. ובתופעה כללית ויסודית של שנאה ואהבת חינם ולא רק בשנאה שגרמה לחורבן בית המקדש. המגמה הכללית של חורבן והרס שקיימים בעולם נולדת מתוך שנאת חינם. חורבן כללי ומתמשך לאורך הדורות. גם במישור האנושי - כאשר אדם פוגע בחברו או גורם לו עוול והוא שונאו על כך לא ניתן לומר שזוהי שנאת חינם. וכן כאשר אדם אוהב את חברו משום שהיטיב לו אין זו אהבת חינם. שנאת חינם באה למרות שחברו לא עשה לו מאומה ולא גרם לו כל נזק. מקורה של השנאה הוא השוני. כאשר האדם מרגיש שהוא שונה בתכלית השינוי מחברו ודעותיו ומעשיו מנוגדים לו ונראים בעיניו כמזיקים. ועל כן אינו יכול לקבל אותם והוא שונא לחברו. וכן גם אהבת חינם קיימת למרות השוני שיש בין הבריות. שהאדם אוהב את חברו לא משום שהוא היטיב לו אלא מצד עצם הקישור הנפשי רוחני שיש בינהם ונשיאת החן של האחד בעיני זולתו.
המקור לשנאת החינם הוא השוני והניגודיות הקיימת בעולם. התבוננות בעולם מלמדת שיש בו יסוד דומיננטי של הרמוניה בין כל חלקיו אולם בהסתכלות נוספת ניתן להבחין גם בניגודיות דיסהרמוניות הקיימת בו בו זמנית. המשנה (במס' סנהדרין ד' ה') מלמדת שהשוני הוא מכוון - וכן אנו מברכים על כך ברכה מיוחדת על השוני בין הפרצופים והדעות בין בני האדם. ועל כך יש לשאול מדוע? הרי זוהי הסיבה לשנאה ולחורבן אם הבריות היו דומות זו לזו היה נקל עליהן לתפקד זו לצד זו! ברור לנו שאין מדובר בתקלה או בסטייה מהתכנון האלוקי המקורי. אם כן השוני אל אף שהוא יוצר את שנאת החינם, נצרך לקיום העולם. השונים הללו מתחברים ביחד למערכת אחת שמתפקדת ביחד ומביאה לתכלית חשובה.
כדי לבאר זאת והעמיק בדברי הרב קוק, עלינו לדמות לעצמנו את העולם כמכונה גדולה שיש בה חלקים רבים. כל החלקים משרתים מטרה אחת המאחדת אותם. אולם המכונה מורכבת מחלקים שונים זה מזה ולפעמים אף פעולתם נוגדת האחד את השני עד כדי כך שנוצר חיכוך עצום בין החלקים. השוני בין החלקים יוצר ניגוד ומתח ביניהם. לעיתים מדובר על שוני של מה בכך ולעיתים בשוני קוטבי עד כדי סתירה ממשית. אולם שוני זה נחוץ לפעולת המכונה ואם מרכיב אחד מהם ישונה, כל המכונה כולה לא תפעל. לכן צריכים חלקי המכונה להתגבר על השוני והניגוד שביניהם ולפעול בצורה מאוחדת בשיתוף פעולה והרמוניה כדי להשיג את המטרה. כאשר מדובר על חלקים מכאניים חסרי אשיות ובחירה הם ימשיכו לתפקד למרות השוני. שונה הדבר כאשר מדובר על אנשים בעלי בחירה או על זרמים ואי ודאות מנוגדות שאמורים להשלים זה את זה למרות השוני הקוטבי שביניהם. השוני עלול ליצור מתח ושנאה עד כדי מלחמה, גם בלי שאחד מהמרכיבים יגרום עוול או יפגע בחברו. זוהי שנאה "שאינה תלויה בדבר", ולכן היא שנאת חינם. שנאת חינם פוגעת בשיתוף הפעולה שנדרש בין המרכיבים השונים ועל כן היא גורמת לחורבן בעולמנו. הפתרון למצב הוא חינוך לאהבת חינם בכל התחומים והרבדים בעולמנו. אכן, קשה לאדם לראות את החיוב שיש בשוני ועל כן צומחת שנאת חינם, שנאה זו גורמת להתרחקות וכאשר הקשר החיוני אינו מתקיים נוצר חורבן. "וכאשר יש כאן שנאה הוא פירוד וחלוק" (נצח ישראל עמוד כא) אולם כיוון שהשוני צורך הוא לעולם יש בו מידה של טוב ואהבה.
חורבן הבית הוא חלק מהקלקול שגורמת שנאת חינם בעולם. על כן עיקר התיקון שאנו יכולים לתקן בעולם הוא ע"י ריבוי של אהבת חינם, וכך גם נזרז את בנין בית המקדש בבב"א. זכינו בימים אלה לגילויי אהבת חינם ואנו מתפללים שנצליח לשמר את הגילויים האלה גם בבא עלינו ימים של סתיו וסגריר.
הכותב הינו ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין ואופקים, הרב אל"מ (מיל) אליעזר שנוולד