מבוא
המנהג של הנחת מאכלים שונים כסימנים סמליים בראש השנה מובא בשתי סוגיות בבבלי משמו של האמורא אביי. במסכת הוריות (יב ע"א) נזכר משמו כי מכיוון ש"סימנא מילתא היא" [=סימן, דבר הוא], שנודעת משמעות סמלית לעשיית סימנים, לפיכך "יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי" [=יהא רגיל לראות בראש השנה דלעת ורוביא, כרישין ותרדים ותמרים (לפי תרגומו של הרב שטיינזלץ)]. מאמר זה מובא משמו של אביי בבבלי כריתות (ו ע"א) בשינויי לשון מסוימים, ונודע שם שינוי תוכני משמעותי והוא שמדובר באכילה בפועל של המאכלים הסמליים. בתשובה המיוחסת לרב האי גאון אנו שומעים לראשונה על ליווי האכילה באמירות (אוצר הגאונים, מסכת ראש השנה, עמ' 52, סימן צב).
בתקופה הבתר תלמודית זכה המנהג של אכילת מאכלים סמליים בראש השנה להרחבה ניכרת. מנהג זה התקבל במידה מרובה יותר מאשר הנוהג של ראיית המאכלים בלבד. יש המקיימים את סדר אכילת הסימנים בלילה הראשון של ראש השנה בלבד ולעומתם יש הנוהגים במנהג זה בשני לילי ראש השנה. יש העורכים את סדר ראש השנה גם ביום הראשון, ויש שמקיימים את המנהג בכל הסעודות. המאכלים הכלולים בסדרים הבתר תלמודיים כוללים אף מאכלים מן החי, וכן בין היתר דבש (ראו בהרחבה עקיבא אריה יצחק [רז]. שְׂדֵי יַעַר: ענינים המסוגלים בימי ראש השנה לסימן טוב לכל השנה, ירושלים תשנ"ח).
נוסחי האמירות הנלוות לאכילת המזונות מביעים בצורות שונות תקווה לשנה טובה ומבורכת. לרוב מדובר על אמירות קצרות יחסית, אולם נודעות גם אמירות ארוכות מעט יותר המשלבות בהן פסוקים. בהקשר זה אפשר לציין את סדר לילי ראש השנה שנהג בקהילת קוני (Cuneo) שבאיטליה. סדר זה שהגיע אלינו בכתבי יד אחדים פורסם לראשונה בשנת תשס"ב בידי רבה של טורינו, הרב אלברטו משה סומך, על פי כתבי יד [הרב אלברטו משה סומך, "סדר לילי ראש השנה כפי מנהג ק"ק קוני", זכור אברהם (תשס"ב), עמ' א'מז-א'נא] וכן כפרסום בפני עצמו (משה סומך, קל לראש: סדר לילי ראש השנה על פי מנהג ק"ק קוני, טורינו 2002). הוא כולל אמירות הנוגעות למאכלים הבאים: תמרים, תאנים, רימונים, דגים, רוביא, כרתי, סלקא, קרא, בצל, אבטיח, ריאה, ראש כבש, תפוח וערמוניות (קל לראש). וכך נאמר בנוגע לאבטיח: "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁנָּשִׁים בְּךָ בִּטְחוֹנֵנוּ וִיקוּיַם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב זִבְחוּ זִבְחֵי צֶדֶק וּבִטְחוּ אֶל ה'. בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָ-הּ צוּר עוֹלָמִים. וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ אָמֵן" (קל לראש, עמ' X).
בשנים האחרונות אנו עדים ליצירה של נוסחים חדשים שונים המיועדים להתלוות לאכילת המאכלים בסדרי ראש השנה, תופעה שהפכה במידה מסוימת אפילו לאופנה. והנה, לאחרונה חיברתי סדר שלם של נוסחים המתייחס לאכילת מגוון פירות טרופיים, לפי הגדרתם, והוא מוצג כאן לראשונה. יצוין כי רובם המכריע של הפירות הללו גדל עתה בארץ, וחלק נכבד מהם אף זמין בתקופת ראש השנה. הילכתי בעיקרו של דבר אחר התבנית של סדר לילי ראש השנה כמנהג קוני, אם כי לא כללתי אמירות המתייחסות למאכלים הנזכרים שם. הסדר שיצרתי מציג רפרטואר נרחב למדי, ואולם אפשר לכלול פירות טרופיים אחדים בלבד ולומר את נוסחיהם הרלוונטיים.
נוסח סדר ראש השנה על פירות טרופיים
אבוקדו – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתוציא לאור דיננו לחסד, ולא לשבט, בזכות האבות הקדושים והאמהות הקדושות, אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה.
אנונה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו הנאמר: "אָנוּ לְיָ-הּ, וּלְיָ-הּ עֵינֵינוּ" (משנת סוכה ה, ד, מהדורת אלבק עמ' 275).
אננס – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו מקרא שכתוב: "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה" (תהילים ס, ו), שנזכה לניסים ולנפלאות למעלה מדרך הטבע (על פי ביאורו של המלבי"ם לחבקוק ג, ז).
אסאי (Açaí) – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שניכתב ונחתם בספרם של צדיקים, שאין אסא אלא הדס, ואין הדס אלא צדיקים, כמו שנאמר: "ולמה נקרא שמה 'הדסה' (אסתר ב, ז) על שם הצדיקים שנקראו הדסים, וכן הוא אומר 'והוא עומד בין ההדסים'" (זכריה א, ח; מגילה יג ע"א. מקבילה: סנהדרין צג ע"א. וכן עיינו שם י ע"ב).
דבר אחר: אסאי – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתשלח גאולה לישראל כמו שגאלת אותנו בימי מור והדס, הם מרדכי ואסתר.
דבר אחר: אסאי – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתשלח אָסוּתָא ורפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל.
אפרסמון – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנזכה לפרסם בקרב הארץ את ניסיך, נפלאותיך וגבורותיך שאתה עושה עמנו בכל עת.
בננה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו הנאמר בברכת בונה ירושלים: "וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ בִּנְיַן עוֹלָם, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין" (נוסח אשכנז וספרד).
גויאבה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו מקרא שכתוב: "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" (דברי הימים א' יז, כא. ובדומה לכך שמואל ב' ז, כג).
דוריאן – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיקוים בנו הפסוק: "כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ" (תהילים ק, ה).
חבוש – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתתיר מכבלי מאסרן את כל הנשים העגונות ומסורבות הגט ותוציא ממסגר נפשן.
דבר אחר: חבוש – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שמגפת הקורונה תעבור מן העולם ושוב לא נצטרך לחבוש ולעטות על פנינו מסכות הגנה.
ליצ'י – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיקוים בנו הפסוק: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שמות יט, ה).
מנגו – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שתשרה עלינו רוח קודשך, כמו שנאמר: "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו יַד ה'" (מלכים ב' ג, טו), ויקוים בנו חזון הנביא יואל: "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ. וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי" (יואל ג, א-ב).
סברס – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שלא נאבד סברנו ונצפה בכל יום בעזות דקדושה לביאת המשיח, וכשם שזכינו לראות באתחלתא דגאולה כן נזכה לשמוע קול שופרו של משיח צדקנו, וכן יתקיים בנו מקרא שכתוב: "אַשְׁרֵי שֶׁאֵ-ל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱ-לֹהָיו" (תהילים קמו, ה).
פיטנגה (או פיטנגו) – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו הכתוב: "וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" (ישעיהו ס, ג), ומקרא שכתוב: "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" (שם סב, א).
פפאיה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיזכו בנות ישראל להגדיל את כוחן בלימוד התורה, ויקוים בהן מקרא שכתוב: "פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ" (משלי לא, כו).
פסיפלורה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שירבו בעם ישראל נשים למדניות כמו פלורה (פרחה) ששון (תר"כ–תרצ"ו; 1859–1936).
קובו – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו מקרא שכתוב: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. יְהִי חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ" (תהילים לג, כא-כב).
קוקוס – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיקוים בנו הפסוק: "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (שם כז, יד).
קיווי – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו הכתוב: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" (בראשית מט, יח) והנאמר בתפילת העמידה: "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם" (ברכת מצמיח קרן ישועה, נוסח אשכנז וספרד).
דבר אחר: קיווי – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שיתקיים בנו מקרא שכתוב: "כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים" (משלי ט, יא).
קרמבולה – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנזכה להתקרב בשנה הבאה עלינו לטובה לקדושת התורה, כמו שדרשו ואמרו על הכתוב "וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה" (יחזקאל טז, י), ו"רִקְמָה" אותיות "ק'ר'מ', כי בשעה שעמדו ישראל לפני הר סיני וענו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז), מיד ירדו שישים ריבוא של מלאכי השרת ועטרות בידם, ונתנו לכל אחד מישראל עטרה (פסיקתא רבתי, אנכי אנכי, מהדורת איש שלום קנד ע"א. מקבילה: ילקוט שמעוני, יחזקאל, רמז שנה, מהדורת הימן-שילוני עמ' 552–553).
שסק – יהי רצון מלפניך ה' א-להינו וא-להי אבותינו שנכיר במציאות הבורא בכל אתר ואתר וכי לית אתר פנוי מיניה, כדבר שנאמר: "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ" (תהילים קלח, ט).