במבט ראשוני שבת חול המועד חסרה את עוצמת ליל הסדר ואת אותה ההתרגשות המיוחדת האופפת אותנו מקדש ועד נרצה. מצד שני, אין הוא דומה לשביעי של פסח עם השירה וקריעת ים סוף. שבת חול המועד נדמית כממוצעת לחלוטין, ממש כמו הסטיגמה הנוהגת להתייחס לילד אמצעי. השנה נוספו לה עוד אתגרים בצל משבר הקורונה: אין טיולים, אין אורחים לחג, ומנהג ישראל לומר בשבת חול המועד חצי הלל בלבד. לכן מוטלת עלינו חובה לברר את סודותיה של שבת חול-המועד.
"את חג המצות תשמור" כפל עניין במילים שונות?
בתוך קריאת התורה של פרשת כי תשא קיים הציווי על שלושת רגלים. יש כנראה אותו פסוק מפרשת משפטים על חג המצות שבעת הימים מאחר שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים אך בשינויים קלים.
- "אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֨ת יָמִ֜ים תֹּאכַ֤ל מַצּוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ךָ לְמוֹעֵ֖ד חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֑יב כִּ֚י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב יָצָ֖אתָ מִמִּצְרָֽיִם:" (שמות פרק לד: יח)
- "אֶת־חַ֣ג הַמַּצּוֹת֘ תִּשְׁמֹר֒ שִׁבְעַ֣ת יָמִים֩ תֹּאכַ֨ל מַצּ֜וֹת כַּֽאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֗ךָ לְמוֹעֵד֙ חֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֔יב כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם וְלֹא־יֵרָא֥וּ פָנַ֖י רֵיקָֽם: (שמות פרק כג:טו)
הנצי"ב בפירוש העמק דבר מתאר שלושה שינויים חשובים: א. בפרשת משפטים כתוב "כאשר צויתיך" בפרשת כי-תשא כתוב "אשר צויתיך". ב. הסיום של של הפסוק שונה. בפרשת משפטים כתוב "כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם" בפרשת כי תשא כתוב "כִּי־בחודש האביב יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם" ג. הציוויים מתקיימים בזמנים שונים ביחס לאירוע מהותי בתולדות ישראל במדבר - האחד לפני חטא העגל והשני לאחר חטא העגל.
בפרשת משפטים הכתוב מדגיש הזדמנות פז להמשיך את קדושתו של חג המצות. לפי הנציב, התורה מדגישה אכילת מצות "כאשר צויתיך" מיום הראשון, ציווי הממשיך והולך. לפי פירוש זה שבת חול המועד היא מיוחדת מאחרי שהיא ממשיכה את הניצוצות של ליל הסדר מכוח הציווי על היום הראשון. סיום הפסוק "כִּי־ב֖וֹ יָצָ֣אתָ מִמִּצְרָ֑יִם" אומרת כמו ביום ראשון שיצאנו. מזכירה את שיטת המאירי בפסחים על כך שאין ברכת הזמן על מצות ספירת העומר: "אלא שאני אומר שספירת העומר נפטר הוא בזמן של יום טוב". כלומר רואים מהמאירי שקדושת יום ראשון מוציא את החיוב של שהחיינו בתחילת ספירת העומר, ומכאן מבינים אותו רעיון שאנו צריכים למצות את עוצמת קדושת ליל הסדר לשבת חול המועד ולכל החג. כל זה נכון לפי הפסוק של פרשת משפטים.
בנוסף, שבת חול המועד היא הכנה טובה לקראת שביעי של פסח. בלי ההתכוננות הנכונה לא בטוח שנוכל להגיע "לאז ישיר" בפרספקטיבה נכונה. הן לחג הפסח והן לשבת יש ייעוד לזמור (תרתי משמע) השפעות זרות כדי שנהיה מרוכזים בקשר שבין הקב"ה וישראל, לכן אי אפשר להשיג את מדרגת השירה של שביעי לפסח בלי שבת חול המועד. רעיון דומה מצינו במדרש המסביר שאין ברית מילה בלי שבת. כלומר אי אפשרות לחוות את הברית המיוחדת עם הקב"ה ביום השמיני בלי לעבור דרך יום שבת. השבת מכינה את השטח בזמירות, לימוד תורה, שלום זכר ועוד.
מנגד, בפסוק מפרשת כי תשא הנציב מחדש שהקריאה שלנו מחדד נקודה חודשית: אל תחשבו שמדובר באותו ציווי אכילת מצות מליל פסח שכן אין את "כאשר צויתיך", אלא "אשר צויתיך", התורה מגדישה את הציווי העצמאי הבולט שנובע מהחודש של אמונה. וזה לשון הנציב במקום: "וכאן הוסיף דהחודש בכללו גרם שבו יצאת ממצרים, למען ללמדנו כי כל החודש מסוגל להשריש בו יסודי האמונה ועבודת ה'". הנציב מוסיף שאחרי העגל צריך זכירות לחזק באמונה. אין ייאוש אפילו על עבירות חמורות כמו העגל, אלא חודש שלם של אביב. חודש שלם האוצר בתוכו את היכולת וההזדמנות להתאמן, להתחזק, להתרענן ולהתחדש בעבודת ה' וביראתו!
הרב ארי קוטלר, ר"מ בישיבת ההסדר "הכותל"