הגמרא בחולין שואלת: משה מן התורה מנין? וכן היא שואלת על המן, מרדכי ואסתר. כבר שאלו שאלות רבות על גמרא זו. אנו נתמקד רק בשאלת הסמיכות והשייכות שבין משה לדמויות המגילה, למרות שדרך הגמרא להצמיד שאלות בסגנון דומה. אבל אין היא עושה זאת באופן אקראי (כפי שכתוב ברשב"ם על הגמרא בערבי פסחים).
התשובה לשאלה "מרדכי מן התורה מנין" היא מהתרגום על הפסוק "מר דרור" – "מירא דכיא" שדומה בצלילו למרדכי. אותו מר דרור שייך לשמן המשחה, אבל הרמב"ן כותב שהיה גם מסממני הקטורת ("מור וקציעה") וכן המהר"ל בהקדמתו ל"אור חדש" מדבר על היות מרדכי כשייך לקטורת. אם כן, הקטורת שייכת לפורים.
הגמרא בשבת אומרת שבימי הפורים ישראל קיבלו את התורה מרצון, לעומת מתן תורה של סיני, שהיה בכפיית הר כגיגית. מכאן שגם ארון הקודש שייך לפורים. נשאלת השאלה, מה עניינו של פורים ושייכותו לארון ולמזבח הקטורת?
לבירור תפקידו של מזבח הקטורת יש לשים לב לכך שהתורה הפרידה אותו משאר כלי המשכן, וכתבה עליו בסוף פרשת "תצווה" ולא בפרשת "תרומה" עם שאר הכלים. על עצם ההבדלה, מעיר הרמב"ן שהיא באה להדגיש את עניינו המיוחד של המזבח. בנוסף, יש בתורה הדגשה בקשר למיקום המזבח, על היותו מול העדות – "ונתת אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות לפני הכפורת אשר על העדות אשר אועד לך שמה". כתובת מדוקדקת זו, באה לציין את הקשר שבין מזבח הקטורת לארון העדות, וזאת כי יש במשכן קדושות מחולקות; קודש הקודשים והקודש, ותמיד צריך להיות חיבור בין המדרגות, כאשר זו העליונה יותר נותנת את המשמעות לדרגה (בשפת הקבלה זה נקרא 'ספירת מלכות'). הדרגה הנמוכה מוציאה לפועל את תכני זו שמעליה – מיישמת אותם. זהו גם היחס שבין הארון למזבח הקטורת כפי שמתבטא ביום הכיפורים ובפר העלם דבר של ציבור, שמזים מדם הפר על הארון או כנגדו על הפרוכת ועל מזבח הקטורת. כשלב שני נמצאים המנורה מימין והשולחן משמאל כמפרטים את השפע לחכמה ולעשירות.
קדושת הפורים שיש בה את מתן התורה והקטורת, יש בה גם את ההבחנה בין המדרגות. הדבר מתבטא גם להלכה. כידוע, בערים המוקפות חומה, שבמסגרת עשר קדושות של א"י, קוראים את המגילה ביום אחר מאשר בפרזות. אבל ביחס לפורים מתלבטת הגמרא בעניין ערים שמצד קדושת ערים המוקפות חומה אינן נכנסות לגדר הנ"ל, כמו טבריה שמצידה האחד מוקפת ים ולכן לא חל עליה דין בתי עיר חומה, אבל בקריאת המגילה ייתכן וינהגו בה בדיוק כפי שנוהגים בערים המוקפות. טבריה ואחרות, ערים שבדרגת ביניים, כי אינן פרוזות ולדינים אחרים אינן מוקפות. כמו מזבח הקטורת במשכן, שעומד בקודש אך מחובר לקודש הקודשים.
על פי האמור, אפשר להבין אמרה מפורסמת שמקורה מדיוק בדברי חז"ל שכיפורים הוא כפורים. (דבר זה נובע מכך שחז"ל קבעו שבעוד כל המועדים ייבטלו, פורים לא יתבטל, ואילו על כיפורים יש מחלוקת. אם כן כיפורים הוא רק כ-פורים). בכיפורים מזה הכהן על הארון, הפרוכת ומזבח הקטורת, שהם הכלים שהגמרא שייכה,כאמור, לחג הפורים. עכשיו מובן גם הקשר שבין משה לבין מרדכי. כי משה הוא כנגד הארון, משום שהוא מקבל התורה, ומרדכי הוא כנגד הקטורת, שהיא המקבלת מהארון.